בית המשפט הרשיע אדם שהלין את אשתו בישראל למרות שהיא פלשתינית

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את תושב הדרום שאשתו זה 14 שנה, ואם תשעת ילדיו, היא שוהה בלתי חוקית מיהודה ושומרון. זאת, לאחר שבית משפט השלום כבר נמנע מלהרשיע אותו. כעת נגזרו עליו חצי שנת עבודות שירות על כך שהלין אותה בביתו.

התושב טען כי כל רצונו לחיות חיי משפחה תקינים, ולכן ניסה במשך שנים להסדיר את מעמדה החוקי, ללא הצלחה, אך בית המשפט קבע כי הוא יכול היה לחיות עימה במקומות אחרים - לאו דווקא בישראל.

בתחילת הדיונים הודה אמנם התושב שנישא לתושבת יהודה ושומרון שאין לה אישור שהייה בישראל וכי הם מתגוררים יחד, אולם טען כי המדינה היא האחראית למצבו בשל "אוזלת ידה". זאת, לטענתו, מאחר שלמרות ניסיונותיו להסדיר את מעמדה מאז שנת 2012, המדינה מעכבת את מתן ההיתרים. עוד טען, כי כשהאישה נכנסה לישראל לא היה צורך בהיתר.

בית משפט השלום אמנם ראה בחומרה את מעשיו, אולם כיוון שהיה ניסיון להסדיר את מעמדה, והיות שהרשויות דיברו בשני קולות - גם רשמו אותה בתעודת הזהות של התושב כנשואה לו אך גם סירבו לכל בקשותיו לאורך השנים להסדיר את מעמדה, הוא דן אותו לעונש ללא הרשעה.

התושב שמח על הפסיקה, אולם לרוע מזלו, המדינה החליטה בסופו של דבר שלא לוותר, ולהגיש ערעור על אי הרשעתו של הנאשם ועל קולת העונש. בית המשפט המחוזי - שקיבל, כאמור, את הערעור - קבע, בין היתר, כי הטענה בדבר הניסיונות הרבים של הנאשם, לאורך השנים, להסדיר את מצבה המשפטי, דווקא מעידים על ידיעתו הברורה כי לאישה אין אישור לשהייה במדינת ישראל.

כמו כן נקבע על ידי בית המשפט כי יש לדחות את טענת הנאשם כאילו לא היתה כל בעיה לתושבי יהודה ושומרון להיכנס לתחומי המדינה בעת שהאישה הגיעה לישראל, בהיעדר מחסומים וצורך בהיתרים. נקבע כי מדובר בטענה מיתממת, נוכח הניסיונות של המשיב עצמו להסדרת המעמד של האישה.

השופטים גם קבעו כי למעשה, פסק הדין של השלום הוא עקיפה של הליכי ההסדרה הרגילים והמקובלים, שהנאשם ואשתו כשלו בהם.

השופטים קבעו כי פסק הדין של השלום הוא עקיפה של הליכי ההסדרה הרגילים והמקובלים. בכך מעניק בית המשפט לנאשם מעין "חסינות שיפוטית"

לטענתם, הוא כופה על המדינה את רצונו להינשא לאישה ולהביאה להתגורר עימו דווקא בתחומי ישראל - חרף סירוב הרשויות לאשר זאת. בכך, למעשה, מעניק בית המשפט לנאשם מעין "חסינות שיפוטית" להמשיך לבצע עבירה של הלנה שלא כחוק, מתוך ידיעה שלא ייענש בגינה.

"איננו סבורים, חלילה, כי על המשיב לפרק את משפחתו או לגרש את אשתו, אולם המשפחה יכולה להמשיך לחיות כמשפחה גם במקומות אחרים - כל עוד הרשויות בישראל אינן מעניקות לאישה היתר לשהות בישראל כחוק", נכתב בפסק הדין.