ברק בעיניים: מאמן העל של ליגת העל

בזמן שמורשת המאמנים הזרים שבנה ג'ורדי קרויף במכבי ת"א מתפוררת, ברק בכר ומכבי חיפה עושים לליגה בית ספר

מעל כולם. ברק בכר, צילום: דני מרון

1. מכבי ת"א לא תתמודד העונה על האליפות בליגת העל, ועדיין, המאבקים שלה מול מכבי חיפה ממשיכים להיחשב "משחקי עונה", גם אם באר שבע היא היחידה שמסוגלת עכשיו למנוע מחיפה כתר שני ברציפות. המפגש ביניהן ביום שני השבוע ייכנס לפנתיאון כאחד המוזרים והדרמטיים בהיסטוריה.

חיפה לא ניצחה במפגשים בין שתי הקבוצות במשך 18 משחקי ליגה רצופים במשך חמש שנים. השבוע היא הגיעה לסמי עופר במצב אידיאלי לקטוע את שרשרת הכישלונות, שעברו כבר מתחום המקצוע למחוזות הנפש. המאמן הסרבי החדש של מכבי ת"א לא מתרשם משמות גדולים, לא מושפע ממה שלוחשים לו באוזן, ולא רק שאינו מבין עברית, גם האנגלית אינה שגורה בפיו. לפעמים זה טוב, כי אתה מנטרל את האינטרסנטים.

מלאדן קרסטאיץ' העלה מול חיפה הרכב פותח שנראה על פניו מוזר, והשאיר על הספסל את ה"כוכבים" - סטיפה פריצה, ברנדלי קוואס, גבי קניקובסקי ואייל גולסה. הפרשן אלי גוטמן היה משוכנע בהרכב המנצח של חיפה ומיהר להספיד את התל־אביבים, כאילו לא זכר את פתולוגיית המפגשים ביניהם. אחרי 18 דקות התוצאה היתה 0:2 - כרגיל, למכבי ת"א.

בימים בלי מצלמות VAR המשחק הזה היה מוכרע בניצחון למכבי ת"א. במחצית השנייה השופט לירן ליאני שרק לפנדל לטובת מכבי ת"א, בדרך ל־0:3, אבל ה־VAR הוכיח שהעבירה בוצעה על סף הרחבה, ולא בתוכה. הפנדל בוטל, וחיפה חזרה עם קאמבק בלתי נשכח של 10 דקות, והפכה ל־2:3.

מכבי ת"א לא נמצאת היום בליגה של חיפה. לא ברמת השחקנים, ובעיקר לא ברמת השדרה המקצועית. מורשת ג'ורדי קרויף - שבנה מעטפת אנושית מחו"ל, מגובה בטכנולוגיות מתקדמות ופורצות דרך בישראל - התפוררה. ברק בכר, והצבא המקצועי שמאחוריו, עושים לליגה בית ספר.

המחסור העצום במאמנים ישראלים ברמה גבוהה, והעובדה שמעונה לעונה היכולת של מכבי ת"א להביא מאמנים זרים ברמה גבוהה הולכת ופוחתת, גם מפני שאין לה את מערכת הקשרים שהיתה לג'ורדי - הופכים את בכר למאמן המבוקש בארץ. בישראל היו לאורך השנים לא מעט מאמנים בכירים, אבל אני לא זוכר מציאות שבה רק אחד בולט בהרבה מעל השאר. למעשה, מעמדו של בכר כל כך חזק היום, שהוא יכול לבחור את המקום שבו ירצה לאמן, ומייד יקבל צ'ק פתוח למלא את הסכום שהוא מבקש - כמובן, עדיין במונחים ישראליים.

בכר רק בן 42, ומחזיק כבר בארבע אליפויות (שלוש בבאר שבע, אחת בחיפה), פלוס שותפות באליפות של קריית שמונה בתחילת העשור הקודם, כשהיה עוזר המאמן של רן בן שמעון. הוא מרוויח היום בחיפה כ־300 אלף דולר נטו, סכום דומה לשכרו של וילי רוטנשטיינר בנבחרת ישראל. אם רק היה מאותת, בכר היה מקבל את המשרה הלאומית. פעם עמד על הפרק המכשול של אי־גיוסו לצה"ל, אבל זה הוסר עם השקעה משמעותית בהרצאות שהוא מעביר לקצינים ולמפקדים.

בכר, המרוסן והמאופק, הוא ההפך הגמור מהמועדון שמעסיק אותו, שחי בסערה מתמדת. בעיר חיפה, שנלחמת עדיין על בניית אישיות עירונית, בניגוד לתל אביב החזקה והיציבה, הכדורגל הוא עוגן מרכזי שמזין עולם ומלואו. בכר עבורם הוא מתנה משמיים.

ההחלטה העקרונית של מיטש גולדהאר לא להעסיק מאמנים ישראלים עומדת במבחן המציאות כבר עשור - מוטי איוניר וניר לוין היו הישראלים האחרונים. אבל אין לי ספק שאם בכר היה פנוי, בקריית שלום היו שוברים את ההגה ופונים אליו בלי להסס.

 

2. בסוף ינואר ייפתח חלון ההעברות בליגה, והוא יקבע במידה רבה גם מי מהקבוצות תצליח לשרוד עונה נוספת בליגת העל, ומי תקרוס לליגה השנייה. הקרבות בתחתית יהיו חריפים, אבל אפשר כבר לזהות את המגמות. מבין המועמדות לירידה, שלוש הן במצב החמור ביותר: מכבי פתח תקווה, נוף הגליל ובית"ר ירושלים. גם הפועל ירושלים וקריית שמונה לא במצב מזהיר, אבל שתיהן נהנות מארגון ניהולי משמעותי, שמגובה בעורף כלכלי: לקריית שמונה יש את איזי שרצקי, וירושלים האדומה קיבלה גב מאיש העסקים והיזם אורי אלון, בעבר הבעלים של קבוצת הכדורסל הירושלמית, שהבטיח סיוע בחיזוק.

נוף הגליל נשארה בסך הכל קבוצת ליגה לאומית, עם חיזוקים מינוריים. אחרי פתיחה טובה, היא נחלשה מאוד וחזרה לממדיה הטבעיים, ואחרי שמאמנה ירון הוכנבוים פוטר השבוע, הישרדות תהיה נס מבחינתה. מכבי פתח תקווה היא קבוצה מסודרת כלכלית, שסוחרת היטב בכוכביה המקומיים ומוכרת אותם לחו"ל; אבל העונה בחירת זרים רעה ובסיס ישראלי בינוני מציבים אותה אחרונה בטבלה. ניר קלינגר יזדקק לחלון העברות מוצלח כדי לשנות את המצב.

בית"ר ירושלים היא קבוצה מתוקשרת, עם לא מעט חיבורים למסדרונות השלטון (שר האוצר ליברמן, למשל, אוהד אותה). אבל בית"ר חדלה מזמן להיות בוננזה פוליטית, והבעיות האדירות שלה עלולות להפוך את חלון ינואר למדרון חלקלק, שבסופו יימכרו כל כוכביה כדי לכסות בור תקציבי של מיליוני שקלים.

לבית"ר אין היום עוגני הצלה משמעותיים. היו"ר אלי אוחנה פאסיבי מדי, ויוסי מזרחי, שהוזעק לאמן, מבוגר מחלק משחקניו ב־50 שנה. ספק אם הם מסוגלים להבין את מסריו ואת האתוס שהוא מייצג. הישרדות שלה בליגה, כמו במקרה של נוף הגליל, תהיה נס.

Aviadp65@gmail.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר