מג"ד צנחנים 101: "רוח הנופלים נותנת לנו דחיפה - אנחנו מרימים ראש וממשיכים קדימה, כמה שיותר"

סא"ל יואב שהה בביתו בת"א עם רעייתו, בחודש התשיעי • הוא התארגן במהרה, אסף את נהגו וירד להילחם • בנו הבכור, עברי, נולד בין שלב ההגנה לשלב ההתקפה • "אפילו בברית הספקתי להיות, התחלנו את הלחימה בלילה שאחרי הברית" • ראיון מיוחד בטלפון המסווג מלב רצועת עזה

גדוד 101 בלב עזה. צילום: דובר צה"ל

"אני רוצה לומר למי שבבית – שלא יהיו מודאג. יש לנו את הצבא הכי חזק שיש, מבחינה מקצועית וערכית. יש לנו את המפקדים והלוחמים הכי טובים שיש. אני מסיים כל יום כשאני נפעם מרוח הלחימה. אני מחוזק מהאנשים, מהמוטיבציה שלהם לבוא, לנצח, ולעשות את העבודה. עם שאלה הם בניו צריך להרים את הראש, ולהאמין שיהיה פה טוב. אני מאמין בזה באמונה שלמה, למרות שמעולם לא חבשתי כיפה".

כך אמר אמש ל"ישראל היום" מפקד גדוד 101 של הצנחנים, סא"ל יואב, בשיחה שהתקיימה בטלפון המסווג מלב רצועת עזה, ימים בודדים לאחר שאיבד מפקד פלוגה ושני לוחמים במהלך קרבות עזים.

מזהים את המטרה - ויורים: לוחמי צנחנים בהיתקלות עם מחבלים// דובר צה"ל

כמו רבים ממפקדי צה"ל,  ב-7 באוקטובר היה סא"ל יואב בביתו שבתל-אביב, עם רעייתו, תמרי, בשלהי החודש תשיעי להריונה. לפתע, פילחו אזעקות את האוויר. "אזעקה בתל-אביב היא לא דבר שבשגרה. ירדנו למקלט, ובדרך הספקתי לשמוע את כמות השיגורים. התארגנתי ונסעתי דרומה. אספתי את הנהג, ולאט לאט התחלנו להבין את גודל האירוע. הקפצתי את המ"פים ואת כל מי שהיה יכול, חלק עם ציוד לחימה וחלק בלי ציוד. הגענו לשדרות והמשכנו בנסיעה ליישובים נוספים.

"לחמנו במחבלים, ועשינו את כל מה שאפשר באותו יום. כמה ימים לאחר אותה שבת קשה היינו בהגנה, הרגנו כמה וכמה מחבלים שהסתתרו בכל מיני מקומות. מהר מאוד הבנו שאנחנו בשעה הכי חשובה בחיינו, וככה התחלנו להתגלגל ללחימה שבה אנחנו נמצאים היום".

בנו הבכור של סא"ל יואב, עברי, נולד בין שלב ההגנה לשלב ההתקפה. "אפילו בברית הספקתי להיות. התחלנו את הלחימה בלילה שאחרי הברית", הוא מספר. 

האויב שלנו פחדן ואכזר

גדוד 101 של הצנחנים הוא חלק מכוחות אוגדה 36 שמתמרנת כבר למעלה משלושה שבועות ברצועה. על הימים הראשונים ללחימה, מספר המג"ד: "כשנכנסנו לרצועה בהתחלה ראינו בעיקר הרבה הרס. חיל האוויר תקף חזק מאוד לפני הכניסה, הופעלה הרבה אש ונגרם נזק משמעותי לאויב".

מאז, הספיקו סא"ל יואב ולוחמיו להתקדם לעומק הרצועה, ולחסל לא מעט מחבלים. "לכל אורך הלחימה אנחנו רואים אויב שבעיקר מנסה להסתתר. אנחנו מוצאים אותו ומנסים לפגוע בו. פחות הורגים אויב שמנסה להילחם פנים אל פנים, אלא לקפוץ מכל מיני מקומות ולהפתיע. למרות דרך הפעולה הפחדנית שלו, אנחנו מצליחים לפגוע בו". לדבריו, "המחבלים מגיעים בעיקר בבודדים, מנסים לזנב בכוחות, ולא מתמודדים איתנו פנים אל פנים. הם מנסים לקפוץ מתת הקרקע בכל מיני הזדמנויות. האויב שלנו האויב פחדן. פחדן ואכזר. הוא מתאכזר גם לאנשים שלו, ומתחבא מאחורי אוכלוסיה אזרחית, ועושה הרבה דברים שפלים. ראינו את זה גם ב-7 באוקטובר אנחנו כאן בשביל למחוץ אותו, בשביל להרוג את אותם מחבלים ארורים בשל מה שהם עשו לחברים למשפחות שלנו".

אזרחי ישראל יכולים להיות רגועים

סא"ל יואב מדגיש במיוחד את הרוח של הלוחמים, המורל הגבוה, והאמונה בצדקת הדרך. "כולנו גדלנו, או לפחות אני גדלתי, על סיפורים ממלחמת יום כיפור, על כל מיני גיבורים שנלחמו למען קיום המדינה. בימים האלה זכיתי לראות גיבורים כאלה מהלכים אחריי וסביבי. אזרחי ישראל יכולים להיות רגועים שאלה האנשים שמגנים על המדינה שלנו, ובזכותם ננצח".

מג"ד 101 מתייחס בין היתר לחללי הגדוד, שחלקם נהרגו עוד לפני תחילת התמרון, ושלושה מהם נהרגו בסוף השבוע האחרון, בקרבות העזים בצפון הרצועה: הלוחמים סמל בנימין מאיר ארלי, בן 21 מבית שמש, סמ"ר שחר פרידמן, בן 21 מירושלים, וכן רס"ן ג'מאל עבאס, בן 23 מפקיעין, מפקד פלוגה בגדוד.

אביו: "הוא במקום שהוא רוצה להיות. עם השם. קרוב אליו"// יוני ריקנר

על נסיבות מותם סיפר: "היינו בלחימה באזור צפוף ומורכב מאוד במשך כמה שעות. זו הייתה לחימה מאוד מורכבת". סא"ל יואב, שהיה ממש סמוך אליהם ברגע ההיתקלות, הגיע לשם תוך כמה דקות.  

איך אירוע כזה משפיע עליך, על הלוחמים?

"לאף אחד לא קל לאבד חבר לנשק, במקרה, הנופלים היו קרובים אליי מאוד, וגם לי זה לא קל. אבל דווקא בשעה הזו הגדוד התגלה בגדולתו ובעוצמתו. אמרתי גם ללוחמים, חוויתי מספר לא מבוטל של אירועים מבצעיים בחיי, כמפקד במבצעים שונים, ומעולם לא ראיתי לחימה כזו, רוח כזו. גם אחרי האירוע, אותה רוח המשיכה, והיא שדוחפת את האנשים קדימה. יש מספיק צידוק למה שאנחנו עושים פה. ובימים האחרונים קיבלנו עוד כמה סיבות טובות מגיבורים אמיתיים שזכיתי לפקד עליהם. אנשים זכו להילחם לצידם, גם במותם. הם אנשים מיוחדים. מטובי בנינו. רוחם נותנת לנו את הדחיפה קדימה. אנחנו מרימים ראש וממשיכים קדימה, כמה שיותר".

עד כמה הפסקת אש לטובת השבת חטופים עשויה לפגוע בביטחון הכוחות?

"לשמחתי, במקרה זה, אני עדיין לא בדרג שמתעסק באסטרטגיה. כשזה יגיע נדע לעשות את מה שצריך כדי לדאוג לביטחון הכוחות, ולעשות את ההתאמות. ביטחון כוחותינו קודם, ואני בטוח שבכל הדרכים ידעו לתת לזה מענה. כמו שהצבא מתפקד בצורה טובה, הוא יידע לתפקד בצורה טובה מול אתגרים כאלה ואחרים".

היו שטענו שהתמרון הקרקעי לא יעבוד טוב, שצה"ל לא מוכן.

"אני לא חשבתי שצה"ל לא מוכן, לא חשבתי שיש בעיה עם תמרון. יש לנו את המפקדים ואת הלוחמים הכי טובים שיש, הם יודעים מה לעשות. אנחנו נדע לתת את הפיתרון לכל אתגר שיגיע, ואני אומר את זה בביטחון מלא ובגאווה. שיתוף הפעולה עם המודיעין ועם חיל האוויר מצוין. אנחנו מקבלים הרבה מידע, הרבה מידע נאסף גם משבויים, ומידע שאנחנו מקבלים תוך כדי לחימה. חיל האוויר איתנו בכל מקום, הם מגיעים לכל אירוע מבצעי ועושים את כל המאמצים לסייע. כל הצבא יחד, כאגרוף אחד וזו לא קלישאה".

לסיכום דבריו, מצטט מג"ד 101 את המשפט המשויך לגדוד שלו: "ארדוף אויבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם". "אם כבר התכנסנו כאן, בואו נחזור הביתה במצב שאנחנו רוצים לחזור, למצב של ביטחון, של ביטחון במדינת ישראל. כמג"ד, אני רוצה שהאזרחים יחושו ביטחון להסתובב בכל מקום מבלי לחשוש לחייהם, או לפחד ממה שקורה סביבם. אנחנו צריכים לצאת כשידנו על העליונה גם אם זה ייקח זמן, אנחנו לא חושבים מתי זה ייגמר".

בינתיים, אנחנו מנצחים?  

"אנחנו בדרך לניצחון, מתקדמים ומביאים עוד הישגים. ההישג הוא מצרפי. כל אחד בגזרתו עושה את המקסימום להביא עוד הישגים, לפגוע בעוד מחבלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר