שניים זה (לא) תמיד ביחד: 5 קומדיות רומנטיות עם טוויסט

לכבוד יום האהבה, החלטנו לצלול אל מחוזות הקולנוע והקומדיות הרומנטיות, אבל כאלה שהופכות את הסדר על כנו ולא מתיישרות לפי כללי הז'אנר הקלאסיים: אכזבות, סופים לא הוליוודיים, גירושים ומשפחות אלטרנטיביות • מי אמר שפרידה היא דבר רע? • חג אהבה שמח ומלא באספקטים שונים

אולי ניאלץ להתמודד עם העובדה שפרידה היא לא תמיד דבר רע? "הצד שלו, הצד שלה"

הנוסחה הדי קבועה של הקומדיה הרומנטית השגרתית כוללת לרוב את האלמנטים הבאים: שני אנשים אטרקטיביים להחריד נפגשים ולא סובלים את אחד השני, אולי בגלל אי הבנה משעשעת. אחרי שהם רבים, מטיחים זה בזה עלבונות ו/או חפצים קהים, הם דווקא מגלים שוואלה, הבחור/ה הזה/הזו דווקא חמוד/ה. הם יוצאים לדייט, אולי שניים, ואז צצה לה בעיה נוספת כמו בלאגן בעבודה, הגעה בלתי צפויה של אקס מיתולוגי (אך מרושע), או אפילו טוויסט על-טבעי. אבל עד מהרה הם מתעשתים, מבינים שאהבת האמת שלהם מנצחת את הכל, מתנשקים לפעמים בגשם השוטף (ולעזאזל עם האנגינה), וחיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה, כשכתוביות הסיום רצות על רקע בלדה מתקתקה.

לכבוד ט"ו באב, החלטנו לשבור את השגרה ולהמליץ על חמש קומדיות רומנטיות אלטרנטיביות, כאלה שחורגות מגבולות הגזרה הסטנדרטיים של הז'אנר ומנסות לעשות משהו קצת שונה. מקווים שת(ת)אהבו, רק קחו בחשבון שהבחירות סובייקטיביות לגמרי.

קיץ של אהבה אכזבה: "500 ימים עם סאמר" (2009)

לא תמצאו מצעד של קומדיות רומנטיות מובילות - אלטרנטיביות או סטנדרטיות - בלי "500 ימים עם סאמר" (ואם בכל זאת תאתרו מצעד כזה, מי שכתב אותו טועה בגדול). ההפקה הצנועה הזו, בכיכובם של ג'וזף גורדון-לוויט וזואי דשנל, גרפה כמעט פי עשרה מהתקציב הזעום שבה הופקה (כשבעה מיליון דולר), והפכה לתופעה תרבותית של ממש. העלילה מוצגת באופן לא לינארי, ומתארת מערכת יחסים בת 500 ימים בין טום הרומנטיקן האובססיבי-לייט (גורדון-לוויט) וסאמר (דשנל), נפש חופשיה שלא בהכרח מעוניינת באהבת אמת נצחית.

תופעה תרבותית של ממש. "500 ימים עם סאמר", צילום: מתוך הסרט

אחרי לא מעט עליות ומורדות שמתפרשות על פני כשנה וחצי (כולל סצנת פלאש מוב בלתי נשכחת עם ציפור מצויירת א-לה דיסני), הסרט מגיע לסיומו באופן שבו קומדיות רומנטיות בנאליות בדרך כלל עושות סיבוב פרסה: טום וסאמר...לא, לא נחשוף את הטוויסט למי שלא ראה, אבל רק נאמר שהקיץ מסתיים ומפנה את מקומו לסתיו, וספירת הימים מתחילה מחדש.

לא חבל על הזמן: "פאלם ספרינגס" (2020)

"פאלם ספרינגס" המפתיע, עם אנדי סמברג וכריסטין מיליאוטי בתפקידים הראשיים, יצא לפני כשנתיים וזכה בלא מעט פרסים, לצד שבירת שיאי צפייה בשירות הסטרימינג הולו, בו הושק. הקומדיה הרומנטית המדע בדיונית הזו לוקחת את טריק לולאת הזמן - שבו דמות כלשהי מתעוררת כל יום מחדש לאותו יום בדיוק, ומקבלת אינסוף הזדמנויות לנסות דברים שונים שאולי יגרמו למישהו להתאהב בה - ומאתחלת אותו.

מחר וגם מחרתיים הם בעצם היום. "פאלם ספרינגס",

הפעם אלה שתי דמויות שנלכדות בלולאה: סמברג ומיליאוטי מגלמים את ניילס ושרה, זרים גמורים שנפגשים בחתונה שמתקיימת בעיר הנופש שבקליפורניה, ומוצאים את עצמם בלולאת זמן - ביחד. הם מתאהבים, נהנים מהחיים ולא דופקים חשבון לשום דבר כאילו אין מחר, כי מחר וגם מחרתיים הם בעצם היום. אבל האם מישהו מהם מסתיר מהשני סוד שעלול להרוס הכל? ומה יקרה כשהחגיגה המחזורית הזו תסתיים ותהפוך לסוג של כלא על-זמני? ככל הנראה תופתעו.

מועדון האקסיות: "בטוח, אולי" (2008)

ריאן ריינולדס הוא ויל, אביה של מיה בת ה-10 (אביגייל ברסלין), שנמצא בהליך גירושים מאשתו ומאם בתו, שרה (אליזבת' בנקס). למרות הפרידה, מיה רוצה לדעת איך ההורים שלה נפגשו, וויל מגולל בפניה (ובפני הצופים) את ההיסטוריה הרומנטית שלו בפלאשבקים שבהם הוא מחליף את שמות שלוש אהבות חייו בשמות בדויים, כדי שמיה תנחש מי מהן היא האמא האמיתית שלה.

אין בעולם אהבה כמו אהבה של אבא. "בטוח, אולי",

בעוד שקומדיה רומנטית נוסחתית לא תפרק את התא המשפחתי ובוודאי שלא תאפשר למיה לגדול כילדה להורים גרושים, "בטוח, אולי" מעביר את המסר שסיפור האהבה העיקרי כאן שייך לוויל ולמיה, האבא והבת. בכל זאת רוצים קצת רומנטיקה? אין בעיה, גם היא קיימת בסרט המקסים והמיוחד הזה, שלוקחת את נוסחאות הז'אנר והופכת אותן על הראש. עוד מככבות: רייצ'ל ווייז ואיילה פישר.

אנטי רומנטית: "הצד שלו, הצד שלה" (2006)

לא פחות דרמה כואבת מאשר קומדיה רומנטית, "הצד שלו, הצד שלה" עם ג'ניפר אניסטון ווינס ווהן, עוסק יותר בפרידה של בני הזוג ברוק וגארי, ופחות בנסיונות הנואשים שלהם לשיקום מערכת היחסים הרעועה, שאולי מלכתחילה נידונה לכישלון. שניהם צודקים אבל גם אשמים, ולמרות ששניהם אולי גם אוהבים, יש דברים שפשוט לא מסתדרים...או שכן? ומי בכלל קבע מה זה בדיוק "להסתדר"?

מי קבע מה זה "להסתדר"? "הצד שלו, הצד שלה",

יש כאלה שמגדירים את היצירה הקולנועית הזו כ"קומדיה אנטי רומנטית", וייתכן שלא כל אחד ירצה לצפות בה דווקא בט"ו באב. מצד שני (ובסרט הזה, כאמור, לא חסרים צדדים), אולי יום האהבה הוא בדיוק הזמן הנכון לצפות בו, ואולי ניאלץ להתמודד עם העובדה שפרידה היא לא תמיד דבר רע?

בשביל הנוסטלגיה: "Two of a Kind" (1983)

סביר להניח שאלמלא מותה של אוליביה ניוטון-ג'ון, הסרט הזה לא היה משתלב בכתבה. ובכל זאת, עדיין מדובר בקומדיית-פשע-פנטזיה-רומנטית לא שגרתית בעליל, שאיחדה על מסך הקולנוע את ניוטון-ג'ון ואת ג'ון טרבולטה בפעם הראשונה מאז שכיכבו יחד ב"גריז".

קומדיית-פשע-פנטזיה-רומנטית לא שגרתית. "Two of a Kind",

העלילה התמוהה על קצה המזלג: לאלוהים נמאס ממה שקורה על כדור הארץ, ולכן הוא רוצה להציף את העולם במבול נוסף. ארבעה מלאכים מנסים לשכנע אותו שייתן למין האנושי צ'אנס אחרון, והוא נענה להם. תוסיפו לזה ממציא לא יוצלח (טרבולטה), שחייב כסף למאפיה ומחליט לשדוד בנק ופקידת בנק ערמומית (ניוטון-ג'ון), שלא תיתן לאיזה ממציא לא יוצלח לשדוד אותה בקלות: סיפור אהבה שמתפתח ביניהם ואפילו הבלחות של השטן, ותקבלו סרט שאמנם לא ריסק את הקופות, אבל הפסקול שלו דווקא נחשב להצלחה גדולה. ניוטון-ג'ון מבצעת ארבעה שירים מתוכו, ביניהם הדואט "Take a Chance" עם טרבולטה. תתפנקו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר