בשיתוף ד"ר אולגה ברקאי
קולונוסקופיה וירטואלית נחשבת לפתרון אפשרי חלופי לבדיקת הקולונוסקופיה השגרתית. הקולונוסקופיה הווירטואלית מתבצעת באמצעות בדיקת CT, שעיבוד ממוחשב מיוחד בה מאפשר קבלת תמונה טובה של המעי הגס – והיא אינה כוללת את החדרת האנדוסקופ, הטשטוש התוך-ורידי והמנוחה הארוכה יותר, האופייניים לקולונוסקופיה הסטנדרטית.
מטופלים רבים שואלים מדוע לא נעשה שימוש בקולונוסקופיה וירטואלית על בסיס קבע, כך שנוכל להימנע מהליך פולשני – התשובה היא שבאמצעות קולונוסקופיה וירטואלית לא ניתן להסיר פוליפים שהתגלו בבדיקה, ולא ניתן ליטול דגימות מהרקמה (ביופסיה). דברים אלו מתבצעים רק באמצעות קולונוסקופיה שגרתית. אבל מה באשר לחלופות אחרות לבדיקת הקולונוסקופיה?
היתרונות והחסרונות של קפסולה אנדוסקופית
בתחילת שנות האלפיים חלה מהפכה בבדיקות דימות המעי בזכות קפסולה אנדוסקופית, שהיא למעשה מצלמת וידאו נבלעת, שעוברת דרך מערכת העיכול ומצלמת אותה – כל זה ללא צורך בהחדרת מכשיר אנדוסקופ “מסורתי”. הקפסולה מתקדמת לאורך המעי הודות לתנועתיות הטבעית של המעי, ונפלטת בסופו של דבר בצואה. הטכנולוגיה (שהיא פיתוח כחול לבן) זכתה להערכה ולשימוש ברחבי העולם, בשל היכולת יוצאת הדופן שלה לבדוק את המעי הדק לכל אורכו – כ-6-7 מטרים, לשם הגעה עם אנדוסקופ קשה ולעתים אף בלתי אפשרית.
מאז נוצרה גרסה נוספת של אותה הקפסולה שייעודה לבדוק את המעי הגס. אבל הבדיקה של המעי הגס על ידי קפסולת וידאו לוקה בחסרונות רבים. ראשית, התנועתיות של המעי הגס נמוכה בהרבה מזו של המעי הדק. לכן, הקפסולה עלולה לעמוד במקום הרבה זמן, ולצלם פחות מקומות אחרים. כמו כן, הבדיקה לא יודעת להסתכל מאחורי הקפלים ובפינות אחרות של צינור המעי הגס, ולא מסוגלת לחזור ולבדוק שוב נגע שאולי היה חשוד – מה שאנדוסקופיסט טוב ומנוסה עושה כשגרה במהלך קולונוסקופיה רגילה.
לכן, קפסולה אנדוסקופית עלולה לפספס פוליפים, כולל פוליפים גדולים ואף גידולים. בנוסף לכך, הקפסולה לא מאפשרת ליטול ביופסיות וגם לא לכרות פוליפים. לפיכך, גם אם ימצאו דלקת (שמצריכה ביופסיה) או פוליפ (שמצריך כריתה) – המטופל יזדקק בסופו של דבר גם לקולונוסקופיה רגילה. כמו כן, חשוב לזכור שהקפסולה לא מבטלת את הצורך בהכנה – בדיוק כמו הכנה לקולונוסקופיה שגרתית. יש לזכור גם שהסיכוי להימצאות פוליפ במעי הגס עומד על כ- 10% בעשור החמישי לחיים, ועולה בהתמדה עד כ- 50% בגילים המתקדמים יותר.
לפיכך, בדיקת הקולונוסקופיה המוכרת היא עדיין הכלי האמין, המוכח והטוב ביותר לאבחון ולטיפול בממצאים שהתגלו במערכת העיכול. אנו כבר מודעים לכך שלבדיקה נלווה חוסר נוחות, שנובע בעיקר מההכנה (הבדיקה עצמה אינה מורגשת כלל בזכות תרופות הטשטוש המודרניות), ושהיא כרוכה בסיכון (אם כי מזערי) לסיבוכים. אך עדיין, כאשר מדובר בגילוי אחריות אישית כשאנו מתקרבים לגיל 50 ו/או בהתחשב בהיסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס – כל אלה מחייבים אותנו לשים בצד את חוסר הנוחות, ולהפנים כי הצלת חיים עומדת לפני הכל.
נקווה שהקדמה תוכל להציע בעתיד פתרונות סריקה נוחים יותר למערכת העיכול, אך כיום, אין תחליף למעטפת הביצועית ולפתרונות החשובים שמספקת בדיקת הקולונוסקופיה הישנה והטובה.
כותבת המאמר היא ד”ר אולגה ברקאי – מומחית לגסטרואנטרולוגיה ואנדוסקופיה מתקדמת, מנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ברזילי באשקלון, ובעלת מרפאה פרטית בתל אביב.
בשיתוף ד"ר אולגה ברקאי
