את הטור הזה חובה לפתוח בהבהרה חד־משמעית ובלתי מתפשרת: ההתפרעויות ופעולות הנקם בתוך הכפרים הפלשתיניים בימים האחרונים באום צפא, בתורמוסעיא ובעוריף ראויים לכל גינוי. הן מכיוון שמדובר בפגיעה אקראית בחפים מפשע והן בשל העובדה שהפעולות האקראיות מוסיפות לתבערה ולא מונעות אותה, פוגעות בביטחון המדינה ולא מסייעות לו. העבריינים שנכנסו לתוך הכפרים ושרפו בתים, מסכנים חיי אדם וצריכים להיות בבית הכלא.
לצד זאת יש לומר, בהמשך לדברי השרה אורית סטרוק, שגם התנצלה מאוחר יותר על הדברים, שכוחות הביטחון עושים לילות כימים תוך סיכון עצמם, כדי להגן על אזרחי ישראל כולם, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו. אחד מהאנשים הבולטים בהנהגה ביהודה ושומרון אמר לי בתחילת השבוע דברים קשים ביותר, שמביעים בתוכם את המורכבות האדירה ביו"ש בתקופה האחרונה.
השטח התפוצץ
"אני לא יודע מה לומר על מה שקרה בכפרים. מצד אחד, אם הבן שלי היה נכנס לשם הייתי נותן לו שתי סטירות מצלצלות; מצד שני, אנחנו כמו ברווזים במטווח. כוחות הביטחון לא עושים את העבודה, ואנחנו נותרנו לבדנו. מה אפשר לומר לאישה שנוסעת בכל יום מעטרת לעפרה או מאלון מורה לצומת תפוח? דמנו הותר, ואף אחד לא מוכן לעשות את הצעדים שנדרשים כדי למגר את התופעה".
השטח התפוצץ.
לקח לכך יותר משנה, עם סובלנות רבה מאוד מצד המתיישבים, שראו את חבריהם וקרוביהם נרצחים ונפצעים לנגד עיניהם, בעוד הפעולות נגד הפלשתינים נעשות בצורה מדודה בלבד, אך הפיגוע הקשה בתחנת הדלק בשבוע שעבר היה אותו קש קטנטן ששבר את גב הגמל. דמיינו מצב שבו אתם במסעדה ופתאום פותח מחבל בטבח. עכשיו, דמיינו מצב שבמשך שנה אתם זועקים שזה מה שיקרה ואף אחד לא מוכן לעשות את הצעדים הנדרשים כדי למנוע את המשך הטרור, ולבסוף מה שניבאתם קורה. דמיינו מצב שבו אתם מסיעים את הילדים שלכם לחוג ולא יודעים אם תחזרו הביתה בשלום.
צה"ל כשל - והמתיישבים נאלצו לפעול
ביו"ש מאשימים את כוחות הביטחון בפירוש באוזלת היד שהובילה למהומה בבנימין. ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, התקשר לבכירי צה"ל כמה פעמים לפני המהומה והתריע על כך שלאחר התפרעות מצד הפלשתינים בכביש חוצה בנימין, הם נערכים לפעולות גדולות ושחשוב להביא כוחות גדולים למקום. גם בזמן אמת, בעת ההתפרעות של הפלשתינים, היה רק כוח קטן של הצבא במקום, מה שהוביל להתמודדות של תושבים מהאזור נגדם, דבר שתועד ופורסם לאחר מכן.
במילים אחרות, אומרים בבנימין, צה"ל כשל במשימתו והמתיישבים נאלצו לפעול. בכיר בהתיישבות סיפר לי לאחרונה כי גורם משמעותי ביותר במערכת הביטחון הביע בפניו תמיכה מסוימת בכך שהפלשתינים נושאים נשקים. "יש כאוס ברשות הפלשתינית והם צריכים להגן על עצמם", אמר לו. ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?
בצה"ל עושים לילות כימים כדי להגן על תושבי ישראל, אין בכך צל של ספק, אך נדמה שהם שבויים בקונספציה כאילו הם מסוגלים להרגיע את השטח ולהרגיע את כולם.
נמאס מהאנרכיה
המראות שנראים לנו אולי לא מזכירים עדיין את האינתיפאדה השנייה - אף שהם בהחלט בדרך לשם - אבל ברור שמדובר במראות של האינתיפאדה הראשונה.
בצד המזרחי של מדינת ישראל מתרחשת כרגע אנרכיה. מחבלים פלשתינים מנסים לעשות כל שביכולתם כדי לרצוח ישראלים, ובהיעדר משילות מצד מערכת הביטחון והממשלה מתרחשת הקצנה גם בצד הישראלי.
"נוער גבעות? אלו לא נוער גבעות", אמר לי גורם בהתיישבות כששוחחתי איתו על הפרעות האחרונות. מדובר במאות ישראלים, חלקם נחשבו עד לא מזמן "ממלכתיים" אבל נמאס להם מהאנרכיה, מחוסר המשילות, והם פועלים בצורה בעייתית שעושה נזק.
על ההנהגה הישראלית, הממשלה, צה"ל, שב"כ, משטרה, להתעורר בהקדם ולבצע פעולות נחושות שיחזירו את הביטחון, ולא חשוב מכך - את תחושת הביטחון.
על חברי הממשלה להפסיק לשים את כובד משקלם על נושאים כמו הרפורמה המשפטית מכיוון שמדובר כאן בחיי אדם. לאיים אם נדרש גם בפירוקה של הממשלה, ובלבד שמשהו במציאות ההזויה הזו ישתנה.
במקביל על מערכת הביטחון להבין מה מתרחש כרגע ביו"ש ולא לנסות לספר לעצמם סיפורים על הרגעת הרוחות. אנחנו לא לקראת פיצוץ, אנחנו בתוך פיצוץ, וכעת הגיע הזמן למשול. לא צריך לחכות שתיפול רקטה מג'נין בלב חדרה. "תנו לצה"ל לנצח", נכתב בכרזות במהלך האינתיפאדה השנייה. ובכן, הגיע הזמן שוב לתת לצה"ל לנצח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו