זה רשמי: אפשר להכתיר את 2026 כשנת המילניאלז. המציאות בשנים האחרונות, ובמיוחד לישראלים, הבהירה שיש לכולנו צורך מהותי בנחת מהסוג העילאי ביותר: נוסטלגי, מנחם, עם נגיעת פשטות של פעם, כזה שמדיום אחד בלבד יוכל לספק לנו: קומדיות רומנטיות של שנות ה-2000.
ענקיות הסטרימינג נענו למשימה ושלפו את התותחים הכבדים. עם קומדיה רומנטית חדשה בכיכובה של מלכת הז'אנר ג'ניפר לופז באדיבות נטפליקס, שהביאו לנו גם את "חברים שפוגשים בחופשה" שכבש לבבות ברחבי העולם; אמזון עמלו על עיבוד טלווזיוני לסדרת הספרים "מחוץ לקמפוס", שנתן לקהל בדיוק את מה שהוא רוצה, עם רפרנסים ל"חברים", "10 דברים שאני שונאת אצלך", "טיפש, מאוהב, מטורף", "ריקוד מושחת", "יש לה את זה" - וכל זה בעונה אחת.
ההתרפקות הרומנטית הגיעה גם לעולם האופנה: סטייל ה-y2k מרים ראשו ברשתות החברתיות (ולצערי הרב, גם הלואו רייז ג'ינס עשו קאמבק), וכך גם לוקים אייקוניים מסרטים אהובים דוגמת "פתאום 30". הקאמבק המוצלח ביותר הוא של הלוק המחזיק במקום הראשון בליבן של נשים רבות כבר שנים - השמלה הצהובה של קייט הדסון מהסרט "איך להיפטר מבחור ב-10 ימים", ומה תגידו – סרט המשך הוכרז ממש בשבועות האחרונים.
השמלה הצהובה עשתה קאמבק. מתיו מקונוהי וקייט הדסון בסצנה המפורסמת מ"איך להיפטר מבחור ב-10 ימים"
הנוסטלגיה הזו - ולא אשקר, היא עושה לי נעים בלב - גרמה לי לתהות: האם סרטי הנחמה שלנו, אלו שנצפה בהם שוב ושוב בזמני משבר, באמת משקפים את המשימה הבלתי אפשרית שנקראית דייטינג בימינו?
הכמיהה לתקופה פשוטה יותר שלפני הרשתות החברתיות, והרבה לפני אפליקציות הדייטינג, היא נהדרת - אבל מתנגשת עם המציאות. 10 ימים כדי להיפטר מבחור היום? אם יש חיה כזאת, תשמרי אותו קרוב - הוא מציאה.
אני מצטערת לבאס מפיק הוליוודי אי שם בלוס אנג'לס, שעמל על סרט ההמשך לקומדיה הרומנטית בכיכובם של מתיו מקונוהי וקייט הדסון, אבל "איך להיפטר מבחור ב-10 ימים" גרסת 2027 תהיה הקומדיה הרומנטית הקצרה בהיסטוריה. כל מה שהדסון צריכה לעשות זה:
1. להביע עניין: הדרך האפקטיבית ביותר להיפטר מבחור בעידן הנוכחי. פשוט וקל.
2. לא לשחק משחקים: מענה מהיר, ללא סינונים, הוא ככל הנראה דגל אדום לגברים ב-2026.
3. להציב גבולות: תמיד אמרו לנו שלהציב גבולות יגרום לאנשים להעריך אותנו יותר. אולי. פחות כשזה נוגע לבחור שאת מסרבת להיפגש איתו ספונטנית ומתעקשת על מקום ושעה - לרוב, הוא פשוט יתנדף.
4. לדעת מה את רוצה: אין תכונה מבהילה מזו, כך מתברר.
היום, להיפטר מבחור זו משימה פשוטה בהרבה – אין צורך במאמצי ההברחה הכבירים של הדסון בסרט, כמו מלטדאון דרמטי והיסטרי, או דרישה הזויה ללכת לטיפול זוגי אחרי פחות משבוע. זו כמעט תוצאה אגבית, יומיומית וללא אזהרה מוקדמת, בלי שתנסי. אף שטראומות עולם הדייטינג הן מכרה הזהב של תעשיית הקולנוע משחר ההיסטוריה, העידן הנוכחי חסר תקדים ברמת הניכור הכרוני שאיתה נאלצים רווקי העולם להתמודד.
לא צריך להיות גאונים גדולים כדי להבין מה עומד מאחורי הקאמבק של הרום-קומס – התקווה לאהבה כל-כך נגוזה, שאי אפשר להאשים אותנו ברצון להתנחם בעיניו המהפנטות של ג'וד לאו כשהוא פוגש בקמרון דיאז ב"החופשה", לצד איזשהו שבריר של אמונה שסיפור בלתי אפשרי יכול לקרות גם לנו. כזה של שני אנשים שעל הנייר ויתרו לא פחות מאיתנו, והצליחו למצוא האחד את השנייה.
במה נתנחם אם לא בזה? הטריילר ל"החופשה" עם ג'וד לאו וקמרון דיאז
הבעיה היא כשהסרט נגמר - איתו גם האמונה מתנדפת, למראה עוד התכתבות קרירה באפליקציה כזו או אחרת. עבור קומדיות רומנטיות בעידן הנוכחי, האתגר הוא למצוא את הדרך להדליק בנו את זיק האמונה בתקופה שבה ה "Meet-cute" - סצנת הפגישה של שני האוהבים - כמעט ואינה מתרחשת. הפלירטוט העתיק את עצמו למחוזות ה-DM באינסטגרם או ההחלקה ימינה, וגם אז אין שום הבטחה שלא מדובר באקט משועמם של אחד הצדדים.
נכון, בקומדיות הרומנטיות יש מן הפנטזיה; הן ז'אנר המדע הבדיוני של עולם הדייטינג, וזה חלק מהכיף. אבל הגרעין צריך להיות אמיתי, מעבר לאסקפיזם (המבורך) לשעתיים. כרגע, אני לא מצפה מקומדיה רומנטית לגרום לי להאמין שאני יכולה להתאהב בבחור ב-10 ימים - אלא שבכלל נוכל לנהל שיחה במשך 10 ימים ברצף.
