הבדיחה העצובה המפורסמת מדברת על כך שאם מישהו מאיתנו, רוב העולם שאין לו שיג ושיח בנושאי מדע, ימצא את עצמו במכונת זמן לפני 5,000 שנה - הוא לא באמת יוכל לתרום כלום לסביבה. נספר לכולם שיש כוח כבידה, שדות מגנטיים וזרם חשמלי, סיבים אופטיים וחוק נורבגי, אבל לא באמת נדע מה עושים בפועל כדי להחליף את אבן האש שבידי בן שיחנו בגפרור, לא כל שכן בכירת גז.
אבל האמת היא שהשבוע הבנתי שלא ממש צריך את מכונת הזמן כדי להיות נבוך מאוד מדלות ידע, מאחר שקרו שני דברים, אחד שאירע לי בעצמי ואחד שקראתי עליו בעיתון. את מה שקראתי בעיתון קראתם גם אתם: גבר בן 50 אושפז במצב קשה בראשל"צ, לאחר שהוכש על ידי נחש. אני מאחל לו רפואה שלמה וכל טוב. פחות או יותר באותו זמן שבו אירע האירוע המצער הזה, התמודדנו גם בביתנו הקט עם אירוע לא נעים: שכנתנו הקשישה, המתגוררת בגפה, חשה ברע, נפלה ואיבדה לזמן מה את הכרתה, מה שהתברר לבסוף כאירוע שמקורו ידוע ונגמר בשלום, ב"ה. בשני המקרים הוזעקו כוחות הצלה, שהגיעו במהירות והביאו לתוצאות טובות, אבל שיגרו אותי להרהורים נוגים מאוד.
מה הייתי עושה אם הייתי ליד אדם שהוכש על ידי נחש? אני זוכר במעומעם שפעם היה מקובל לחסום את האיבר הפגוע בחוסם עורקים, ומנגד שאמרו גם שדווקא לא כדאי לנהוג כך. באופן עוד יותר מעומעם, אני זוכר משהו על פעילות לשאיבת הארס אבל גם זה נראה כמשהו עתיק מאוד, אולי אפילו ספרותי. מה שאני הייתי עושה הוא להתקשר למי שאת מספריהם אני זוכר הכי טוב וללא עמעום: מוקדי החירום של מד"א ואיחוד הצלה. העניין הוא שעד שכוח ההצלה היה מגיע, הייתי עושה את מה שעשיתי עם שכנתי הקשישה: בוהה בה בתסכול ושואל את נפשי למות מרוב בושה.
תשמעו, זה לא יכול להיות. פשוט לא יכול להיות שאיש בגילי יהיה חסר ידע בסיסי בדרכי הצלת חיים ובטיפול באירועי חירום רפואיים. פשוט לא. נכון שברוב המקרים ההנחיה הראשונית היא הזעקת עזרה, ונכון שחלק עצום מהאנשים סביבי כן בקיאים בהגשת עזרה ראשונה - אבל העובדה שהידע הזה, שאינו הדבר הכי מסובך בעולם, הוא לא נחלת כל אחת ואחד מהבגירים, היא דבר מוזר מאוד. גופים ממשלתיים מוציאים הון על פרסומים אינפורמטיביים ותדמיתיים. למה שלא יהפכו את האינפורמציה הזו למקצוע חובה או לקבוצת הנחיות שחובה על כל אזרח לדעת?
ואם כבר מדברים, עזבו רגע נחשים ואובדן הכרה. מה עושים כשקול צווחת חרדה נשמע מהקומה העליונה? מה עושים כשמישהו שוכב על המדרכה? איך נדע אם הוא אומלל ששתה יותר מדי ונרדם, או מישהו שחש בליבו ונפל? התשובה די ברורה: יש כאלה שיעשו משהו, ויש כאלה שימשיכו בדרכם. מעניין לבדוק אם החלוקה הזו תואמת את החלוקה ברישא, בין בעלי הידע הבסיסי בהצלת חיים לבין אלה החסרים אותו. יש לי יסוד להניח שהיא אכן תואמת.
kobiarieli@gmail.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו