פטריות או לא להיות? מי שמלקט אותן ללא הדרכה מתאימה, עלול לגלות שאלו באמת שתי האפשרויות שניצבות בפניו - למלא סל בפטריות טעימות ובריאות, או לאסוף בלי כוונה דווקא כמה רעילות ואולי, חס ושלום, לא להיות.
עונת הפטריות כבר כאן, ויש סיכוי שהספקתם לראות אותן בשטחים הירוקים הסמוכים למקום מגוריכם ונתקפתם חשק לצאת לחיק הטבע, ללקט ולאכול כפי יכולתכם. הרגע הזה, שבו מוצאים את הפטרייה במעבה הסבוך של היער או בלב שדה, בינות לעצים ולצמחייה, מספק לחובבי הז'אנר אושר נשגב - ולא רק להם. אלא שפטרייה וקוץ בה: זיהוי לא נכון, ואכילת אחד מהזנים הרעילים, עלולים לגרום לנזק רב - ולעיתים אף למוות.
פנינו למיא גינזבורג, מנחת הפודקאסט "תוספת פטריות" ומנהלת מרכז ההדרכה "להתאהב בפטריות", המציע תכנים מקיפים על ממלכת הפטריות מסביב לשנה וסיורים לליקוט פטריות בעונת החורף בישראל ובחו"ל. ביקשנו ממנה המלצות כיצד לזהות פטרייה טובה למאכל ופטרייה רעילה.
"הפטריות שאנחנו רואים ביער הן רק גופי הפרי של איבר גדול הרבה יותר, המכונה תפטיר", מסבירה גינזבורג, "כאשר אנחנו מלקטים פטריות, אנחנו למעשה קוטפים את גופי הפרי שלהן. כדי שאלו יצוצו, צריכים להתקיים התנאים שיאפשרו לנבגי הפטרייה להתפתח ולהתרבות - טמפרטורה חמימה ונעימה, ולחות. לזו הסיבה שבישראל, אנחנו פוגשים את הפטריות בעונת החורף הגשומה".
גינזבורג מדגישה שהיציאה לטבע מספקת בפני עצמה חוויה מהנה ומרגיעה, שליקוט הפטריות יכול רק להעשיר אותה - אך מדגישה שוב שמדובר בתחום מורכב, שמומלץ ללמוד אותו היטב לפני שמתנסים בו. אם אין לכם דרך לזהות בוודאות מה ליקטתם - עדיף להימנע: הסכנה, כאמור, עלולה להיות גדולה. לדברי גינזבורג, עדיף לעשות זאת רק בליווי של מדריך מקצועי או אדם שבקיא ברזי הפטריות. אם יש ספק - אין ספק: פשוט אל תלקטו.
אז איך עושים את זה נכון? אילו פטריות ישתלבו היטב בסלט או במרק, ואילו עלולות לשלוח אתכם לבית החולים? קבלו שלושה מינים רעילים שמהם צריך להיזהר - ושלושה מינים שאפשר לאכול בבטחה.
אין לראות בכתבה זו המלצה למאכל פטריות, אלא רק מדריך לזיהוי הפטריות והנאה מהיציאה לטבע. אכילת פטרייה שמצאתם ללא זיהוי ודאי - על אחריותכם בלבד.
אל תעזו לאכול! הפטריות הרעילות
1. אמנית כוזבת | היזהרו מחיקויים
"מדובר בפטרייה גדולה וקלה לזיהוי, בעלת גוף פרי שלעיתים מגיע לגדלים משמעותיים מאוד. ה'כובע' שלה לבן, ויש לה 'דפים' מתחתיו, רגל גבוהה ולעיתים גם מוצקה, וכן 'צעיף' בצבע לבן ונרתיק בצבע כתמתם. הפטרייה מושכת מאוד את העין, ולוכדת את תשומת ליבם של ילדים.
"ומדוע היא מכונה כוזבת? בגלל הדמיון הרב לפטרייה מסוג אחר, 'האמנית הביצתית'. האמנית הביצתית טובה למאכל, בעת שהאמנית הכוזבת מסוכנת מאוד - היא רעילה ועלולה לפגוע בתפקוד הכליות והכבד".
2. גושית חיוורת | גם אתם תהיו חיוורים - מרוב הקאות
"פטרייה גדולה מאוד ומוצקה. בעלת כובע בצבע חום בהיר שפונה כלפי מטה, ומתחתיו ספוג בצבע צהוב שמכחיל לאחר מגע. הרגל שלה קשה ועבה, ואין לה צעיף או נרתיק. אכילה שלה תגרום לבחילות ולהקאות מרובות".
3. הינומה סגלגלה | כלה עם נדוניה רעילה
"ההינומה הסגלגלה דומה אמנם לפטריית האחלמית הסגולה, הטובה למאכל (פירוט בהמשך) - אך בניגוד אליה, היא מסוכנת ואין לצרוך אותה בשום אופן. היא בעלת 'כובע' סגול הפונה כלפי מטה. ה'דפים' שלה סגולים, אך הופכים לחומים עם הבשלת הנבגים שנמצאים ביניהם. על ה'רגל' שלה אפשר למצוא מעין הינומה, שהיא שארית של רקמה דקיקה שהגנה על הנבגים בשלבי החיים המוקדמים של גוף הפרי, ומכאן שמה. מדובר בפטרייה נדירה יחסית, הנמצאת בסביבת אלונים. בשנים האחרונות נרשמו לא מעט מקרים שבהם מלקטים התבלבלו בינה לבין האחלמית האכילה - וסבלו מהרעלה קשה".
מותר - בכפוף להגבלות: הפטריות שמותר לאכול
1. אורנייה | לקלף ולייבש
"קיימים כמה מיני פטריות נפוצים למאכל בישראל, כולם בעלי מאפיינים דומים. פטריית המאכל הזו נפוצה כאן בקרבת אורנים, ומכאן שמה. היא מתאפיינת ב'כובע' בעל קרום חום, הפונה כלפי מטה, ספוג צהוב, ורגל בצבע צהוב שעליה נקודות חומות. אם אכן מזהים אותה, מלקטים ומעוניינים לבשל אותה, יש לקלף את הקרום המכסה את ה'כובע' שלה לפני הבישול".
מה עושים איתה במטבח: לא כולם אוהבים אורניות, אבל השפית-הלקטית נורה הרץ אומרת משפט פשוט - "אין אורנייה לא טובה, יש אורנייה שלא טוב לה". לדבריה, הדרך לבשל אורניות היא להתחיל בייבוש שלהן, ורק אז להשתמש בהן בתבשילים. בקורס משותף שגינזבורג והרץ מעבירות, אפשר ללמוד, לדוגמה, איך מכינים בייקון אורניות.
2. אחלמית סגולה | רק אל תשכחו להרתיח
"פטריית מאכל נפוצה, בעלת צבע סגול בולט. ה'כובע' שלה פונה כלפי מטה, הדפים שלה סגולים, וגם הרגל שלה סגולה בהירה ואפשר לראות עליה קווים לבנים דקים. לפני שאוכלים את האחלמיות כדאי לבשל אותן מראש, כולל הרתחה של הפטרייה במים, ולאחר מכן להיפטר מהמים".
מה עושים איתה במטבח: לא כולם אוהבים אחלמית, אבל על טעם וריח אין להתווכח. מה שכן - גינזבורג תמיד מתרגשת לאכול חביתה עם פטריות סגולות.
3. נרתיקנית נאה דביקה | להבדיל בינה לבין אחותה החורגת
"פטרייה נפוצה מאוד ליד הבית ובשדות שסביבו. יש לה 'כובע' דביק ומכאן שמה, בצבע ירקרק משהו, שפונה כלפי מטה. היא בעלת דפים לבנים ורגל ארוכה וחלולה, שקצת מזכירה עצם של תרנגולת. הדרך לזהות שאכן פגשנו נרתיקנית, ולא פטריות רעילות שדומות לה, היא להוציא אותה עם הבסיס מהמצע עליו גדלה ולזהות אם היא יוצאת ממבנה דמוי נרתיק. אם אין נרתיק, זו לא נרתיקנית - ויש להיזהר".
מה עושים איתה במטבח: הכינוי הנפוץ של הנרתיקנית בערבית הוא "פטריש", כלומר פטריות ברבים. אחד השילובים הכי נפוצים שלה על שולחן האוכל הוא תבשיל תפוחי אדמה ונרתיקניות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
