כש-מ' הגיע לגיל גיוס הוא היה מורעל ורק רצה להגיע כמה שיותר גבוה בצבא. כילד ונער שובב וחברותי היה ברור לו שהוא בשום פנים ואופן לא ילך ליחידה עורפית, אלא לטופ שבטופ. וכך הגיע עם פרופיל 97 ליחידת דובדבן. "מאוד רציתי להתגייס לשם, כי אם כבר אני עושה שירות אני לא יכול להיות ג'ובניק. זה לא היה אופציה בשבילי לא להגיע לשם".
לאחר סיום המסלול נכנס מ' לפעילות ביו"ש, ומכיוון שמדובר בסיירת מובחרת שפועלת בעומק השטח. ואז התרחש האירוע ששינה את חייו. יחד עם חבריו הוא נכנס למחנה פליטים והם פעלו סביב בית שבו היה חשוד, ואז החלה התפרעות במקום. בן זוגו האורגני, שצמוד אליו, חטף בקבוק תבערה והכל השתבש. "היינו צריכים להיכנס כמה שיותר מהר כי הוא נשרף ואז היינו צריכים להפעיל חילוץ".
הוא ניגש לבית, אך חברו ד' התמהמה מאחור וכשהוא קרא לו גילה מ' מחזה מפחיד: "הגעתי אליו והוא עומד מול אדם עם סכין והאימא של הבחור לידו. אמרנו לבחור תירגע, אנחנו צבא, תוריד את הנשק,. הכל בערבית. עשרים שניות, ואימא שלו גם מנסה להרגיע אותו, הוא היה בטירוף".
השניות עברו כמו שעות, ואז התנפל המחבל על הלוחמים. "אחרי בערך 18 שניות הוא צרח אללה אכבר ובא לדקור את ד' כי הוא היה מולו. היינו במרחק של מטר, זזנו אחורה ו-ד' נתן לו שני כדורים לברך ואני נתתי לו מטח. ד' עף עלי וחשבתי שפגעתי בו, אבל לא. האימא צרחה עלינו. הצוות פינה את המחבל". כשחזרו ליחידה התקבל מ' כגיבור, אך הוא מצדו התקשה להתמודד.
"אחרי הפעילות הזו הפכתי להיות מאוד דרוך. זה עשה אותי בטורבו. ירי כבר לא ריגש אותי, זו הייתה השגרה שלנו – כל יומיים פעילות. המשכנו כל הזמן להיכנס למחנה הפליטים, אבל לא היה לי אירוע כזה, שיריתי במישהו מטווח כזה קרוב".
מ' המשיך בשירותו הצבאי, אך דווקא כשהשתחרר הוא הבין שאולי הוא נמצא בפוסט טראומה וכלל אינו יודע זאת. "בהתחלה חשבתי שהכל בסדר. לא דיברו איתי על האירוע בכלל". בסדנת שחרור שעבר הייתה הרצה על פוסט טראומה, ואז נפל לו האסימון. "פתאום הבנתי שאולי אני בסדר עכשיו, אבל שיש לי את הסימפטומים שדיברו עליהם". הוא ביקש טיפול בסוף ההרצאה, אך אף אחד לא חזר אליו.
עם שחרורו יצא מ' לטיול לבד בדרום אפריקה ולאחר מכן חזר לישראל. הוא מספר כי למרות שלא עבר טיפול, אין ספק שהוא סובל כתוצאה מהאירוע החריג שעבר. "תמיד היו לי חלומות לא טובים, סיוטים בלילות. אני רואה אותו שלוש ארבע פעמים בשבוע – אני בכפר ורודפים אחרי. יש לי מלא מחשבות על הכל – למה זה קרה דווקא לי. אח שלי אמר לי פעם שהצבא דפק אותי, פעם היו לי מלא חברים והיום אני רוצה להיות לבד.
מ' פנה למשרד השיקום באמצעות עורך דינו, עו"ד אלי סבן, ולאחר דיון הוחלט להכיר בו כנפגע פוסט טראומה וכנכה צה"ל. הומלץ להתחיל לטפל בו בהקדם, מכיוון שפגיעתו הנפשית קשה. "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בפניות של לוחמים שנמצאים בחיכוך יומיומי עם האוכלוסייה הפלשתינית, כאשר הם נאלצים להתמודד עם אתגרים קשים שנובעים מסביבה אזרחית שבתוכה ישנם גורמים שמנסים לפגוע בפעילות שלהם. הדבר גורם לעיתים לצלקת נפשית בקרב חלק מהלוחמים", ציין עו"ד סבן שבירך על ההחלטה.