אלות ברזל וקריאות גזעניות: בית המשפט ריחם על תוקפי נהג האוטובוס הערבי

מה שהחל כוויכוח תנועה באלעד הפך במהירות למסע רדיפה ותקיפה אלימה ממניע גזעני. גזר הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד חושף כיצד מפגש אקראי בין נהג אוטובוס לבעל רכב פרטי הפך לאירוע בריונות קשה, כאשר נחמן לוסטיג ואברהם תורג'מן תקפו נהג אוטובוס לאחר שווידאו שהוא ערבי מוסלמי. השופטת מיכל ברנט הסתפקה ב-9 חודשי עבודות שירות ופיצוי של 7,500 שקלים לנהג.

מוויכוח למרדף עם אלת ברזל

לפי כתב האישום המתוקן שבו הודו הנאשמים, האירוע החל כאשר לוסטיג צפר לנהג האוטובוס בעת שהשתלב בתנועה. לאחר שווידאו את דתו של הנהג, ירק עליו תורג'מן וקילל אותו. כשהנהג המפוחד ניסה להימלט לכיוון מסוף האוטובוסים, הנאשמים רדפו אחריו ברכבם, כאשר לוסטיג אוחז באלת ברזל.

שיאו של האירוע התרחש מספר דקות לאחר מכן, כאשר הנאשמים חזרו למסוף מלווים בארבעה אחרים ותקפו את הנהג בצוותא באבנים ובכיסאות, תוך שהם קוראים קריאות נגד העסקת נהגים ערבים בעיר. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לנהג חבלות בראשו ובגופו, ונהג נוסף שעבר במקום נפגע מאבן ברגלו.

התביעה: "פוטנציאל נזק חריג"

בטיעוניה לעונש עמדה התביעה על חומרת המעשים ועל "פוטנציאל הנזק שחורג מעניינם של הנאשמים". התביעה הדגישה כי האירוע התרחש כחודש לאחר אירועי 7 באוקטובר, תקופה של רגישות ביטחונית גבוהה, וכי לא מדובר בהתפרצות רגעית אלא באירוע מתוכנן שכלל מספר "נקודות יציאה" בהן יכלו הנאשמים לעצור, אך הם בחרו לחזור ולהמשיך בתקיפה.

לאור הערכים המוגנים שנפגעו - שלמות הגוף והסדר הציבורי - ביקשה התביעה לקבוע מתחם ענישה מחמיר של 18 עד 36 חודשי מאסר בפועל.

מנגד, הציגו סנגוריהם של הנאשמים תמונה של שני "בגירים צעירים" שפעלו מתוך מצוקה נפשית ורקע משפחתי מורכב. ההגנה הדגישה את התהליך השיקומי המרשים שעברו בשנתיים האחרונות, את נטילת האחריות המיידית ואת החרטה שהביעו, וביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בעבודות שירות כדי לא לקטוע את רצף השיקום.

השופטת: "מעשים מכוערים, אך ספק אם הבינו"

בגזר הדין קבעה השופטת ברנט כי "מעשיהם של הנאשמים מכוערים וראויים לכל גנאי, באשר הם בוצעו כלפי נהג אוטובוס ממוצא ערבי, ללא כל התגרות מצידו אך בשל מוצאו". השופטת ציינה כי "מעשיהם החמורים יכלו להיפסק לאחר שעזבו את מסוף האוטובוסים אלא שהם החליטו לשוב למקום עם נוספים ולפגוע בנהג האוטובוס פגיעה פיזית וכך בנהג נוסף".

השופטת ציינה כי בעבירות ממניע גזעני שיקולי ההרתעה גוברים בדרך כלל על שיקולי שיקום. עם זאת, בית המשפט החליט להעניק משקל משמעותי לגילם הצעיר של הנאשמים ולמצבם הנפשי, תוך קביעה כי "ספק אם באותה עת היו מסוגלים להבין את הפסול במעשיהם".

בסופו של יום נגזרו על כל אחד מהנאשמים 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, צו מבחן ופיצוי כספי בסך 7,500 שקלים למתלונן.