בשיתוף M51
רוצים לראות בשידור חי את ‘בראשית’ נוחתת על הירח. נדמה שכולם במדינה הפכו למומחים בנושאי גשושיות, תמרוני לכידה והשדה המגנטי של הירח. הייתה תחושה שכל מי שיושב מול המסך באותו ערב, עד להיסטוריה מתעצבת אל מול עיניו.
ואכן, באותו יום חמישי, 11 באפריל 2019, מדינת ישראל עשתה היסטוריה והפכה למדינה השביעית שהצליחה להגיע לירח ואף לנחות עליו – גם אם מדובר בנחיתה לא רכה שהובילה להתרסקות בפועל של הגשושית. ואכן, ניכרה עוד אז בזווית העין האכזבה הרבה של מייסדי SpaceIL יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן וינטראוב – אבל גם הנחישות שלא לוותר הייתה שם.
יומיים אחר כך, הכריז מוריס קאהן, נשיא עמותת SpaceIL והתורם הראשי לפרויקט, כי ‘בראשית 2’ היא לא שאלה של “אם”, אלא של “מתי” – עם יעד של שיגור נוסף תוך שנתיים (כלומר ב-2021). והנה עברו להן כמעט שלוש שנים, וזה זמן טוב לבדוק איפה עומד הפרויקט השאפתני.
ואכן, באותו יום חמישי, 11 באפריל 2019, מדינת ישראל עשתה היסטוריה והפכה למדינה השביעית שהצליחה להגיע לירח ואף לנחות עליו – גם אם מדובר בנחיתה לא רכה שהובילה להתרסקות בפועל של הגשושית. ואכן, ניכרה עוד אז בזווית העין האכזבה הרבה של מייסדי SpaceIL יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן וינטראוב – אבל גם הנחישות שלא לוותר הייתה שם.
יומיים אחר כך, הכריז מוריס קאהן, נשיא עמותת SpaceIL והתורם הראשי לפרויקט, כי ‘בראשית 2’ היא לא שאלה של “אם”, אלא של “מתי” – עם יעד של שיגור נוסף תוך שנתיים (כלומר ב-2021). והנה עברו להן כמעט שלוש שנים, וזה זמן טוב לבדוק איפה עומד הפרויקט השאפתני.
לא רק הדרך לירח מלאה במהמורות
“היה ברור שאנחנו לא עוצרים את אפקט ‘בראשית’ ושולחים עוד חללית,” אמר דמרי לאחרונה בראיון שנתן ל’ישראל היום’. ואולם, שאיפות לחוד ומציאות לחוד, היות ומדובר בפרויקט יקר מאוד. קאהן, שהתחייב לתמוך בפרויקט הזה כלכלית, חזר בו לקראת סוף יוני של 2019, בטענה שמסע שכזה “אינו מאתגר מספיק”.
במשך זמן רב היה נדמה שהפרויקט הזה הולך להישאר הרבה, הרבה זמן במגירה. ואולם, בש, וינטראוב ודמרי סירבו להכיר במציאות שכזו והמשיכו לתכנן, כאשר בשלב מסוים עלה אפילו הרעיון לשלוח את ‘בראשית 2’ למאדים. משרד המדע והטכנולוגיה התחייב להקצות 20 מיליון שקלים לפרויקט, אולם עלותו נאמדה בכ-100 מיליון דולר, כך שהיה מדובר בטיפה בים בלבד.
התרומה המפתיעה
לאור כל זאת, העולם היה מופתע כאשר לפני כחצי שנה הודיעה העמותה כי הצליחה לגייס כבר 70 מיליון דולר וכי המטרה הפעם היא לנחות בצד הרחוק של הירח. תאריך היעד החדש: 2024, וברשימת התורמים המסקרנת ניתן למצוא שמות כמו איש העסקים הצרפתי-ישראלי פטריק דרהי, היזם והפילנתרופ מרטין מושל, קאהן (ששוב חזר בו והחליט בסוף כן לתמוך כלכלית בפרויקט), קרן בלווטניק ואף עמותת X Prize.
תזכורת: מיזם ‘בראשית’ התחיל במסגרת תחרות של עמותת Google Lunar X Prize, אשר הציעה עוד ב-2007 פרס כספי של 20 מיליון דולר לחללית הפרטית הראשונה שתצליח לנחות על הירח, להתנייד 500 מטרים ולשדר תמונות וקטעי וידאו באיכות גבוהה בחזרה לכדור הארץ. תאריך היעד המקורי היה עד סוף שנת 2012 והוא נדחה כמה פעמים, אך בסופו של דבר החליטה העמותה ב-2018 לבטל את התחרות, לאחר שאף אחד לא עמד בדדליין המעודכן בפעם המי-יודע-כמה.
ועם זאת, לאור ההצלחה החלקית של ‘בראשית’ במשימה, החליטו באקס פרייז לתרום מיליון דולר, שנותבו לטובת ‘בראשית 2’. מנגד, צריך לזכור כי גם היום עדיין חסרים כ-30 מיליון דולרים על מנת להבטיח את קיום המסע לירח, ועמותת SpaceIL עובדת גם בימים אלה בקדחתנות על גיוס הכספים.
“ילדים שלחו לנו סרטונים”
אם תשאלו את בש, וינטראוב ודמרי, המטרה המרכזית של הפרויקט הושגה. בראיון שנתן דמרי לפודקאסט Real Life Superpowers של רונן מניפז ונועה אשד, כחודש לאחר ההתרסקות (שאותה הוא עדיין מתעקש, ובצדק, לכנות ‘נחיתה לא רכה’), הוא סיפר שאחת המטרות המרכזיות הייתה להוות השראה לכל מי שמתעניין בחקר החלל – במיוחד לאנשים צעירים. הם רצו לשלוח מסר לאותם ילדים שחולמים על מסעות בחלל, שאין דבר כזה “בלתי אפשרי” – אם תחלמו את זה, זה עוד יכול לקרות., כך אמר דמרי לרונן מניפז, בתשובה לשאלתו.
“בחודשים שלאחר ‘בראשית’, הופתענו מכמות האהבה והתמיכה שקיבלנו מישראלים ובכלל מהעולם,” הוא הוסיף. “ילדים שלחו לנו סרטונים שלהם בונים את ‘בראשית 2’ ואף סיפרו לנו שבעתיד הם רוצים להנחית חללית על הירח, בדיוק כמונו. זו מטרה לא פחות חשובה, ואף יותר חשובה בעיניי, מהמידע המדעי – שהמסע שנקטע היה אמור לספק לעולם.”
“אני חושב שבראשית היא סיפור הצלחה,” אמר וינטראוב . “אנשים לא האמינו בכלל שנצליח לשגר משהו”. “בראשית פתחה לילדים את הרעב. באוגוסט פתחנו קייטנת חלל מקוונת באינטרנט, והייתי בטוח שיירשמו 2,000 ילדים מקסימום. נרשמו 20 אלף בתוך שבועיים,” הוסיף דמרי באותו ראיון.
בשיתוף M51
