המטפלות מאסון הפעוטות נחשדות גם בהתעללות, הורי התינוקות: "מחכים לשובן"

המשטרה תבקש היום (חמישי) להחמיר את הסעיפים נגד המטפלות באסון הפעוטון בירושלים, שבו נפטרו לפני שלושה ימים התינוקות ליה גולובנציץ ואהרון כץ. החשד נגדן כעת הוחמר, והן חשודות לא רק בהמתה בקלות דעת - אלא גם בעבירות של התעללות בקטינים. המשטרה ביקשה מבית המשפט 15 ימי מעצר בית. 

נציג המשטרה בדיון בבית המשפט: "בניגוד לכל האמור, מי שהפיץ את הדברים הללו היא לא המשטרה. יש לנו פעולות שעדיין צריך לעשות. רוב הפעולות ברות השיבוש באמת הסתיימו ולכן הגשנו חלופת מעצר. כולם קורבנות, ועשינו מה שאנחנו יכולים כדי לשפר לחלופת מעצר. זה המינימום של המינימום שנדרש. היו לנו 48 שעות, מתוכן היינו במחוזי ובבג״ץ ולכן הימים היו מצומצמים. אנו עושים כל מה שאנחנו יכולים על מנת להתקדם ולהגיע לחקר האמת, על כן אני סבור שאין מקום להקל בתנאים".

חני כץ, אמא של אהרון כץ ז״ל, הגיעה להעיד בבית המשפט לטובת המטפלות: ״איבדתי את הבן שלי לפני יומיים. אני מכירה את המטפלות שבע שנים, במשך השנים יש לי עוד שני ילדים אצלן. שלחתי אליהן את כל הילדים שלי, אנחנו כמו משפחה. תמיד היה לילדים כיף ללכת אליה, אנחנו ממש חברים ואני יודעת בדיוק במי מדובר, ואני אומרת את זה כאמא הכי חרדתית בירושלים. התלבטתי בין המשפחה שלי לבין מרים המטפלת והחלטתי לבחור במרים, הייתי הכי רגועה בעולם. הגזירה הזו הייתה משמיים. הוא היה צריך להיפטר ביום הזה, בשעה הזו ו-ה' עשה לי חסד שהוא לא נפטר אצלי בבית".

כזכור, עשרות תינוקות ששהו בקומפלקס המסגרות בשכונת רוממה בירושלים, שחלקן פעלו ללא פיקוח, פונו בתחילת השבוע לבתי החולים השונים בירושלים אחרי ששני תינוקות ששהו במתחם פונו מחוסרי הכרה ובמצב אנוש לבתי החולים הדסה הר הצופים ושערי צדק, שם נקבע מותם.

על פי החשד, שני התינוקות נהרגו אחרי שהונחו בחדר סגור ובו מזגן הפועל בעוצמה גבוהה, ללא כל אוורור. כזכור, סוגיית ניתוח הגופות במטרה לאושש את סיבת מותם של התינוקות הסתיימה מוקדם יותר השבוע עם החלטת העליון שלא לאפשר את ביצוע הנתיחה שלאחר המוות, זאת בניגוד לעמדת הפרקליטות והמשטרה.

הורי התינוקות לצד הגננות

ההורים של הפעוטות באותו מעון בירושלים, שלחו מכתב בו הם מגבים באופן מלא את הגננות וטוענים ליחס אישי ואהבה לילדים: "הטיפול במסירות, האחריות והנאמנות אצלן הם מעל ומעבר. כל ילד מקבל יחס וטיפול אישי ומקבל ארוחה בזמן. כל השנים היינו מרוצים מאוד מהטיפול שלהן. היה תמיד ניכר ומורגש הקשר והאהבה של הילדים לגן ולגננת. כל הפרסומים הם דמיונות ושקרים שמתפרסמים".

המטפלות הגישו אתמול ערעור לבית המשפט המחוזי בעיר על ההחלטה להאריך את מעצרן בשלושה ימים.

עורכי דינן של מלכה אליהו שמואל ומרים גינענדיל פרידמן, טענו כי בית משפט השלום דחה את טענת המשטרה למסוכנות, אך שגה כשהאריך את המעצר בשל חשש כללי לשיבוש ונוכח נתיחת הגופות. לטענתם, שתי הנשים, שהזעיקו בעצמן את כוחות ההצלה, משתפות פעולה באופן מלא בחקירתן, ואילו הנתיחה לבירור סיבת המוות בוטלה. "בנסיבות אלו אין כל הצדקה להותירן במעצר".

בבקשת הערר נכתב כי הגננות "מבקשות מבית המשפט המחוזי לקבוע דיון דחוף עוד היום, החל מהשעה 12:00, לבחינת שחרורן ממעצר לאור ביטול הנתיחה".

"מהו הבסיס הראייתי?"

בא כוחן של מנהלת המעון והמטפלת, עו"ד קורב, אמר: "אנחנו כפרנו באמירה שהיה חשד לשיבוש הליכים, וטענו ששתי המשיבות נמצאות במעצר מאוד קשה. טענו שהן קראו לכוחות ההצלה ועשו הכל כדי לסייע לרשויות, גם לטפל חרף הטראומה וגם שיתפו פעולה בחקירה. לא היה מקום למעצר שלהם בכלל".

"מרים לא מצליחה לישון", ציין עו"ד קורב, "לא נתנו לה שמיכות, הן היו בתנאים קשים ביותר ונחקרו ללא שינה. היו פרסומים משחירים בתקשורת על כך שילדים מושמים לישון בשירותים ובארונות, על כך שיש שם 70 ילדים כאשר המשטרה יודעת שזה לא המצב ורק היא שולטת על המידע. היא יודעת שבגן היו 20 ומשהו ילדים, גם הטיעון לגבי השירותים לא נכון, והדבר הזה הוא גם באחריות המשטרה. אלא שבסוף, היא מגיעה לדיון ואומרת שנפטרו שני ילדים ושילד נוסף הגיע כשהוא פצוע קשה, כשהילד הזה בכלל לא שייך למעון. אתמול עמדנו בבית המשפט ואמרו לנו שהן חשודות גם בהתעללות ובתקיפת קטין. אנחנו תוהים - איזו התעללות? איזו תקיפת קטין? מהי אותה התעללות ותקיפה? גבירתי (פונה לשופטת) שמעה את אמא של אחד התינוקות הנפטרים. במשך 30 שנה הורים שולחים לשם את כל הילדים שלהם. גם ההורים השכולים לא אומרים עליהן מילה אחת רעה. מה שנעשה זה מעשה שלא יעשה. מעלילים עלילות, זו ההתנהגות של משטרת ישראל? זו שערורייה".

עוד הוסיף עו"ד קורב: "הכי הרבה שיש פה זה אולי רשלנות. למה אולי? כיוון שגם משטרת ישראל הגדולה והחזקה, הפרקליטות, בתי החולים והמכון לרפואה משפטית לא יודעים עדיין להגיד ממה נפטרו שני הילדים באסון הנורא הזה. משהם לא יודעים לומר, אי אפשר לומר אם יש התערבות של מעשה ידי אדם. הן (הגננות) בעצמן לא יודעות. מרים העירה תינוקת כדי לתת לה לאכול וגילתה לזוועתה שהתינוקת לא בין החיים, ועשתה את כל אשר יכלה כדי לסייע לתינוקת הזו ואחרי זה גם לתינוק. אז לטעון להמתה בקלות דעת? מהו הבסיס הראייתי?".