"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להצמיד את האף למחיצת זכוכית

הנרי ג'יימס ניתח את החברה הוויקטוריאנית באיזמל חד, וזה ניכר גם בהתבוננות שלו על גיבורים ילדים

,עודכן
צילום: מתוך הסרט "בעיניים של מייזי", שמבוסס על הרומן של ג'יימס //

תולדות השקר כתולדות האנושות. האדם הראשון אינו ממהר לזימון האלוהי ומציע הסבר פתלתל שנועד להציגו באור טוב: "את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירום אנכי, ואחבא". במאה ה-16 כתב ניקולו מקיאוולי את "הנסיך" - מדריך לתחבולות פוליטיות. את הליטוש הסופי העניק במאה ה-17 החשמן רישליה, האיש החזק בממשל לואי ה-13, כשטבע את המושג "הגיון המדינה", לפיו אין להתחשב באמת או במוסר כאשר דנים בתועלת המדינה והשליט.

הנרי ג'יימס מנתח באיזמל חד את החברה הוויקטוריאנית. על פני השטח חוגגת הפוריטניות, ואת רגלי הפסנתרים עוטפים "מכנסים קטנים צנועים". אך במעמקים גועשים יצרים ותאוות שפלות. באין רואה קוראים הג'נטלמנים את "הפנינה" - ירחון סיפורים ארוטיים נועזים.

רומן שמוקיע התחסדות וצביעות. כריכת הספר

הוריה של מייזי מתגרשים לאחר קרב משפטי מכוער, ובני זוגם החדשים מנהלים רומן זה עם זו. מייזי בת השש מוצאת עצמה דחויה ומנוצלת. "ההורים הפכו בעינייה לדבר בלתי יציב. הם רצו בה לא לטובתה, אלא למען הנזק שיוכלו לגרום זה לזה". הסיפור נורא: אנחנו נחשפים לדמויות צבועות, אדישות לגורל ילדה קטנה ומכורות להדוניזם תפל בלי שום עכבות מוסריות, ומנהלות רומנים ביזאריים. "טיב היחסים תלוי אך ורק במה שהם יכולים להפיק מהם".

זהו רומן גדוש בהומור בריטי אלגנטי. ג'יימס אינו עוצר באדום והופך את הקריאה לתענוג צרוף. "היתה זו חברה שאנשיה עסקו אך ורק בפטפוט", הוא כותב, ועם הגירושין יכלו בני הזוג "לצפות סוף סוף לתקופה של פעילות נמרצת". אמה של מייזי "תמיד מיהרה נורא, וככל שהמחשוף היה עמוק יותר, כן היה ברור יותר שנוכחותה נדרשת במקום אחר".

במשפטים ארוכים, שאינם תמיד קלים לקריאה, מרחף המספר הכל יודע מעל לדמויות, מאמץ את נקודת המבט של מייזי הקטנה, ופורש לעיני הקוראים את מחשבותיה. ג'יימס הוא אשף ז'אנר הרומן הריאליסטי-פסיכולוגי והושפע מאחיו הבוגר, הפסיכולוג הנודע ויליאם ג'יימס. תובנת הילד בהירה ואינה קבורה תחת שכבות זכרון עבשות. הוא רואה את האמת וזועק: "המלך הוא עירום"

מייזי מתגוננת; היא "יכולה לחוות את הדברים רק כאשר היא מצמידה את אפה למחיצת זכוכית", אבל עם הזמן היא משתנה ומחקה את הלך המחשבה והמניפולציות של המבוגרים. יונג קבע שהפרסונה, המסיכה שאדם שם על פניו לצרכים חברתיים, "נדבקת" במרוצת הזמן והופכת לפנים שאותם הוא מציג לעולם. מייזי איננה מפייסת את אביה החורג מכיון שידעה כי צעד זה יוביל לשאלות נוספות - עליהן לא רצתה להשיב. בווריאציה על רומן חניכה הופכת מייזי מילדה תמימה לגברת ויקטוריאנית צעירה, המבחינה בנקל בין אמת ובין העמדת פנים, ופועלת לתועלתה בהתאם לנסיבות. זו יצירה קלאסית שליחה לא נס ולא ינוס, כיוון שהיא מוקיעה התחסדות וצביעות שלמרבה הצער כרוכים בטבע האדם.

מה ידעה מייזי / הנרי ג'יימס, מאנגלית: קטיה בנוביץ'; תמיר סנדיק, 347 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר