נתוני התיקים הפליליים של המשטרה נחשפים: ירידה בהעמדה לדין

דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת שהוגש לוועדה לביטחון הפנים, בראשות ח"כ צביקה פוגל, מעלה כי מתחילת 2017 ועד סוף אוגוסט 2022 נפתחו במשטרה 1,622,098 תיקים על עבירות שבוצעו ברשויות המקומיות בישראל - ממוצע של 31 תיקים בשנה לכל אלף תושבים.

הכי הרבה תיקים נפתחו במחוז הדרומי - 41 לכל אלף תושבים - ואחריו: מחוז ת"א (37 תיקים), חיפה (33 תיקים), הצפון (30), המרכז (27), ירושלים (27) ויהודה ושומרון (15).

בתקופה הנדונה הממוצע השנתי של תיקים שנפתחו ברשויות היהודיות דומה לממוצע ברשויות הערביות: 29 לאלף תושבים ביהודיות ו־28 בערביות. בשמונה הרשויות המוגדרות מעורבות - ירושלים, חיפה, לוד, מעלות־תרשיחא, נוף הגליל, עכו, רמלה ותל אביב - נפתחו בממוצע בשנים אלו 41 תיקים לאלף תושבים.

51 אלף מעצרים פליליים

במסמך של מרכז המחקר מנותחים נתוני המשטרה בנוגע לתיקים שנפתחו ב־2020 לפי רשות מגוריהם של החשודים ואלה שנגדם הוגשו תלונות. בשנה זו השיעור הגבוה ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה היה ברשויות הערביות - 23 לכל אלף תושבים, לעומת הממוצע הכלל־ארצי של 14 לאלף. ברשויות המעורבות והיהודיות נרשמו שיעורים נמוכים יותר: 16 ו־12 לאלף, בהתאמה.

מנתוני המשטרה עולה כי בשנים 2020-2017 מספר המעצרים ירד ב־22%, ובין 2020 ל־2021 מספר המעצרים עלה ב־11%. בסך הכל בוצעו ב־2021 יותר מ־51 אלף מעצרים פליליים. החל מ־2018 חלה ירידה בהגשת שיעור כתבי האישום מתוך המעצרים המבוצעים - מ־51% ב־2018 ל־42% ב־2021.

לפי נתוני הלמ"ס, בשנים 2000-2020 חלה ירידה חדה במספר הבגירים שהועמדו לדין ושדינם נגזר - מ־40 אלף ב־2000 ל־18 אלף ב־2020.

כלים לגורמי האכיפה

הדו"ח לא יודע לציין עד כמה הירידה בהעמדה לדין נבעה מירידה בפשיעה או כתוצאה משינויים באכיפה, ובפרט מהתרחבות השימוש בהסדרים מותנים בשנים אלו (החוק מאפשר לרשויות להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד ולסגור את התיק בעניינו, אם יודה בביצוע העבירות). כמו כן, לא ברור אם בכל המקרים שבהם נחתם הסדר מותנה היה מוגש כתב אישום בלעדיו, או שהתיק היה נסגר ללא כתב אישום.

המצב שונה לחלוטין במגזר הערבי: באותן השנים, שיעור הערבים בקרב העומדים לדין עלה מ־28.8% ב־2000 ל־34.5% ב־2020.

בשנים שנבחנו ירד באופן ניכר מספר עבירות המוסר (גידול סמים ומכירתם, סרסרות לזנות) והרכוש, ובמקביל עלה מספר העבירות נגד אדם (45.48%), עבירות מין (18.64%) ועבירות אחרות, ביניהן עבירות כלכליות, רישוי ומנהליות (27.31%). הירידה בעבירות המוסר מוסברת, בין היתר, בתחילת יישום החקיקה בדבר אי־ההפללה של עבירות קנאביס ב־2019.

פוגל מציין בדו"ח כי ביקש את המסמך "על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית" של נתונים נבחרים על פשיעה מדווחת בישראל, ועל הטיפול בה ע"י רשויות האכיפה.

"בכוונתי לקיים דיונים, ביחד עם חברי הוועדה לביטחון לאומי, במטרה להפיק לקחים, להמליץ, ולתת כלים חוקתיים לגורמי האכיפה, שיסייעו בידם להגביר את תחושת הביטחון".