במקום לפרסם הודעות חסרות שחר ולשכתב את ההיסטוריה: מוטב שצה"ל יפיק לקחים

15 שנה בדיוק אחרי השמדת הכור הגרעיני בסוריה, פרסם אתמול דובר צה"ל תמונות, סרטונים ומסמכים שונים הקשורים בתקיפה ובהתנהלות שקדמה לה.

גולת הכותרת היא מסמך מספטמבר 2002 – חמש שנים לפני התקיפה – שבו מתריעה חטיבת המחקר באמ"ן כי סוריה מנהלת "פרויקטים חשאיים שלא היו מוכרים לנו". במסמך נכתב עוד כי "המידע אינו מצביע על תכנית גרעינית המתנהלת בסוריה, אך הוא מעיד על עיסוק בתחומים היכולים לתרום לפיתוח התכנית ומעלה חשד לתחילת התפתחותה של תכנית כזאת".

הפרסום הזה מבקש להראות כי אמ"ן צפה את הנולד. מתבקש, לפיכך, לתהות אם כך הם פני הדברים, מדוע פספסה ישראל לחלוטין את הקמתו של הכור, וגילתה על אודותיו רק באקראי בפברואר 2006? גם אז, אגב, זה לא קרה בזכות אגף המודיעין ואנשיו (המצוינים), אלא בעקבות מבצע של המוסד שגם הוא יצא אל הפועל בלי הרבה חשק או אמונה.

האמת היא שאמ"ן עסק באותן שנים בפוטנציאל הגרעיני של סוריה רק בשוליים, במסגרת הזירה הטכנית שלו. גם המוסד לא הקדיש לכך יותר מדי משאבים או קשב, וראשו דאז, מאיר דגן, אף העריך שהסבירות שלסוריה יש תכנית גרעין היא אפסית (דגן הגדיר זאת לא פעם כ"קשקוש"). רק העובדה שכמה קציני מודיעין עקשנים במוסד טענו בתוקף את ההיפך גרמה לדגן לאשר מבצעים, שרובם הסתיימו ללא תוצאות.

יותר מזל משכל

גם המבצע שהניב בסופו של דבר את המידע הקריטי היה כמעט אגבי. תעיד על-כך העובדה שתמיר פרדו, כמו אחרים, לא האמין שהמבצע יניב דבר; כאשר המבצע הסתבך הכוח אלתר בשטח, ואפשר את השגת המידע שלימד כי סוריה מנהלת בחשאי תכנית גרעינית מתקדמת – שאלמלא נחשפה בזמן, נזכיר, היה הכור הסורי הופך "חם" כעבור חודשים אחדים.

חלקו של המוסד לא מופיע כלל בהודעה מאתמול, שמותירה את התהילה לצה"ל בלבד. לצבא מגיעים כל השבחים על תפקודו מרגע שהמידע הושג – בעיקר בהשמדת הכור – אבל ניסיונו לשכתב את ההיסטוריה כאילו המודיעין הצבאי זיהה והתריע מראש הוא מפליא במקרה הטוב, ונלעג במקרה הרע. טוב יעשה צה"ל אם במקום הודעות חסרות שחר יכנס את קציניו הצעירים ליום עיון, שיבחן באומץ את מה שנדרש מהמודיעין לעשות – איפכא מסתברא, בניסיון ללמוד ולהבין מדוע אמ"ן לא הצליח לזהות את התכנית הסורית במשך שנים, וכיצד הוא מבטיח שטעות קריטית דומה לא תקרה לו שוב בעתיד.