אריאל מאיר טמן, חייל מילואים שעסק בזיהוי גופות במהלך המלחמה נמצא אתמול (ראשון) ללא רוח חיים בביתו שבאופקים. החשד הוא ששם קץ לחייו בשל פוסט טראומה. הלוויתו תתקיים היום בשעה 18:00. חקירת מצ"ח בנושא נפתחה.
הודיה, אשתו של אריאל כתבה בסטטוס שלה בווטסאפ: "היינו פעם משפחה נורמלית והשארת אותנו לבד".
יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה ספד לו: "אריאל אחי היקר הי״ד, סיים את חייו בגלל שירות מילואים קשה מנשוא במלאכת זיהוי גופות. מתחייב להיכנס לנושא דחוף".
ב"ישראל היום" פורסם בעבר אודות מצוקתם הקשה של החיילים ואנשי המילואים אשר טיפלו בחללים ונחשפו לזוועות החל מ-7 באוקטובר. לדבריהם, הטיפול שעברו כדי להתמודד עם הטראומה היה מינימלי ונעשה רק לבקשת אלו שמודעים לכך שהם זקוקים לעזרה. מי שאינו פועל באופן אקטיבי לקבל סיוע - נותר ללא תמיכה.
בעוד לוחמים מקבלים מעטפת תמיכה שנועדה למנוע התפתחות פוסט טראומה לפני שהיא מתרחשת, אנשי הטיפול בחללים, למרות החשיפה היומיומית שלהם למוות ולטראומה, לא מקבלים את המעטפת וזוכים רק לטיפול בסיסי, לאחר שכבר פיתחו פוסט־טראומה. הם נותרו עם תחושה שהמדינה שלחה אותם למשימה הקשה ביותר, אך לא מספקת להם את כלים להתמודד עם הצלקות הנפשיות.
"כדי למנוע פוסט-טראומה, לוחמי מילואים מקבלים 4,500 שקלים לטיפולים פסיכולוגיים. לעומתם אנחנו, שראינו זוועות, מקבלים רק 1,500 שקלים. חייל שעשה קו בשומרון והיה בעיקר בעמדות, מקבל פי שלושה ממי שראה גופות מרוטשות", סיפרו מזהי חללים ל"ישראל היום" בחודש פברואר השנה.
גם לאחר סיום הטיפול בגופות נרצחי 7 באוקטובר, המשיכו החיילים לטפל במאות חללי המלחמה. במקביל, הובאו אליהם גם גופות רבות שחולצו מעזה, כדי לשלול אפשרות שמדובר בגופות חטופים. הזוועות שראו לאורך העבודה השוטפת לא דומות לשום אירוע אחר מאז השואה, ושותפים להם רק אנשי זק"א שפעלו בקיבוצים.
בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים על לוחמים, גם במילואים אשר שמים קץ לחייהם, כאשר על פי טענות הדבר קשור להמשך הלחימה בעזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו