"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המלחמה בארגוני הפשע: "חוק הפרוטקשן" מגיע לכנסת

עבריינים מנצלים את "חוק השמירה" הישן כדי להקים "חברות שמירה", שלמעשה גובות דמי חסות • המטרה: להגביר את הפיקוח והאכיפה על גורמי הפשע בתחום

,עודכן
0השמעה
אלימות הפרוטקשן בצפון (ארכיון), צילום: אייל מרגולין/ג'יני

ברקע הפרסום היום (שלישי) על"מכת הפרוטקשן בצפון", המשרד לביטחון הפנים פרסם את תזכיר "חוק הפרוטקשן" החדש. על פי בכירי המשרד, החוק עשוי לעצור כמעט לחלוטין את תופעת הפרוטקשן (דמי חסות), שאותם נאלצים לשלם בעלי עסקים רבים לעבריינים המתחזים למפעילי "חברות שמירה ואבטחה".

מדובר בתזכיר חוק "שירותי אבטחה", הנחשב לאחד מחוקי הדגל שאותו מובילים השר לביטחון הפנים ומנכ"ל המשרד, בתקווה להעבירו כבר במושב הכנסת הקרוב. על פי המשטרה, ארגוני הפרוטקשן פועלים היום בחסות חוק חברות השמירה המיושן. מדובר בחוק משנת 1968, שמטיל את האחריות לפיקוח על חברות השמירה על משרד המשפטים, אך ללא רגולציה שתישא בחובה גם ענישה.

לסחיטת דמי חסות יש קורבנות מסוגים שונים: בתי עסק, מוסדות ציבור, אישי ציבור ואנשים פרטיים. בין היתר, נפגעים בעלי מקצועות חופשיים, בני נוער, בעלי אתרי בנייה וקבלנים, חקלאים, עובדים זרים, מהמרים ובעלי חוב בשוק האפור ועוד. לפי דו"ח מבקר המדינה שעסק במשילות בנגב, יש גם גופים רשמיים שמשלמים דמי חסות, כמו מועצות מקומיות שנאלצות לתקצב דמי שמירה על מוסדות חינוך כדי למנוע פגיעה בהם.

כאמור, בישראל אין עדיין חוק שקובע ענישה או הגדרה ייחודית לסחיטת דמי חסות, וההעמדה לדין בעבירות אלו נעשית על פי רוב לפי שלושה סעיפי עבירה של חוק העונשין: סחיטה בכוח, סחיטה באיומים ונטילת נכסים. המשטרה דיווחה למרכז המחקר והמידע של הכנסת על קשיים בחקירות תלונות על גביית דמי חסות, הנובעים מכך שלעיתים סחיטת דמי חסות מאופיינת בערבוב של פעולות לגיטימיות ולא לגיטימיות. המשטרה אף הסבירה כי העבריינים מתחמקים מהרגולציה, שנועדה למנוע הקמת חברות שמירה בידי אנשים עם עבר פלילי, על ידי הצגת אדם ללא עבר פלילי (המכונה "קוף" בעגה העבריינית) כבעלים של החברה.

מטרת חוק הפרוטקשן החדש היא לאסדר את תחום רישוי שירותי אבטחה. החוק המוצע מבקש להעביר את האחריות לרישוי ולפיקוח של חברות אבטחה ושמירה מידי משרד המשפטים - למשרד לביטחון הפנים. החוק גם מבקש להוסיף מנגנוני רישוי ופיקוח וכך להתמודד עם תופעת גביית דמי חסות.

מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, תומר לוטן, אמר ל"ישראל היום" כי לאור החשיבות שמשרדו מייחס לעבירת דמי החסות, במשרד לבט"פ מוקמת יחידה חדשה שתפקח לאחר קבלת החוק על חברות השמירה והאבטחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר