אי שם, בתחילת 2017, אלי חולי היה אחד המתמודדים המבטיחים ב"דה וויס". אביב גפן התאהב בו, הקהל בבית הצביע לו, והתיכוניסט הכובש וחסר הניסיון מלוד הגיע עד לגמר.
נדמה היה שמפה אפשר רק לנסוק, אבל עם ההצלחה הגיעו גם החרדות. על המסך הוא הפגיז בביצועים מהפנטים, אבל מאחורי הקלעים הכל נראה אחרת.
"זאת היתה הפעם הראשונה שחוויתי התקפי חרדה", הוא משחזר, "זה קרה אז ממש בתחילת העונה, אבל ידעתי שאסור לי להישבר, ודי החזקתי את עצמי לא ליפול.
"זה היה לחץ של שידורים, כולל בלייב. בשלב מסוים הצופים בבית בחרו לנו את השיר שנבצע, ושם חוויתי משהו קיצוני. הייתי צריך לשיר שני שירים שאני לא מכיר, ופחדתי שלא אוכל לעמוד בציפיות שלי מעצמי, ומהלחץ נכנסתי להתקף. בסופו של דבר עמדתי במשימה, אבל הייתי בחרדה מתמשכת".
איך היא באה לידי ביטוי?
"כל אחד מגיב לחרדות אחרת, אבל אצלי זה מתבטא במערכת העיכול. כשאני בחרדה אני סובל מהקאות, מבחילות ומתחושת ריחוף שאני לא יכול להסביר. זה סטרס קיצוני ולא נעים".
איך הצלחת להופיע ככה?
"כל החרדה רלוונטית רק לפני העלייה לבמה, אבל ברגע שאני מוציא את ההגה הראשון - הכל נעלם. ככה זה אצלי עד היום".
חולי (23) מתגורר עדיין בלוד עם הוריו סילבי, עקרת בית, וברוך, סוכן ביטוח לשעבר ומדביר בהווה. יש לו שני אחים: ויקי (33), מורה למתמטיקה, ומני (31), מהנדס תוכנה. "אני הילד המפונק בבית", הוא מודה.
בנעוריו למד בתיכון רמלה־לוד, שבו למדו בעבר גם חברי שלישיית מה קשור. הוא סיים במגמת ביולוגיה ("עפתי על זה ברמה שחשבתי להמשיך ללמוד את זה הלאה").
החיבור שלו למוזיקה התחיל בגיל 10, כשלמד לנגן במנדולינה ובהמשך בגיטרה. "היו לי בעיות קשב וריכוז ולא אהבתי ללמוד, אבל היו לי ציונים טובים", הוא נזכר, "כשכל החברים שלי שיחקו כדורגל, אני הייתי הולך לנגן. לאט־לאט התחלתי לשיר בטקסים, וזה גדל".
הוא שירת במדור הפקות של חיל החינוך, אבל השתחרר "מסיבות אישיות". אחר כך התנדב לשירות לאומי כמדריך בפנימייה בבית שמש, ובשלב מסוים אף סייע בגידולי חסה.
לתודעה פרץ באודישנים של "דה וויס", כשהיה בן 17 וחצי. "מפיק טקס הסיום בתיכון אמר לי שאני שר טוב, ושכדאי שאעשה עם זה משהו. באותה תקופה לא חשבתי שאני מספיק טוב, אבל הוא שלח אותי לאודישנים. בתוכנית הגעתי עד לגמר, שבו זכתה ספיר סבן".
לדבריו, עד היום הוא מתמודד עם חרדות שמהפכות לו את הבטן. "הפעם הראשונה שהקאתי מרוב לחץ קרתה בגיל 13. רק בדיעבד הבנתי שזאת היתה תגובת חרדה".
הקאת על הבמה?
"השתתפתי אז באיזו הופעה בספרייה, שלא שרתי בה אלא רק ניגנתי בגיטרה. ברגע שסיימנו וירדתי מהבמה - הקאתי הכל. אני עדיין מנסה להבין מתי ההתקפים קורים, ומה הדרכים שלי להתמודדות".
