"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גרמניה תשיב לישראל את הארכיון הגנוב של הסופר מקס ברוד

סוף לסאגה: 3 מזוודות עמוסות במסמכים גנובים יועברו בטקס רשמי בברלין לספרייה הלאומית של ישראל • בין המסמכים גם כתבי יד של קפקא

,עודכן
צילום: אי.פי.איי // אילוסטרציה כתב יד של הסופר קפקא

באירוע רשמי שייערך מחר (שלישי) במעון שגריר ישראל בברלין, תשיב משטרת גרמניה לידי ישראל חלקמארכיונו הגנובשל הסופר והפובליציסט היהודי מקס ברוד, שהיה ידידו האישי של הסופרפרנץ קפקאופרסם את כתביו לאחר מותו. בכך תסתיים פרשה פלילית, שהפכה לסאגה משפטית בין ישראל וגרמניה.

צילום: לע''מ

מקס ברוד נפטר בגיל 84, בשנת 1968 בישראל, שבה התגורר בעשורים האחרונים לחייו. הארכיון כולל חלופת מכתבים בינו לבין קפקא וגם כתבים מקוריים של שניהם.

ברוד הוריש את עזבונו הספרותי למזכירתו ולחברתו לחיים דאז, אסתר אליזה הופה. בצוואתו, הוא הפריד בין הזכויות החומריות (כגון תמלוגים), לבין המסמכים עצמם, והורה כי כתבי-היד, המכתבים, וכל המסמכים והתעודות שבעזבונו, ימסרו לספריית האוניברסיטה העברית בירושלים או לספריה העירונית בתל אביב, או לארכיון ציבורי אחר בארץ או בחו"ל.

הופה לא מילאה אחר הצוואה, ומכרה כתבי יד של קפקא ומסמכים נוספים בחו"ל, עבור סכומים גבוהים ביותר. לאחר מותה ב-2007, ביקשו בנותיה לאשר את צוואתה, שבה קבעה כי עזבונו הספרותי של ברוד יעבור לידיהן.

עורך הדין של הספרייה הלאומית דרש לעצור את אישור הצוואה של הופה ותבע לפעול בהתאם לצוואת מקס ברוד.

הסופר והפובליציסט היהודי מקס ברוד // צילום: GettyImages

באוקטובר 2012 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהספרייה הלאומית היא יורשת עזבונו הספרותי של מקס ברוד וכתבי קפקא שהיו בבעלותו. בית המשפט העליון דחה את ערעורן של בנות הופה, אך בזאת, לא נסתיימה הפרשה.

המסמכים הגנובים

בשנת 2015 הגיעו לגרמניה שני ישראלים, שניסו למכור לארכיון המדינה הגרמני מסמכים הכוללים חומרים מקוריים של פרנץ קפקא ומקס ברוד.

עד מהרה התברר כי המסמכים הם חלק מארכיון פרטי של ברוד, אשר נגנבו מביתה של מזכירתו לפני כעשור. בהליך משפטי ממושך בישראל ובגרמניה, הובהרה הבעלות על הארכיון, ולאחר החלטה שקיבל בית המשפט המחוזי של ויסבאדן בינואר 2019, יועברו כעת המסמכים לספרייה הלאומית של ישראל.

שלוש מזוודות עמוסות מסמכים גנובים, הכוללים חלקים לא מפורסמים מיומנו האישי של ברוד, חלופת מכתבים מקורית בין פרנץ קפקא לברוד, חלופת מכתבים בין ברוד לאשתו וכן כתבי יד מקוריים של שני הסופרים, הגיעו לידי המשטרה הגרמנית ונשמרו בה עד להכרעת בית המשפט בויסבאדן, שכאמור, הכריעה כי הכתבים שייכים לספרייה הלאומית ומחר יועברו באירוע רשמי לספריה הלאומית של ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר