"המילואימניקים ממחנה שורה: "ראינו זוועות ואנחנו לא מקבלים טיפול"

חיילי המילואים ששירתו במשך חודשים, מאז 7 באוקטובר, במחנה שורה - נחשפו לזוועות. ולמרות זאת, הטיפול שעברו כדי להתמודד עם הטראומה היה מינימלי ונעשה רק לבקשת אלו שמודעים לכך שהם זקוקים לעזרה. מי שאינו פועל באופן אקטיבי לקבל סיוע - נותר ללא תמיכה.

מחנה שורה הוא בסיס הרבנות הצבאית, שאליו הובאו אלפי גופות בחודשים הראשונים של המלחמה. מי שטיפלו בגופות, שחלקן היו במצב קשה ביותר, היו חיילי המפקדה לטיפול בחללים (מלב"ח) - חטיבת מילואים שתפקידה לטפל בחללים מרגע נפילתם ועד הבאתם לקבורה.

גם לאחר סיום הטיפול בגופות נרצחי 7 באוקטובר, המשיכו החיילים לטפל במאות חללי המלחמה. במקביל, הובאו אליהם גם גופות רבות שחולצו מעזה, כדי לשלול אפשרות שמדובר בגופות חטופים. הזוועות שראו לאורך העבודה השוטפת לא דומות לשום אירוע אחר מאז השואה, ושותפים להם רק אנשי זק"א שפעלו בקיבוצים.

מי שביקש עזרה - קיבל

בגופים אזרחיים כמו זק"א הבינו מהר כי עליהם לספק מעטפת נרחבת לאנשיהם וקיימו אירועי גיבוש וסשנים קבוצתיים, כמו גם טיפולים פרטניים. לעומת זאת, גורמים במפקדה הצבאית לטיפול בחללים אומרים כי הם לא זכו לתמיכה דומה מהמערכת.

הבעיה נובעת מכך שצה"ל אינו ערוך לטיפול בחיילי מילואים לאחר שחרורם באופן קולקטיבי וארוך טווח. יש פתרונות להתמודדות עם פוסט־טראומה, אך רק לבודדים.

כמקובל בצה"ל, מי שביקשו טיפול - קיבלו אותו. ביחידה אומרים כי קרוב ל־20% מאנשיהם נמצאים בליווי טיפולי, מכיוון שהם סובלים מפוסט-טראומה, אבל מי שלא מבקש עזרה - נשכח מאחור. 

צריך לומר כי כל עוד היו בשירות, ניסו בצה"ל לגבש מענה ספציפי לחיילי שורה עם עמותות ומרפאות שונות, וברבנות הצבאית מינו אזרח עובד צה"ל שיפנה באופן אקטיבי לחיילים, אך גם במקרים אלו מדובר במענה פרטני. בצה"ל טוענים כי מבחינה חוקית הם אינם יכולים לטפל באזרחים שאינם במילואים. הפתרון האפשרי לכך הוא ימי מילואים, כפי שנעשה בימי העיבוד לאחר שירות המילואים הארוך במלחמה.

מדובר במחדל

חיילים ביחידה אומרים ל"ישראל היום" כי מדובר במחדל. "כדי למנוע פוסט-טראומה, לוחמי מילואים מקבלים 4,500 שקלים לטיפולים פסיכולוגיים. לעומתם אנחנו, שראינו זוועות, מקבלים רק 1,500 שקלים. חייל שעשה קו בשומרון והיה בעיקר בעמדות, מקבל פי שלושה ממי שראה גופות מרוטשות".

ביחידה פנו לרבנות הצבאית וביקשו לקיים שבת יחידתית, בהמלצת קצינים לבריאות הנפש, אך נענו בשלילה. מבדיקת "ישראל היום" עולה כי בעבר היו שבתות שכאלה, שמומנו מתרומות, אך גורמים ברבנות הצבאית אומרים שאינם יכולים לבצע זאת באופן עצמאי.

"זה כבר פיקוח נפש. אין מצב שלא תהיה מעטפת לאנשים. במהלך המלחמה אמרו לנו שאנחנו לוחמים, ועכשיו אנחנו נותרים מאחור. יש צורך במעטפת - טיפולים קבוצתיים, טיפולים אחד על אחד, אירועים לחוסן נפשי - שיסייעו גם למי שלא בהכרח יודע שהוא צריך סיוע, לקבל אותו", מספרים החיילים.

"נכון, מי שפונה מקבל טיפול פרטני, אבל בדיוק כמו זק"א - ראוי שיעטפו את החיילים במקום שהם יצטרכו ליזום. מדובר במתכון לפגיעה נפשית לאורך זמן, ובצה"ל מתעלמים מכך".

דובר צה"ל: "אפשר לפנות לסיוע דרך קב"ן היחידה"

תגובת דובר צה"ל: "חיילי יחידת המפקדה לטיפול בחללים פועלים במסירות. כלל המשרתים שלקחו חלק במשימת זיהוי החללים לוו באופן צמוד על ידי צוות קב"נים מנוסים, שקיימו עימם שיחות עיבוד בכל משמרת. משרתים שנזקקו לתמיכה נוספת קיבלו מענה מותאם. משרתי מילואים בשירות פעיל יכולים לפנות לסיוע דרך קב"ן היחידה".

"כמו כן, קו הסיוע הנפשי של חיל הרפואה – מוקד 'מקול הלב' (6690* שלוחה 3) – זמין 24/7 לחיילים בסדיר ובמילואים ומאויש על ידי קב"נים".