פנית במהלך השנים לעזרה או לטיפול?
"הייתי אצל פסיכיאטר בגיל 17, והוא הציע לי טיפול תרופתי, אבל רק אחרי שלוש שנים הסכמתי לנסות. אחרי חצי שנה עם כדורים כבר הרגשתי אחרת, ואני מטופל גם היום".
התלבטת אם לדבר על החרדות שלך בפומבי?
"אני חושב שדווקא מדהים לדבר על זה. התקף חרדה זה משהו נפשי שעובר למישור הפיזי, והכדורים עוזרים לי. אין לי מה להסתיר. זה אולי יכול אפילו לסייע לאחרים שמתמודדים עם מצבים דומים.
"אני זוכר שאסי עזר דיבר בעבר על החרדות שלו, ואמרתי לעצמי 'איזה כיף שאנשים מפיצים את זה, והלוואי שעוד ידברו'. אנשים מפחדים לקחת כדורים, לפעמים בגלל הסטיגמה, אבל אותי זה ממש הציל".
לא פחדת לחזור לתוכנית מלחיצה בפריים טיים?
"להגיע ל'אקס פקטור', מבחינתי, היה במידה מסוימת כמו לחזור לזירת הפשע, כי ידעתי שאחווה את זה שוב. עכשיו אני מנסה להבין מה עובר עלי. התקף פאניקה פורץ כשיש לחץ קיצוני גדול, ואני לומד לקבל ולחיות עם זה. הגעתי ל'אקס פקטור' אחרי שעברתי את מה שעברתי בזמנו ב'דה וויס', כך שאני הרבה יותר מוכן ובטוח עכשיו".
• • •
בימים אלה מככב, כאמור, חולי ב"אקס פקטור לאירוויזיון", ומחר (מוצ"ש, 21:15 ברשת 13) יופיע בשלב הגמר, כך שמבחינתו יש לו סיכוי לא רע להוסיף לרזומה את הטייטל "נציג ישראל לתחרות באיטליה 2022".
אם תזכה בגמר, אתה לא חושש שהלחץ סביב האירוויזיון עלול להיות גדול עליך?
"פעם החרדות היו משתקות אותי, אבל היום אני יודע לנתב אותן למקום טוב. זה חלק מתהליך היצירה שלי.
"אחרי הפרק הראשון ב'אקס פקטור', כשראיתי את עצמי בטלוויזיה, הגעתי הביתה ולא הפסקתי לבכות. ניגשתי לאמא שלי ושאלתי אותה: 'למה אני לא יכול להיות אדם רגיל?' היא מאוד מרגישה אותי, ובשבילי היה מספיק שהיא איתי ולצידי".
דווקא קיבלת פרגון גדול מהשופטים.
"כשאני מקבל הרבה תגובות טובות, קשה לי לפעמים להכיל את זה. דווקא אם היו תגובות לא טובות - לא הייתי בוכה".
כלומר, אתה טיפוס פסימי?
"אני משתנה ולומד להיות יותר אופטימי. בתהליך שאני עובר אני לומד מה אני שווה, ואני יודע שיש לי מה להביא. אני מנסה לקבל בפרופורציות כל תגובה כלפיי".
בניגוד לרבים מבני דורו, חולי לא רואה עצמו בחור שטחי, ולא חי בטיקטוק, למרות שהוא גאה בזיהוי הווי הכחול שקיבל באינסטגרם - הסימון ברשתות החברתיות שניתן למפורסמים, ושנחשב לסמל סטטוס.
הניגודים המורכבים באישיותו באים לידי ביטוי גם בקעקועים שעל גופו. בצד אחד של העורף קעקע את המילה Impatient (חסר סבלנות), ומצידו השני Patient (סבלני). על יד אחת קעקע איש זקן, ומהעבר השני - ילד קטן. בצד אחד נופל, ובצד השני דווקא קם.
"כמו כל דבר שאני אוהב - אני אוהב לסבך", הוא צוחק, "יש לי סיפור על כל הגוף, והכל מתחבר יחד. אני מרגיש חצוי לגבי כל דבר שקורה איתי".
תסביר.
"יש דברים בי שאני אוהב, ואת אותם הדברים בדיוק אני גם שונא. לפעמים אני מרגיש הכי מבוגר, ולפעמים בדיוק להפך. הכל אצלי חצוי, והקעקועים מסמנים את התחושות האלה".
איך בן 23 מרגיש זקן?
"זה כי הספקתי לצבור הרבה חוויות ביחס לגילי. תוסיף לזה את תחומי העניין שלי, את הגישה שלי לעולם ואת האנשים שאני מתחבר אליהם. אני ילד זקן.
"יש בי רגישות מדהימה, שלפעמים היא גם בעוכריי. אם אני עצוב, אני מרגיש את העצב פי עשרה מכל אדם אחר. בתקופות מסוימות, כשקשה לי מאוד, אני לא מצליח להיות אופטימי. היו לא מעט רגעים בחיים ששאלתי את עצמי, 'למה דווקא אני ככה? למה זה לא יכול להיות פשוט יותר?' היום אני חי עם זה בשלום".
הוא גדל, בין היתר, על קולדפליי ועל "עוד מוזיקה שאף אחד לא שומע", כהגדרתו. "היתה תקופה שכתבתי בעצמי הרבה, ושירים שלי יצאו לאמנים אחרים (ובהם אנה זק ודודו פארוק; ע"ס). הביטחון שלי גדל לאט־לאט, והיום אני מרגיש מוכן יותר מתמיד. אני לגמרי על זה".
ב"אקס פקטור" סומנת כבר מההתחלה.
"נכון, אבל אם ב'דה וויס' הייתי מבולבל מאוד ולא ידעתי לאן אני נכנס, ל'אקס פקטור' הגעתי כבר יותר מוכן ועם פרופורציות. גם כשהשופטים אמרו לי שאני מנצח, ידעתי שהם אומרים את זה לעוד מתמודדים. בתחילת העונה אמרו לי שהעיניים שלי לא נפקחות מספיק, אבל האמת היא שהיתה לי אלרגיה בעיניים".
אתה מחשיב את עצמך יותר זמר פופ או רוק?
"יצא לי לקרוא תגובות שטוענות שאני מאוד פופי, אבל אני לא רואה את זה בשום צורה. אני מרגיש שאני רחוק מלהיות פופ. גם כשביצעתי את 'טוי' של נטע, הוא לא היה פופ בשום צורה".
למי משווים אותך?
"ליהונתן מרגי, אבל אני לא רואה שום דמיון חוץ מהבלורית - וגם אותה הוא הוריד עכשיו. אני חושב שהוא זמר מדהים, ולשנינו באמת יש הרבה אוויר בקול, אבל מעבר לזה אין דמיון".
אולי קצת בהגשה?
"אני לא מסכים. ההגשה שלי יותר אפלה, ואצלו פחות. מי שמבין במוזיקה רואה את ההבדלים. זה כמו להשוות את נתן גושן ללירן דנינו, אבל זה לא באמת ככה".
איך היתה העבודה שלך עם נטע ברזילי, המנטורית שלך?
"נטע היתה באירוויזיון וניצחה בו, וגם ניצחה בתוכנית ריאליטי, כך שהיא הבינה את הקשיים והאתגרים. היא עבדה איתנו הרבה, והיה לנו חיבור מצוין. בכל פעם שעבדנו יחד באולפן, הרגשתי כאילו אני כותב שיר עם שותף".
האירוויזיון היה חלום שלך מאז ומתמיד?
"הוא לא היה חלום ילדות, כי בכלל לא חשבתי שאני יכול להיות זמר. תמיד שרתי וקיבלתי ביקורות טובות, אבל זה הסתכם במחמאות מהמורה לתנ"ך. רק בשנים האחרונות הבנתי שאני באמת יכול לעבוד בזה. ככל שהתקדמתי ב'אקס פקטור', הרצון שלי גדל - ומבחינתי האירוויזיון עכשיו הוא חלום. המוזיקה הצילה אותי, והופעה באירוויזיון תהיה השיא של זה".
• • •
אירוויזיון או לא, חולי מסתמן כאחד הגברים הנחשקים בעונה הנוכחית, עם לא מעט מעריצות שמתחילות איתו באינסטגרם, גם כאלה שמבוגרות ממנו משמעותית ("בנות 30 פלוס, וזה מחמיא מאוד").
בעבר ניהל זוגיות עם הזמרת שיר קורן, שאותה הכיר בצילומי "דה וויס". "היינו יחד הרבה זמן, ואחרי שכמה פעמים נפרדנו וחזרנו, החלטנו להיפרד סופית", הוא מספר, "הרגשתי שהיא נפש תאומה שלי, שהיא אני באישה. היה לנו ההומור שלנו, הבנו רק במבטים, והיינו החברים הכי טובים. היא האהבה הכי משמעותית שהיתה לי, ובצורה קיצונית. לא היתה לי עוד אחת כזאת".
אז למה זה נגמר?
"הייתי בתקופה לא טובה עם עצמי, והגענו למצב שכבר לא היה לנו טוב יחד. כשאני אוהב, אני כל כולי בדבר, ולא יכולתי להתעסק במוזיקה. גם מהצד שלה היו דברים שהפריעו לה, אז החלטנו לסיים את זה".
איך התמודדת עם הפרידה?
"בגלל הקשיים שלי העדפתי להתנתק לגמרי, והייתי מנותק רגשית במשך תקופה. היה לי קשה ברגעים מסוימים, אבל העדפתי להתרכז בעבודה. זה באמת עזר לי, אחרת לא הייתי מצליח לעשות מוזיקה".
אתם בקשר היום?
"לא, אני לא יכול להיות בקשר עם אקסית שלי. לפני שנה וחצי היה ניסיון שלנו לחזור, לחודש, אבל זה לא עבד. אני מתעניין לפעמים במה שקורה איתה דרך חברים משותפים, ומוודא שהכל בסדר".
מה היא תחשוב על ההצלחה ועל הפרסום שלך עכשיו?
"אני חושב שהיא גאה בי על כל מה שאני עובר היום, שאני מגשים את עצמי, ואני חושב שהיא גם שמחה שאני מדבר על התקפי החרדה שלי. אני מקווה שוב שזה יעזור לאחרים שקוראים את זה".
היא סימסה לך "בהצלחה"?
"לא. ציפיתי ולא ציפיתי, אבל אני מבין אותה לגמרי".
לפני הראיון שאלתי עוקבים שלי מה היו רוצים לדעת עליך. שתי שאלות חזרו על עצמן, אתה יכול לנחש מהן?
"השאלה הראשונה היא אם אני עם ענבל ביבי (מתמודדת בגמר 'אקס פקטור'; ע"ס), והשנייה - אם אני פנוי".
יפה. ומהן התשובות?
"לענבל ולי יש חיבור מיוחד, שלא קורה לי הרבה פעמים בחיים. שנינו עוברים אותה חוויה, והיא מבינה אותי ואני אותה. זה באמת קשר מיוחד, אבל אנחנו לא ביחד, וכרגע זה ברמה החברית. אני לא יכול לדעת מה יהיה, אבל בתקופה הזאת אני לא בטוח שזה מתאים לה ולי".
כמה חובבי אירוויזיון הציעו לשלוח את שניכם ביחד.
"חשבנו על הדבר הזה, אבל ירדנו מהרעיון מהר".
בשורה התחתונה: אתה פנוי לזוגיות?
"לא, כרגע לא. אני מתמקד במוזיקה".
בגמר "דה וויס" הודחת ראשון וסיימת רביעי בתחרות. ההפסד ההוא גורם ליותר לחץ לקראת הגמר של "אקס פקטור"?
"לא, בזמנו לא התאכזבתי שדורגתי רביעי. היום אני מרגיש הרבה יותר בשל, מנוסה ומוכן".
ומה יקרה ביום שאחרי, אם לא תייצג אותנו באיטליה?
"יש לי שבעה שירים מוכנים, ויש חשיבה קדימה".
erans@israelhayom.co.il