"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"כולנו בשוק - זה ישר לבטן": משפחות מזהי הגופות בחרדה לאחר שמילואימניק שם קץ לחייו

אריאל מאיר טמן מאופקים, חייל מילואים שעסק בזיהוי גופות נמצא אתמול ללא רוח חיים • ירדן אשכנזי, אשתו של שמואל אשכנזי מ"פ גדוד תאנ"ה: "עוברות לי בראש מחשבות איומות, ולראות כזה דבר רק הופך את החרדה לאמיתית יותר"

,עודכן
0השמעה
העבודה במחנה שורה.  מעמסה נפשית קשה , יהונתן שאול
העבודה במחנה שורה. מעמסה נפשית קשה. צילום: יהונתן שאול

לאחר מותו הטראגי אתמול (ראשון) של אריאל מאיר טמן, חייל המילואים שעסק בזיהוי גופות,ונמצא ללא רוח חיים בביתו באופקים, משפחות נוספות של לוחמים העוסקים במשימת הטיפול בחללים הקשה, חושפות את מצוקתן הגדולה - ומגלות שהמצב לא השתנה כלל מאז הכתבות הקודמות על הנושא.

ירדן אשכנזי, אשתו של שמואל אשכנזי מ"פ גדוד תאנ"ה, מתארת את המצוקה שעוטפת את המשפחות: "אני בהלם ואפילו ברגשות מעורבים מהדבר הזה. חוששת מאד, זה ישר לבטן הרכה. עוברות לי בראש מחשבות איומות, ולראות כזה דבר רק הופך את החרדה לאמיתית יותר".

אשכנזי מספרת כי בעלה נמצא באותו מצב מורכב עליודווח בכתבות קודמות בנושא, ומתמודד עם אותם אתגרים. "אני לא מרגישה שום שינוי לטובה, איך יהיה שינוי - לא קרה כלום חדש? נהפוך הוא, כל מקרה כזה מביא איתו המון חרדות סביב זה".

אותה מציאות קשה, אף תשובה לא הגיעה

המצב הקשה שתואר בעבר נותר כפי שהיה. "לא קיבלנו שום התייחסות אפילו. מצבו של בעלי מול משרד הביטחון נותר בדיוק כפי שהיה. איתי אף אחד לא דיבר, שום שינוי מאז הכתבה, ממש כלום. מתרה אשכנזי.

ירדן ושמואל אשכנזי. "שיחה של פעם בשבוע זה כל מה שהם מקבלים",צילום: באדיבות המצולמים

כפי שפורסם בעבר ב"ישראל היום", הטיפול שעברו מזהי הגופות כדי להתמודד עם הטראומה היה מינימלי ונעשה רק לבקשת אלו שמודעים לכך שהם זקוקים לעזרה. בעוד לוחמים מקבלים מעטפת תמיכה שנועדה למנוע התפתחות פוסט טראומה לפני שהיא מתרחשת, אנשי הטיפול בחללים לא מקבלים את המעטפת וזוכים רק לטיפול בסיסי.

"נכון להיום חלקם, כמו בעלי, מקבלים רק שיחות. לא טיפול כמו שמקבלים לוחמים למניעה של PTSD, אלא שיחה של שעה פעם בשבוע זה מה שהם מקבלים, וזהו. ובטח שלא הכרה בעבודה שלהם כלוחמים לכל דבר", מסבירה אשכנזי.

"כולנו בשוק"

סרן במיל' אשר רוזנבלט מ"מ זו"ק בגדוד תאנ"ה, מתאר את התחושה בשטח: "כולנו בשוק ומקווים שזה לא יפתח כדור שלג".

רוזנבלט מספר שהוא עצמו מטופל ונמצא בהליך הכרה ל-PTSD (פוסט טראומה) כבר מעל חצי שנה מול אגף השיקום ומשרד הביטחון. לדבריו, הוא "נעזר בהם בטיפול פסיכולוגי שבועי ובטיפול תרופתי משלים".

עם זאת, הוא מדגיש את הצורך בפתרון רחב יותר: "צריך להגיע לכל אחד ברמה האישית דרך הגדודים ולעשות עבודת עומק עם כולם. לדוגמא: להוציא זימון מילואים לכמה ימי חוסן, עיבוד ובדיקת דופק לכל מי שהתעסק עם חללים ולרכז טיפול משמר והמשך תהליך".

הפוליטיקה מעכבת

לדברי רוזנבלט, ברמה הכללית התחילו תהליכים גם בכנסת בחקיקה, גם בוועדת חוץ ובטחון וועדת הכספים. "רק שנראה שכל השינויים הפוליטים והפגרה די מכניסים לקיפאון, מקווה שיספיקו לעשות את התיקון הנדרש לפני יציאה לבחירות שתמחק את כל העשייה".

סרן במיל' אשר רוזנבלט,צילום: ללא

כפי שפורסם בעבר, בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים על לוחמים, גם במילואים אשר שמים קץ לחייהם, כאשר על פי טענות הדבר קשור להמשך הלחימה בעזה. הזוועות שראו מזהי הגופות לאורך העבודה השוטפת לא דומות לשום אירוע אחר מאז השואה, ושותפים להם רק אנשי זק"א שפעלו ביישובי העוטף.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר