“ספינה בנמל היא בטוחה, אבל לא לשם כך ספינות נבנו." אמרה גרייס הופר, מדענית אמריקאית. לצערי אני רחוקה מלהתגבר על כל החששות שלי, אך על מנת לצמוח – אין דרך להימנע מכך.
הרבה פעמים נוטים לייחס את המושג "אומץ" לביצוע פעולות מסוכנות, מטופשות ולעיתים אף מרחיקות לכת. אמיץ בעיני הוא לא אדם אשר ממשיך לטפס על ההר למרות שגופו מאותת לו לנוח. לא אדם שסוחט את הגז בכביש, ועם המהירות עולה גם, באופן אירוני, הערכתו העצמית. לא אדם שנמנע מלעטות מסכה בגלל שהוא "לא מפחד מהמגפה". לא אדם שממשיך לשחות אל תוך המים העמוקים כשדגלים שחורים מקיפים את החוף. אדם אמיץ הוא כזה שמוכן להסתכל על המציאות בבהירות ולשלם מחיר למען האפשרות לשפר את עצמו ואת מצבו או להועיל לסביבתו.
העשור בין גיל 20 לגיל 30 מוקדש לבניה. אנו נכנסים אליו גולמיים, לראשונה כבגירים, ונדרשים להחליט מה ברצוננו לצייר ולכתוב על הדף החלק של חיינו הבוגרים. חלק לא בטוחים לאן הם שואפים להגיע, לחלק רעיונות ראשוניים וחלק יודעים בדיוק. המשותף לכולם הוא הצורך לצעוד באומץ אל עבר מטרות. ולא להסס להתחיל.
הסכנה באומץ שבונה אותנו איננה סכנה פיזית, אם כי אישית, רגשית וחברתית. כשאנו נרשמים לתואר, אנו מסתכנים בטעות וכישלון. כשאנו ניגשים לראיון עבודה אנו מסתכנים בדחייה. כשאנו מחליטים להשתנות בעצמנו, אנו מסתכנים בלאבד את מה שהכרנו עד היום. אם ניתן את דעתנו על כך, נשים לב כי גם פעולות רבות אחרות כרוכות באומץ: פתיחות רגשית, כנות, הפגנת פגיעות, התנצלות. ושלב חשוב מאוד לבצע לאחר כל פעולה שעשינו או כברת דרך שעברנו, בעיני, הוא הסקת מסקנות.
לטורים נוספים של תמר מחלב:
- למה לא עשיתי טיול גדול אחרי צבא?
- צעירים ופעורים? לא ממש: מצו את עצמכם בזמן הצבא
סיפור הממחיש בעיני אומץ, סיפרה לי חברה על שותפתה לדירה: היא התחילה תואר מבטיח בגיל צעיר יחסית, ולאחר שנה החליטה שלא שם הוא מקומה. משם החליטה להשקיע את חסכונותיה בקורס אינטנסיבי בקונדיטוריה, מקצוע שתמיד אהבה. לאחר מכן התקבלה לעבודה בתחום במסעדה. אך העבודה במסעדה היתה בודדה, לחוצה ושוחקת. כיוון שהיטיבה לדייק את תחושותיה, הבינה כי המקצוע עצמו אינו הבעיה, אלא סביבת העבודה. היא התחילה להעביר סדנאות קונדיטוריה בעצמה, ושם הרגישה שמצאה את השילוב אותו חיפשה – התחום שהיא אוהבת, האינטראקציה עם אנשים, הרווח הכלכלי וההרגשה הטובה.
אך אם לא היתה מקדישה לנושא מחשבה, ומשלבת הסקת מסקנות עם פעולה אמיצה, ייתכן כי היו צפויות לה עוד שנים רבות של בלבול ואפילו החמצה.
עוד מעשה יוצא דופן של אומץ עשה חבר שהעביר ל-100 איש אשר נמצאים עמו באינטראקציה טופס שבו הוא מבקש מהם לכתוב באנונימיות מהן התכונות החזקות שלו לדעתם, ומה הדברים שבעיניהם הוא צריך לשפר. הוא בחר להתנתק לחלוטין מהאינסטינקט האנושי להדוף ביקורת שלילית, משום שהבין שביקורת בונה – סביבתית ועצמית, היא דרך מדהימה לצמוח. וכך עשה.
ההחלטה לבחור באומץ ולהתמודד עם מכשול או פחד אינה טריוויאלית כלל – אך עשויה להיות משתלמת מאוד. לכבוד השנה החדשה, אני מאחלת לכולנו שנה של צמיחה אמיתית והתמודדויות חיוביות ובונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו