הפיגוע ברמות אינו הראשון שקרה בריכוז חרדי. רחוק מכך. לא מעט פיגועים קרו בעבר באזורים חרדיים. הקשה שבהם קרה ב־2002, כשמחבל מתאבד התפוצץ בשכונת בית ישראל ורצח עשרה ישראלים, ובהם שישה ילדים.
הפיגוע האחרון עד אתמול (שני) היה דריסתם של שני ילדים וגבר, והוא קרה לא רחוק מהמקום שאליו הגיעו אתמול המחבלים הנאלחים.
אבל משהו שונה בתכלית התרחש בפיגוע אתמול, מכיוון שאת המחבלים נטרלו שניים שקשורים במישרין לחברה החרדית: מפקד כיתה בחטיבת חשמונאים ואזרח שקיבל רישיון נשק אחרי 7 באוקטובר ונשא את אקדחו של סבו.
בפעם הראשונה היו אלו אנשים שקשורים במישרין לציבור החרדי, שביצעו את הירי שמנע אסון גדול יותר מזה שהתרחש. אם בפיגוע הטרור הקשה באלעד לפני שנים מעטות החרדים היו הקורבן, עכשיו הם היו חלק מהפתרון.
חששו לחזור הביתה במדים
על סוגיית גיוס החרדים נכתבו לא מעט מילים. אך בצל הדרישה, המוצדקת, לגיוסם, קשה לזהות את השינוי הדרמטי שעובר על החברה החרדית בשנתיים האחרונות. לפני 7 באוקטובר חיילים חרדים שהתגייסו חששו לחזור לביתם במדים. בחלק לא קטן מהמקרים הם הפכו לחיילים בודדים, מכיוון שמשפחותיהם סירבו לקבל אותם בביתם.
במקרים אחרים, כשחזרו הביתה, הם ספגו עלבונות וכינויי גנאי. אבל השבת השחורה והמלחמה המתמשכת גרמו לשינוי דרמטי בנושא זה. לפני כמה שבועות תועד גבר בעל חזות חרדית־חסידית כשרובה M16 תלוי על כתפו. גם מדים שתלויים על חבלי כביסה בבית בבני ברק או במודיעין עילית כבר הפכו לעניין שבשגרה. חרדים רבים מתגייסים במסגרת שלב ב' ליחידות לוחמות, ושומרים על יישוביהם ועריהם בעצמם.
לראשונה מאז השואה, החרדים הצטרפו דה פקטו למדינת ישראל. מדובר בתהליך ארוך ומייגע, שידע לא מעט עליות ומורדות, אבל מי שהלכו כצאן לטבח באותם ימים נוראים, מצטרפים כעת בהדרגה להגנה על עצמם ועל המדינה.
בדיוק כפי שקרה עם הקמת זק"א ואיחוד הצלה, גם כאן דעת הרבנים אינה נוחה מהמהלך, וניתן לראות זאת בבירור. אבל החרדים מצביעים ברגליים. יש חרדים שמתגייסים לצה"ל, ואחרים מצטיידים בנשקים, מתוך הבנה שהם אינם יכולים לעמוד עוד מנגד.
הלוחם שחיסל את המחבלים בפיגוע אתמול לא היה חרדי, אבל הוא היה אחד מאלה שעושים שינוי של ממש בשטח. מדובר באיש סגל החטיבה, שמכשירה לראשונה חרדים הארדקור לתפקידי לוחמים. לא בצד, לא בערך, לא שבאבניקים ולא טרמפיסטים. אין יותר קידוש השם מאשר במעשהו של אדם זה שחיסל את המחבלים. הוא הציל חיים, ועשה נפשות להצלת חיים לשנים רבות קדימה.
זוהי העת להזכיר לעצמנו עד כמה חשובה חטיבת חשמונאים, ועד כמה מדובר בתקופה של שינוי, של התעוררות של חברה שבמשך יותר מדי זמן ישבה בצד, ולא היתה חלק אינטגרלי ממדינת ישראל.
סנוניות של תקווה בים של שנאה
עלינו לדחוק בחרדים להתגייס, להילחם במתנגדי הגיוס, ואף להטיל סנקציות במקרה הצורך. לצד זאת, עלינו להוכיח להם ולעצמנו שאנו רוצים אותם באמת, שאנחנו מחבקים אותם ומעודדים אותם להגיע, להצטרף, להגן.
עלינו להתגאות בחיילי החטיבה החרדית הראשונה, שמוכיחים שאפשר גם אחרת. הפיגוע הנורא אתמול גזל את חייהם של ישראלים חפים מפשע, ועל כך אסור לעבור לסדר היום. אבל מה שקרה בפיגוע הזה הוא גם סנונית של תקווה בים של שנאה וניסיון לרצוח ולטבוח אותנו.
כעוף החול המתרומם מתוך הלהבות, כך גם הציבור החרדי מבין כעת שהוא חלק מהסיפור. אנחנו כבר לא צאן לטבח. לא החילונים, לא הדתיים, וגם לא החרדים.
הם הגיעו אלינו כדי לרצוח, ואנחנו נתרומם ונגן על מדינת ישראל: כולנו יחד.