"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוזרים מהמלחמה - ונפצעים שוב: דו"ח חדש ומדאיג חושף סיכון כפול למילואימניקים בעבודה

המוסד לבטיחות ולגהות בממצאים חריפים: משרתי מילואים ובני זוגם חווים רמות גבוהות של שחיקה, תוקפנות ארגונית ופגיעות פיזיות בעבודה • גם הפערים המגדריים מטרידים במיוחד • הפרטים המלאים

,עודכן
0השמעה
לוחמי צה"ל. אלפי צווים הוצאו במסגרת ההכנות להרחבת הפעולה הקרקעית. צילום: דובר צה"ל

הם עזבו הכול כדי להתייצב. יצאו לשטח, למילואים, תוך שהם משאירים מאחור עבודה, משפחה, שגרה. אבל כאשר הם חוזרים, ממתינה להם מציאות שונה בתכלית ממה שציפו. דו"ח חדש של המוסד לבטיחות ולגהות (המוס"ל) מציג ממצאים מדאיגים על מצבו של ציבור המילואימניקים ובנות ובני זוגם, לא בחזית, אלא במקומות העבודה:

תוקפנות, שחיקה, בירוקרטיה – ולא מעט חוסר סבלנות

הממצא החריף ביותר נוגע לחוויית העבודה של אנשי המילואים: כמעט רבע (22.7%) מהמילואימניקים ובני זוגם דיווחו על תוקפנות מילולית או תחושת עוינות במקום העבודה. מדובר על שיעור גבוה פי שניים מהממוצע באוכלוסייה הכללית.

הקולגות – כך עולה מהעדויות – לא תמיד רואים את ההקרבה, אלא דווקא את ההיעדרות, העומס הנוסף שנפל עליהם, או ה"שיבוש" בסדרי העבודה.
לא רק האקלים החברתי השתנה. 33.6% מהמשיבים ששירתו יחד עם בני זוגם דיווחו על קונפליקט משמעותי בין העבודה לחיים האישיים.

לכך מתווספים גם חסמים ארגוניים – תהליכים פנימיים שמקשים על המילואימניקים לתפקד, כמו שינוי הגדרות תפקיד, עיכוב בקבלת עדכונים קריטיים ואפילו שלילת גישה למערכות בתקופת היעדרות.

כאשר הגוף נשבר – וגם הנפש

אחת הזירות המדאיגות ביותר בדו"ח היא תחום השחיקה הפיזית והנפשית. בעוד שבקרב כלל האוכלוסייה רק כ-14% דיווחו על שחיקה קיצונית או גבוהה מאוד, הרי שבקרב משרתי המילואים ובני זוגם – הנתון מזנק ל-34%.

גם הפערים המגדריים מטרידים במיוחד: 42.9% מהנשים ששירתו במילואים דיווחו על רמות שחיקה חריגות, לעומת 31.9% בקרב הגברים באותה קבוצת שירות. הסימפטומים אינם רק נפשיים. 44% מהגברים ששירתו ושגם בני זוגם משרתים, דיווחו על כאבים שפוגעים ביכולת התפקוד, גם בקרב הנשים המגמה דומה, אך מודגשת יותר על ידי פגיעות שאינן רק פיזיות אלא גם פסיכוסומטיות – סחרחורות, קשיי נשימה וכאבים בחזה.

מילואימניקים,צילום: דו"צ

נפצעים יותר בעבודה – והמעסיקים לא תמיד מבינים

הממצא האחרון שמזעזע את המערכת הוא זה: 27.7% מהמילואימניקים ובני זוגם נפצעו בעבודה לאחר שירותם – פי שניים מהממוצע הכללי. הקשר בין עייפות קיצונית לבין תאונות עבודה כבר הוכח מדעית, אך עדיין – בחלק מהמקרים נרשמת האשמה כלפי העובד עצמו, ולא הבנה שמדובר בשבר מצטבר.

הדו"ח מבוסס על סקר בריאות תעסוקתית שנתי שנערך בדצמבר 2024 וינואר 2025, וכלל למעלה מ-5,000 עובדים.

"ההכרה הציבורית באנשי המילואים היא רחבה, אבל בפועל – בתוך מקומות העבודה – הם נתקלים לעיתים באטימות, חוסר סבלנות ולעיתים גם עוינות", אומר מנכ"ל המוס"ל מיקי וינקלר, "דו"ח זה מוכיח כי יש צורך דחוף בהיערכות מערכתית, שתעניק להם לא רק תודה – אלא גם תשתית תומכת אמיתית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר