בגלל המלחמה: צה"ל פועל להקדים גיוסים למלש"בים ששירותם נדחה

בצה"ל מבקשים להקדים את גיוסם של צעירים שגיוסם נדחה לאור הצורך להגדיל את הצבא, בשל מלחמת חרבות ברזל - כך נודע ל"ישראל היום". הבקשות להקדמת הגיוס יועברו אל כל מי שדחו את גיוסם לטובת מכינה קדם־צבאית, שנת שירות או לימודים בישיבה. במקביל נערכים בצבא לבקש את הארכת שירות החובה לגברים - שקוצר בשנים האחרונות ואמור היה להתקצר שוב ב־2024.

בתחילה תתבצע פנייה לגופים הרלוונטיים במטרה להבין מי מהמועמדים לשירות ביטחוני עזבו את המסלולים הייחודיים, או כאלה שביקשו להקדים את סיום המסלול ולהקדים את הגיוס לצה"ל. בשלב ראשון יתמקדו במי שמלכתחילה החל את המסלול על תנאי מכסה פנויה. נזכיר כי בעקבות אישור המלצות ועדת שקד, נכפה על צה"ל קיצור משך השירות לגברים בארבעה חודשים למתגייסים החל מ־1 ביוני 2015, והוא עמד על 32 חודשים. לאחר מכן על פי תיקון 22 לחוק שירות ביטחון למתגייסים החל מיולי 2020 קוצר השירות בחודשיים נוספים והועמד על 30 חודשים. ביולי 2021 הוחלט להחזיר את אורך השירות ל־32 חודשים ולדחות את הקיצור הדיפרנציאלי ל־2024.

התוכנית היתה שכל המלש"בים יקבלו צו גיוס ל־32 חודשי שירות, אך בפועל חיילים עורפיים היו אמורים להשתחרר משירות לאחר 24 חודשים, חיילים במקצועות טכניים וטכנולוגיים היו אמורים להשתחרר לאחר 28 עד 32 חודשים, ואילו לוחמים - לאחר 32 עד 36 חודשים. על פי ההערכות, בעוד כעשור אמור היה ממוצע זמן השירות של חיילי החובה בצה"ל לעמוד על 28.5 חודשים.

צה"ל ניסה להתנגד תקופה ארוכה לקיצור שירות החובה, אך הלחצים שהופעלו על הצבא על ידי האוצר היו גדולים מאוד, וההחלטה על קיצור השירות היתה כחלק מהפשרות שהושגו בסוגיית תקציב הביטחון. כעת, כאמור, המציאות טפחה על פניהם של מקבלי ההחלטות, וסביר להניח שגם במשרד האוצר יבינו כי אין מנוס מהגדלת תקציב הביטחון ומהארכת שירות החובה.

משבר משרתי הקבע

ההחלטה לנסות ולקדם כבר כעת צעדים להגדלת סדר הכוחות הצה"לי נובעת מההבנה שצה"ל יזדקק לסד"כ (סדר כוחות) גדול מאוד בטווח הזמן הנראה לעין, הן באזור רצועת עזה והן בגבול הצפון - ולא מן הנמנע שגם בגזרת יהודה ושומרון. כל עוד לא יוסר איום כוחות רדואן לאורך קו העימות יידרש צה"ל להחזיק כוחות גדולים לאורך הגבול כדי למנוע חדירת מחבלים ולהחזיר משהו מתחושת הביטחון של תושבי גבול הצפון. גם לאחר שיסתיים שלב התמרון הקרקעי ברצועת עזה צה"ל מתכוון לשמר לעצמו חופש פעולה ברצועה, עובדה שתצריך גם כן כוחות גדולים.

מאז 7 באוקטובר מגויסים גם מאות אלפי משרתי מילואים, ונכון לעכשיו בשל הצורך המבצעי אין כוונה לדלל את מספרם באופן משמעותי. במחשבה קדימה, מלבד הקדמת גיוס למלש"בים (המיועדים לשירות ביטחון) והארכת שירות הלוחמים, תצטרך להתבצע חשיבה גם על המילואים, גיל הפטור ממילואים, ובעיקר יחס החברה למילואימניקים.

המלחמה תפסה כידוע גם את צבא הקבע באחד המשברים הגדולים בתולדותיו. כפי שחשפנו ב"ישראל היום", מספר שיא של קצינים החליטו לעזוב את הצבא מיוזמתם משלל סיבות. אחת הסיבות המרכזיות היתה היחס הציבורי למשרתים, שכונו לא פעם "אוכלי חינם", ורובם המוחלט של המשרתים התביישו להסתובב בציבור על מדים.

בשל מגמה זו, הצבא איבד לא מעט אנשים ורמת המקצועיות ירדה. לכן באגף כוח האדם יצאו בשנה החולפת בתוכנית נרחבת של מתן מענקים למשרתים כדי למנוע את הסחף – אך גם יוזמה זו לא שיפרה את המצב באופן משמעותי. המלחמה אולי תשנה את המגמה, אך מערכת הביטחון תיאלץ לחשוב לעומק כיצד לפתור את סוגיית אנשי הקבע.

"תהליכי בניין כוח"

תגובת דובר צה"ל: "ברקע מלחמת חרבות ברזל נדרש צה"ל להמשיך ולקיים תהליכי בניין כוח שמטרתם לשמר את כשירותו לאורך זמן, ואף לתת מענה הן לפערים העולים מתוך הלחימה והן לאתגרים המתפתחים. לצורך כך צה"ל מקדים את גיוסם לשירות של חלק ממי ששירותם נדחה בעבר על פי בקשתם לצרכים שונים, וביניהם לטובת ביצוע מכינה קדם־צבאית, שנת שירות, לימודים בישיבה ועוד. הפעולה נעשית בין היתר באמצעות האגף הביטחוני־חברתי במשרד הביטחון האמון על הקשר עם הגופים האזרחיים.

"לאור האמור, נעשתה פנייה לכלל הגופים בבקשה לקבל התייחסות מהם תוך שימת דגש על מי מהחניכים שממילא עזבו את המסלול הייחודי או שמבקשים להקדים את גיוסם. בנוסף, הוחלט למקד את הגיוס גם במי שמלכתחילה החל את המסלול על־תנאי מכסה פנויה. לגבי יתר המלש"בים שנדרש להקדים את גיוסם יוחלט הדבר על ידי הגורמים המוסמכים בצה"ל. האגף הביטחוני־חברתי ומשרד הביטחון ימשיכו לפעול כדי לתמוך את פעילות צה"ל במלחמה כבשגרה".