לא צריך להיות הגאון מווילנה כדי להעריך שד"ר נעמה בן שחר מתראיינת מהפקק. ככה זה כשאתה יוצא מירושלים - העיר שפוקפקה לה יחדיו - וצריך ללמד בשיעור הראשון לאותו יום באוניברסיטת בר אילן. לכן אני תוהה באוזניה: בתור אחת שיודעת את המתכון, למה בעצם את לא בוראת לעצמך גולם, שיעמוד עבורך בפקקים?
"מתברר שזה מאוד מסובך", צוחקת בן שחר, "אני יכולה לדבר על לברוא גולם, אבל לבצע את זה? זה סיפור אחר לגמרי".
בן שחר, חוקרת במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה הרמת-גנית, תעלה הערב (רביעי) לבמה בכנס שכולו מילים ומיסטיקה, ותישא הרצאה שכותרתה "איך בוראים גולם? סוד צירופי האותיות בספר יצירה". או בפשטות: המתכון ליצירת גולם, אדם מאדמה. אחד כזה, לפי חלק מהמסורות, יצר המהר"ל מפראג כדי להגן על בני קהילתו ולספק מענה יהודי הולם לאיומים עליהם. וכשאנחנו כותבים הולם, אנחנו מתכוונים כמובן להולם באגרופים.
אם הסתקרנתם ויש לכם לפחות שלושה רעיונות לסטארט-אפים שגולם במרכזם, בוודאי תמצאו עניין בהרצאה, שתתקיים במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב. האירוע מתקיים לרגל יציאת גיליון של כתב העת "תעודה" המוקדש למחקרים על ספר יצירה, מהספרים החשובים והנודעים ביותר בתורת הקבלה, ולכבוד פרופ' רונית מרוז, מחוקרות הקבלה הבולטות בישראל. "כשאתה בתחום הזה אין דרך לא להכיר - ולהוקיר - את המחקרים של רונית", מסבירה בן שחר.
מהו בעצם ספר יצירה? הטקסט החידתי הזה, שלפי מסורות מסוימות נכתב בידי אברהם אבינו, הוגדר בין השאר כחיבור מיסטי ומאגי. הוא עוסק, בהכללה גסה מאוד, באופן שבו ברא אלוהים את היקום באמצעות אותיות האל"ף-בי"ת, וכיצד אפשר בעזרת האותיות ליצור כל דבר - אפילו בני אדם מלאכותיים, אם רק תשכילו למלא בדייקנות אחר ההוראות.
הספר שבה את דמיונם של רבים בישראל, ואולי בעיקר מחוצה לה: מאופרה שמבוססת על מילותיו הקשות לפענוח, דרך יו-טיוברים קוריאנים שמלמדים כיצד להגות אותיות עבריות כהלכתן ועד לסרטים בהוליווד - המסתורין שאופף את ספר יצירה הוא אבן שואבת לא רק למשתתפי הכנס, שמגיעים בין השאר מהאוניברסיטה העברית, מהאוניברסיטה הפתוחה ומאוניברסיטת בן גוריון, אלא לצבא שלם של בעלי דמיון, יוצרי תוכן ובוראים וונאביז.
בן שחר ממהרת להסביר שהעניין שלה בתחום הוא מדעי בלבד. "בסוף אנחנו אקדמיה, לא חבורת מקובלים", היא מחדדת, משועשעת, "אנחנו בוחנים את התחום מזווית רעיונית והיסטורית. לא הגעתי לתחום כדי להיות פרנקנשטיין כזאת".
בין הגולם לגולום
מוזר, יכולתי לנחש שלד"ר בן שחר יש חיבה לכשפים; שאולי לפני הגולם היא ערכה היכרות דווקא עם גולום, ההוא מ"שר הטבעות", או לפחות נהנתה מספרי "הארי פוטר" בתור ילדה. אבל נתיבות החוכמה שלה אל הנושא, אם לעשות פרפראזה על אחד הקטעים מוכרים ב"ספר יצירה", היו מעט שונים. "באתי מהיסטוריה, ולמדתי מחשבת ישראל באוניברסיטה העברית", היא מספרת, "לא הכרתי את התחום. באתי, קראתי, ובקורס של פרופ' יוסף דן ז"ל על פילוסופיה יהודית הייתי המומה כמה ידע אין לי, ואיזה עולם מטורף יש שאני בכלל לא מכירה. זה יצר אצלי את ההתלהבות הזאת".
ואיך התגלגלת ממחשבת ישראל אל הגולם?
"עשיתי מהדורה של חיבור מפורסם מאוד: פירוש ספר יצירה המיוחס לסעדיה גאון. הפער בין הנוסח הנדפס בצמוד לספר יצירה, לבין מה שמופיע בכתבי היד, גדול מאוד: בכתבי היד אתה מוצא שני שלישים נוספים. חלק מהחיבור מדבר על הגולם, ולכן התעמקתי בזה. אבל התחום שלי הוא תורת הסוד, והפער בו בין המעשי לתיאורטי הוא גדול".
את אישה מאמינה?
"אני לא דתייה בשום צורה, באתי מעולם חילוני, אבל פשוט מאוד אהבתי את החומרים האלה. האם אני מאמינה? הו, זו כבר שאלה אחרת".
חוכמה צרופה
בואי נדבר תכלס: מישהו אי פעם ניסה לברוא גולם?
"ברור לי שהחוגים שעסקו בזה האמינו שהם בוראים גולם. יש 'מתכונים'. זו היתה פרקטיקה קיימת".
מאיפה מגיעים המתכונים?
"יש שני חוגים של בעלי סוד שאנחנו מוצאים אצלם מתכונים לבריאת גולם. חוג אחד נקרא חוג הכרוב המיוחד, והחוג השני הוא חסידות אשכנז. המתכונים הללו נמצאים בחיבורים פרי עטם".
רגע, שמעתי נכון? אמרת "חוג הכרוב המיוחד"?
"אכן, לא טעית. חוג הכרוב המיוחד היה חוג קטן של בעלי סוד שפעל בצפון צרפת ובאנגליה במאות ה־12 וה־13, במקביל לחסידי אשכנז ובנפרד מהם. את שמו קיבל מהדמות שעומדת במרכז תורתו, 'הכרוב המיוחד' - ישות מלאכית, שמיוחדת בכך שהיא נאצלת מהאש הגדולה של האל. מהחוג הזה יצאו, לדוגמה, הפירוש לספר יצירה המיוחס לרב סעדיה גאון, וכתביו של אלחנן בן יקר מלונדון. את החוג זיהה ותיאר לראשונה פרופ' יוסף דן".
אז יש מתכונים שלמים לבריאת גולם?
"לפעמים אתה מקבל משהו מקוטע, עם אלמנט חסר שאי אפשר לשחזר".
כמו הטריק של כל שף טלוויזיוני: לתת מתכון ולהחסיר בכוונה את אחד המרכיבים העיקריים, כדי שאחרים לא יצליחו להכין.
"אני לא חושבת שבכוונה החסירו. כשעובדים על כתבי יד שונים אפשר לקבל תמונה מלאה של המתכון המדויק, אבל זה עדיין טיפה קשה ליצור! אם אתה רוצה את הגרסה המפורטת ביותר למתכון, היא מגיעה מרבי אלעזר מוורמס, בפירוש שלו לספר יצירה".
שהחיינו וקיימנו. אם כך, מה המתכון המלא? איך בוראים אדם מלאכותי מאדמה?
"לוקחים אדמה בתולה, כזו שמעולם לא עובדה; ולוקחים מים חיים, כלומר מים זורמים - כמו מי מעיין, לא מי ביצה. ואז מתחילה העבודה האמיתית: צירופי אותיות לפי ספר יצירה".
אני מרגיש שמכאן המתכון מסתבך.
"נכון", ד"ר בן שחר צוחקת, "אומרים את כל 22 האותיות. אחר כך מדלגים על אחת. אחר כך מדלגים על שלוש. וכך עם כל אות ואות, עד שעוברים מחזור שלם. ואז האותיות מאל"ף עד למ"ד בונות את הגוף, ומלמ"ד עד תי"ו - מחזירות אותו לעפר. ואם זה נראה לך מסובך, תדע שבחלק האחרון יש תוספת: לצרף כל אות לאחת מארבע אותיות השם המפורש, בכל הניקודים האפשריים".
"אומרים את כל 22 האותיות. אחר כך מדלגים על אחת. אחר כך מדלגים על שלוש. וכך עם כל אות ואות, עד שעוברים מחזור שלם. ואז האותיות מאל"ף עד למ"ד בונות את הגוף, ומלמ"ד עד תי"ו - מחזירות אותו לעפר. ואם זה נראה לך מסובך, תדע שבחלק האחרון יש תוספת: לצרף כל אות לאחת מארבע אותיות השם המפורש, בכל הניקודים האפשריים"
זה לא מתכון לחביתה, אבל האמת? לא כל כך מסובך. את לא חוששת שיהיו נערים שיגיעו להרצאה, ירשמו את המתכון ויבראו גולם שיעשה שליחויות בלילה במקום וולט?
"המתכון כבר פורסם בכתבים, והוא נגיש לכל מי שמוכן להשקיע קצת בחיפוש מקורות. זה אפילו לא מצריך להגיע לספרייה הלאומית. למצוא אדמה בתולה ומים חיים, זה עוד החלק הקל. הקושי מתחיל כשצריך לבטא את הצירופים: המון צירופים, בסדר מדויק, בכל הניקודים, בלי לטעות באות אחת".
גולם במעגל
אז רגע, נניח שבעזרת מיטב יזמי הנדל"ן איתרנו איפשהו אדמה בתולה וגם מים חיים, והתאמנו על צירופי האותיות כל הלילה בציפייה דרוכה. שאלה אחת עדיין טעונה מענה: למה מלכתחילה? מה בעצם הטעם בבריאת גולם, ולמי מותר לעשות זאת?
"לצד המתכונים, חסידי אשכנז לא מציגים תכלית", מפרטת ד"ר בן שחר, "הם לא אומרים למה הם בוראים. החוקר קארל אריך גרוצינגר טען שחלק מהעניין קשור למה שנאמר במסכת סנהדרין: 'שאם רצו הצדיקים היו בוראים עולם'. על פי חסידי אשכנז, חסידים גמורים הם נטולי עוונות, ולכן יש באפשרותם לברוא בריאה. מאחר שאני לא מתיימרת להיות נטולת עוונות, אני משאירה את זה לאלה שבטוחים בעצמם".
ומישהו התנגד? היה על זה ויכוח?
"היה ויכוח, אבל בשני החוגים שאני מדברת עליהם רואים בזה מעשה רצוי, וייתכן שאצל חסידי אשכנז מדובר ממש בפסגה של הישג דתי".
ואיך זה נראה בפועל? רק עומדים מעל הבוץ הטרי ומדקלמים אותיות, בלי מוזיקה או תיאטרליות? קצת מאכזב, יחסית לטקס מיסטי.
"בטקסטים של אנשי חוג הכרוב המיוחד, בפירוש המיוחס לרב סעדיה גאון, כתוב שכשאדם רוצה לברוא, הוא 'הולך כבמחול'. בעצם משרטטים מעגל, ויש פה יסוד אקסטטי. זה נקשר ממש לדברים שכתובים בספר יצירה, על הגלגל שחוזר פנים ואחור. אתה רואה איך המעגל התיאורטי של ספר יצירה הופך למעגל קונקרטי ומוחשי, שצריך גם ללכת בו".
הפירוש שד"ר בן שחר חקרה מיוחס אמנם לרב סעדיה גאון, ראש הישיבה בבבל, איש המזרח; אבל לפי מחקרים מי שכתבו אותו בפועל ישבו באירופה, שבה גם צמחו המסורות המוכרות על הגולם. האם פירוש הדבר הוא שלספרדים, או לתימנים, לא היו צורך בבני אדם מלאכותיים מחימר לצורכי אבטחה וסחיבת שישיות מים? "ההארדקור של הגולם, בבסיס שלו, הוא בגרמניה ובצפון צרפת. משם הוא נודד אל האגדה, שעדיין לא הוכחה, על הגולם מפראג. אני לא מכירה מתכונים תימניים ליצירת גולם, וגם בספרד, כפי שהראה החוקר יהודה ליבס, המקובלים ספרד היו רחוקים מהקונספט".
והנה הגענו אל הגולם המפורסם מכולם, זה שעליו כמעט כולם חושבים מעצם המילה "גולם": ההוא מפראג, שליחו של המהר"ל, שהפך לאטרקציה תיירותית חשובה בבירה הצ'כית.
"הגולם מפראג זכה להרבה יח"צ", מפרטת ד"ר בן שחר, "אבל אין לנו שום עדות כתובה לפני המאה ה־19 שהמהר"ל מפראג ברא גולם. וזו בעיה חמורה שהצביעו עליה: כבר בימי חייו המהר"ל זכה לתהילה יוצאת דופן, כולל תיאורי חיים שנכתבו סמוך לזמנו, ואין שם שום דבר שמעיד על גולם. זו לא בעיה מינורית, זו בעיה גדולה".
"הגולם מפראג זכה להרבה יח"צ, אבל אין לנו שום עדות כתובה לפני המאה ה־19 שהמהר"ל מפראג ברא גולם. גם בתיאורים שנכתבו סמוך לזמנו, אין שום התייחסות לגולם. זו בעיה חמורה. אי אפשר להתווכח עם עדות שלא קיימת"
אז היה או לא היה הגולם מפראג?
"כהיסטוריונים, אין לנו עדויות כתובות עד המאה ה־19. וכשיש עדויות, הן ספרותיות: אגדת הגולם מופיעה אצל סופרים שמחזיקים בה כנרטיב, והיא חלק מסיפור בדיוני. זו לא עדות היסטורית. אני לא יכולה להתווכח עם עדויות שלא קיימות. מה שיש זה מה שנכתב".
שרירי אדמה
ב־1920 יצא לאקרנים "הגולם: איך בא לעולם" של פאול וגנר, שביים אותו לצד קרל בזה וגילם בעצמו (שימו לב למשחק המילים שמספקת העברית כאן) את דמות הגולם. מדובר באחת מיצירות המופת של האקספרסיוניזם הגרמני, והדמות המדוברת - ענק עשוי שרירי אדמה שמגן על יהודי פראג מפני מבקשי רעתם - מזוהה עם הגולם עד היום, ודומה שהשפיעה מאוד על ז'אנר גיבורי-העל ההוליוודיים. לסופרמן, כך נראה, בכל זאת היו אבות יהודים.
אבל איך הגולם נראה ומתנהג לפי המקורות ההיסטוריים? האם מדובר רק בגוש אדמה מהלך, או שאולי מדובר, כמו בשירו של מאיר אריאל, בחתיכת בוץ מתוחכם שמסוגלת גם לתקשר ולדבר?
"יש מקורות רבים שמדברים על הגולם, בתקופות שונות ובחוגים שונים, וכל אחד מייחס לגולם תכונות אחרות. בחסידות אשכנז אין לגולם דעה ודיבור, כי אלה שמורים לאל, לחי העולמים. כך יש פה עוד אלמנט שמנטרל את התחרות בין האדם לאלוהיו: האדם בורא גולם, אבל הוא לא יכול לתת לו את הדבר המשמעותי ביותר, את הדעה והדיבור.
"מנגד, יש טקסטים אחרים שבהם הגולם מדבר, ואפילו ניתנה לו דרגת התפתחות גבוהה. ויש שאלות הלכתיות: האם להגיד לגולם 'חזור לעפרך' זה רצח? איך נגדיר אותו במנעד שבין חיה לאדם? השאלות האלה עולות בכל חוג ובכל מקום באופן אחר, עם הכרעות אחרות".
והשאלה הבלתי נמנעת: האם תמיד יצרו גולם גבר? מעולם אף אחד לא ניסה לברוא "גולמית", גולם-אישה?
קולה של ד"ר בן שחר מרצין. "יש יצירת אישה. בוא נחזיר עטרה ליושנה: כבר רבי אלעזר מוורמס, במאה ה-12, הסביר שיש הבדל בצירופי האותיות בין בריאת גולם אישה לבריאת גולם גבר. אם אתה רוצה ליצור אישה, אתה צריך להשתמש בצירופי אותיות אחרים, על פי הצירופים שמופיעים בספר יצירה".
"היו גם שניסו ליצור גולם ממין נקבה. לשם כך היה צריך להשתמש בצירופי אותיות אחרים. לפי אחד הסיפורים, אבן גבירול ברא לעצמו נערה שהיתה 'משרתת לו'. יש חוקרים שסבורים שהכוונה בכך היא למשמעות המינית, ואותה אישה שירתה אותו כמו אבישג השונמית ששירתה את דוד המלך"
אבל יש תיאור של מישהו שבאמת יצר גולם ממין נקבה? הפיתוי בטח היה גדול.
"יש סיפור ידוע שכתב יוסף שלמה דלמדיגו, ובו הוא מספר שאבן גבירול ברא לו נערה שהיתה 'משרתת לו'. גם שם הטכניקה שמתוארת ליצירת אישה-גולם היא אחרת. החוקרים יהודה ליבס ומשה אידל שאלו אם צריך להבין את זה כבריאה למטרות של בינו לבינה, ולפי ליבס, התשובה היא כן: 'לשרת' במשמעות המינית, כמו אבישג השונמית ששירתה את דוד המלך. יש גם דיון תיאורטי אצל השל"ה ב'שני לוחות הברית', שמספר שאחי יוסף 'בראו' נערות. כדי ליישב קושי בפשט הכתוב, הוא פירש את זה כבריאת נשים מלאכותיות, גולם-אישה".
הגולם ש(עוד לא) קם על יוצרו
כשאנחנו מדברים על "לברוא" ישות באמצעות הדיבור ואבני הבניין של השפה, מפתה לחשוב על AI כסוג של גולם. את מזהה קשר בין הגולם לבינה המלאכותית?
"יש סיפור יפה על זה. המחשב הראשון בישראל נבנה במכון ויצמן בשנות החמישים, וקראו לו 'וייצק'. כשבנו את המחשב הבא, שהיה מהיר ממנו פי 100, הוא נקרא בהתחלה 'וייצק 2'. מי שהציע לשנות את שמו לגולם היה גרשם שלום, האיש שהניח את היסודות לחקר הקבלה. גולם א' התחיל לפעול בסוף 1963, וב־1965 שלום נשא לכבודו נאום, על הגולם של פראג והגולם של רחובות".
ומה באמת הקו שמחבר ביניהם?
"כשחושבים על זה - זה לא שם מקרי. הגולם נברא מצירופי אותיות, והמחשב פועל מצירופים של סימנים. בשניהם יש ממש שפה, ויש ממש בריאה. בעת החדשה - המדע מחליף את הגולם, והשאלה היא מהם גבולות היצירה שלנו כבני אדם".
