פרופ' אלי שפרכר, מנהל ביה"ח העירוני־ממשלתי איכילוב בתל אביב, מוביל בימים אלה שתי מהפכות גדולות, וכמעט סותרות, באחד ממוסדות הבריאות הגדולים, המשפיעים והחשובים ביותר בארץ.
מצד אחד, הוא פועל להרחבת התוכנית לאשפוזי בית, שבמסגרתה אלפי מטופלים שמגיעים לבית החולים ממשיכים את האשפוז בביתם, בהשגחה מרחוק של צוות בית החולים - צעד שלמעשה מקטין את מספר המאושפזים במיטות בית החולים עצמו.
המגמה השנייה וההפוכה, שנחשבת חסרת תקדים ושנחשפת כאן לראשונה, נוגעת להתפשטות בית החולים ברחבי מטרופולין תל אביב, עם שני קמפוסים חדשים שמתוכננים בדרום העיר (קמפוס איכילוב דרום ביפו) ובצפונה (קמפוס איכילוב צפון ברמת אביב), ועוד קמפוס שלישי של איכילוב־אברבנאל בשטח בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי המרכזי של גוש דן בבת ים.
פרופ' שפרכר (63) נכנס לתפקידו לפני כשנתיים, במקומו של פרופ' רוני גמזו, וקיבל את האתגר לנהל את אחד מבתי החולים העמוסים ביותר בארץ, עם 2 מיליון מאושפזים בשנה ותנועה כללית שנתית של כ־10 מיליון מבקרים. לחדר המיון באיכילוב (כללי, ילדים ונשים ויולדות) מגיעים מדי שנה כ־235 אלף מטופלים, ובכל שנה מתקיימים בבית החולים כ־13 אלף לידות וכ־40 אלף ניתוחים ב־40 חדרי ניתוח - מספר החדרים הגדול בישראל.
כמנהל בית החולים, מהי לשיטתך המשימה החשובה שלך?
פרופ' שפרכר: "כשחושבים על פיתוח בבית חולים מדברים על עוד בניינים, אבל הדבר הראשון שאני חושב עליו הוא אילו עובדים אני רוצה להביא לכאן, מהם הערכים שלהם ואיך הם מסתכלים על עולם הרפואה. מה שמעצב את בית החולים זה לא הקירות שלו ולא המכשירים, אלא האנשים שמגיעים ורוצים להרחיב ולפתח אותו".
איך אתה מתמודד מול התנאים והשכר הגבוהים יותר שקורצים לרופאים בבתי החולים הפרטיים?
"נקודת המוצא שלי היא שעובד, רופא, אחות, טכנאי או מהנדס שבוחרים לשרת את הציבור בבית חולים ציבורי מוותרים על כל מה שהסקטור הפרטי יכול לתת להם, והם נמצאים כאן, באיכילוב, כי הם מאמינים ברפואה ציבורית שוויונית. זו בפני עצמה תכונה שמאחדת את כולם, ומי שלא מבין ולא מרגיש את זה - לא נמצא פה".
מנגד, אתה גם מדבר רבות על ההכרח בחדשנות.
"אנחנו מגייסים עובדים עם תעוזה שבאים לא רק כדי לתחזק את ההווה, אלא גם כדי לעצב את העתיד. אנחנו צריכים לתת את הרפואה הכי טובה שזמינה היום, אבל בו־בזמן גם להשקיע הרבה מאוד מאמצים בעיצוב הרפואה של המחר".
מנהלי בתי החולים בארץ תמיד עסוקים בעיקר בתוספת מיטות ובניינים.
"נכון. בישראל בית חולים נחשב גדול אם יש לו הרבה מיטות, אבל עוצמה של בית חולים בחו"ל לא נמדדת במספר המיטות שלו, אלא בעוצמה הטכנולוגית שלו ובתשובה לשאלה כמה בריאות הוא מייצר וכמה חיים הוא מציל. בית חולים גדול בחו"ל לא נחשב כזה בגלל המיטות, אלא בזכות המשאבים הכי גדולים ומתקדמים".
פרופ' שפרכר מנבא שמגמת הגידול האינסופי בבינוי בבתי החולים לא תוכל להדביק את קצב גידול האוכלוסייה בעולם. לדבריו, כשם שבית המלון הכי גדול בתבל כיום הוא חברת הדירות להשכרה לתיירים Airbnb - כך בית החולים הגדול ביותר בעולם יהיה העיר עצמה, ובה המטופלים המתאימים יאושפזו בבתיהם ויטופלו בידי צוות בית החולים, אם באמצעות טלרפואה ואם בהגעה פיזית לבתי המטופלים. "כבר כיום הנתונים מוכיחים שאשפוז בבית, בהתוויות המתאימות, לא רק משפר את ההרגשה בקרב המטופלים, אלא גם מפחית סיבוכים ומוריד תמותה".
לקדם אשפוז ביתי
איכילוב נחשב אחד מבתי החולים המתקדמים ביותר בישראל במעבר המוצלח לאשפוזי בית. במסגרת זו, המטופלים עוברים לבתיהם ובחזרה לאשפוז בבית החולים עצמו, תחת חסות מתמידה שלו ובטיפול רפואי ובהשגחה מטעמו.
על פי נתוני בית החולים, עד היום עברו כבר כ־1,000 מטופלים מבית החולים לאשפוז בית, מחציתם אחרי ניתוחים במחלקה הכירורגית והשאר בשורת מחלקות, כולל פנימיות, שיקום, פסיכיאטריה, נוירולוגיה, אורולוגיה, עיניים ואורתופדיה. באיכילוב גם השיקו לאחרונה שירות רפואת בית חסר תקדים, המציע טיפול נמרץ קרדיולוגי, ובקרוב ייפתחו גם שירותי אשפוז בית למטופלי בית החולים, למטופלות בהיריון בסיכון, למטופלים שזקוקים לטיפולי דיאליזה ולמטופלים במחלקה ההמטולוגית.
"איכילוב הוא מקום נקי מאג'נדות, שבו כ־ו־ל־ם עובדים ביחד. שמרנו על העיקרון הזה, ולא הגבנו לפרובוקציות חיצוניות כאלה ואחרות, מתוך הבנה שכניסת פוליטיקה לבית החולים משמעה פגיעה ביכולת שלנו להמשיך לתת רפואה ברמה שאנחנו יודעים"
בתקופת המלחמה הושק באיכילוב שירות חדש - "איכילוב NOW" - שנועד למטופלים שמקבלים הפניה לחדר המיון: כשהם עדיין בביתם, רופאי המיון מקיימים איתם שיחת וידאו שנועדה להכין תוכנית טיפול מהירה ברגע שיגיעו למיון, ובכך להפחית את רתיעתם הטבעית משהות במיון במשך שעות רבות. לאחרונה, לראשונה בארץ, הושק שירות דומה גם במיון ילדים בביה"ח לילדים דנה (איכילוב "NOW KIDS").
לדברי פרופ' שפרכר, הרפואה מרחוק מאפשרת גם להנגיש את שירותי הרפואה באיכילוב לאזורים מרוחקים, ובאחרונה נחתם הסכם מיוחד בין בית החולים לבין מועצת מג'דל שמס שבגולן, שלפיו איכילוב יעניק שירותי טלרפואה מתקדמים לתושבי מג'דל שמס, לצד יוזמה משותפת להקמה ולפיתוח של מרכז שיקומי ביישוב, כדי להנגיש לתושבי הצפון הרחוק שירותי רפואה איכותיים ואנושיים קרוב לבית.
באיכילוב מבקרים ועוברים מדי שנה כ־10 מיליון איש, והכל על שטח כללי של 74 דונמים - מהמצומצמים בבתי החולים בארץ. מהו הפתרון להיקף כזה של מבקרים על שטח אורבני קטן וצפוף במרכז העיר?
"התפיסה המקובלת היא שבתי חולים צריכים לגדול, ושבקמפוס צריכים להיבנות עוד ועוד בניינים. אבל יש בתי חולים אורבניים, למשל בניו יורק או בברלין, שיש להם קמפוס אחד מרכזי ועוד קמפוסים ברחבי העיר. את התפיסה הזו אנחנו מביאים עכשיו לאיכילוב".
את התפיסה החדשנית מקדם שפרכר עם עיריית תל אביב, שהיא הבעלים של בית החולים במשותף עם משרד הבריאות. בתוכנית, שכאמור נחשפת כאן לראשונה, מתוכננים לקום שלושה קמפוסים חדשים של איכילוב שיאפשרו קבלת טיפול לא רק בקמפוס המרכזי הנוכחי, אלא גם בשלוחות חדשות שלו ברחבי העיר ומעבר לה. לדברי שפרכר, הם עשויים להוות תחרות לכל קופות החולים בעיר ולבתי החולים המתחרים בגוש דן.
לפי התוכנית, שלוחת איכילוב צפון מתוכננת לקום באוניברסיטת תל אביב ברמת אביב, ויהיו בה שמונה קומות עם מרכז לרפואה דחופה, מכוני דימות, לב, נוירולוגיה, עיניים, שיקום, כאב ושמיעה, לצד מרפאות שיניים, בית ספר למקצועות השיקום, הסיעוד והזקנה, ומרכז מחקר וחדשנות. קמפוס איכילוב דרום ייבנה בשכונת צהלון ביפו, ויהיה בו קמפוס בן חמש קומות עם שירותים בתחום רפואת האם, הילד והמשפחה.
קמפוס איכילוב־אברבנאל מתוכנן להיבנות במסגרת האיחוד בין איכילוב לביה"ח הפסיכיאטרי הממשלתי אברבנאל בבת ים, ולדברי שפרכר, הכוונה היא ל"מהלך איחוד תשתיתי, קליני, ניהולי ותקציבי מלא בין איכילוב לאברבנאל, ויצירת המרכז הראשון בישראל לרפואה אינטגרטיבית של גוף ונפש, תחת הנהלה אחת".
מתחם חסר תקדים
לפי התוכנית של שפרכר, באברבנאל יוקם מגדל אשפוז מרכזי בן כ־20 קומות, שיכלול שדרוג של מחלקות האשפוז לסטנדרט מלונאי, עם פרטיות ברמה גבוהה. הקמפוס מתוכנן לקום כמתחם פתוח שישלב פארק ושטחי מסחר, ואם תוכניתו תתממש - היא תיחשב חסרת תקדים בתחום האשפוז הפסיכיאטרי בארץ, ותנתץ סטיגמות שנוגעות למטופלי נפש ולמחלות פסיכיאטריות.
במקביל לכל אלה, באיכילוב ממשיכים בפיתוח שלושה מגדלים חדשים משמעותיים, ובראשם מגדל הסרטן ע"ש אדלסון, שנבנה בתרומה כספית גדולה של משפחת אדלסון (גילוי נאות: פרופ' מרים אדלסון היא מו"לית "ישראל היום"). המגדל מיועד לתת מעטפת מלאה לחולים אונקולוגיים באמצעות ריכוז שירותים, מרפאות ומכונים תחת קורת גג אחת.
"מגדל אדלסון לטיפול מתקדם לסרטן", כפי שייקרא בשמו הרשמי, ייבנה בשני שלבים עד לגובה של 17 קומות, והוא צפוי להיות הגדול והמתקדם ביותר בישראל לטיפול במחלות ממאירות במבוגרים ובילדים. המגדל יכלול את המרכז הלאומי של משרד הבריאות לטיפול בקרינת פרוטונים, והוא יציע טיפול רדיותרפי מתקדם בסרטן, שעשוי לשפר באופן משמעותי את איכות ההקרנה לחולים אונקולוגיים, ובמיוחד לילדים.
כמו כן, במסגרת תנופת ההתרחבות, מוקמים באיכילוב "מגדל אלרוב" לשיקום ולפסיכיאטריה, בית חולים חירום תת־קרקעי ע"ש קרן הלמסלי, ומרכז חדש לרפואה פנימית ע"ש אונגר לכל המחלקות הפנימיות.
התחרות העצומה בין שלושת בתי החולים הגדולים בגוש דן - איכילוב בתל אביב, שיבא בתל השומר ובילינסון בפתח תקווה - מלווה את מערכת הבריאות כבר שנים רבות. לעיתים היא כוללת מאבקים על רופאים ומנהלים בכירים, כמו גם חיזור אחרי המטופלים עצמם. פרופ' שפרכר אומר כי בביקוריו בבתי חולים בחו"ל הוא נתקל בהרבה מרכזים רפואיים, "אבל בית חולים כמו איכילוב לא ראיתי".
מה בעצם מיוחד באיכילוב בהשוואה לכל מתחריו?
"אנחנו שואפים לתת לציבור את הרפואה הטובה ביותר, לפני כולם. אנחנו שואפים ופועלים לחדשנות, ואחת הדוגמאות היא שהצלחנו להיות בית החולים הראשון בארץ, ומהיחידים בעולם, שכל המערכות העיקריות שלו נמצאות בענן הווירטואלי. זה נעשה אחרי מאמצים רבים - וזו מהפכה מטורפת".
איך ענן וירטואלי מקדם את בית החולים?
"באמצעות הענן, לרופאים יש גישה מהירה וטובה הרבה יותר למידע על המטופלים. זה לא רק חוסך זמן ומשפר את רווחת הרופאים, אלא גם מקדם את קבלת המידע וההחלטות במחלקות, וזו ממש מהפכה גדולה. באים אלינו מכל גופי הבריאות הכי גדולים בארץ כדי ללמוד את זה. זו מהפכה שכוללת גם יכולות מחשביות וטכנולוגיות מתקדמות מאוד, שאין אותן בבתי חולים אחרים".
בחודשים האחרונים עברו לאיכילוב מבתי חולים מתחרים כמה רופאים בכירים, ובהם כאלה שבאו משיבא בתל השומר, בית החולים הגדול בארץ. בין השאר, הגיעו פרופ' עמית שגב, שמונה למנהל האגף הקרדיו־וסקולרי; ד"ר נדב אסטמן, שמונה למנהל מחלקת עור; ופרופ' מיכאל כינורי, שמונה למנהל יחידת עיניים ילדים.
איך אתה משכנע רופאים לעבור דווקא אליך, לאיכילוב?
"כדי לעבוד כאן צריך להסתגל לאופי המיוחד של איכילוב, שהוא אינטנסיבי מאוד ופועם בקצב של 'העיר ללא הפסקה'. הכל כאן לא נח לרגע. הכל זז והכל דינמי, וברור שיש אנשים שזה לא מתאים להם. אין מצב שבו אני אוכל, באיזושהי קונסטלציה, להציע לרופאים פה תנאי השתכרות כמו בסקטור הפרטי - אבל כאן הם יכולים לתת את הרפואה הכי טובה כיום, והם יכולים גם להיות חלק ממי שמעצבים את רפואת המחר".
פרופ' שפרכר נולד בווטרלו, בלגיה, להורים שורדי שואה. אמו עבדה כווירולוגית במכון פסטר בבריסל, מחלוצות חקר האיידס, ואביו היה כימאי. בגיל 18, אחרי שסיים תיכון בווטרלו, הוא עלה לישראל ולמד רפואה במסגרת העתודה הצבאית באוניברסיטה העברית בירושלים. לדבריו, "עשיתי עלייה מתוך ציונות ואהבת מדינת ישראל, וחוץ מאשתי ומהמשפחה אני אוהב את ישראל יותר מכל דבר".
אחרי שירות צבאי כרופא ביחידה מבצעית ("עשיתי מילואים ממש עד שנכנסתי לתפקיד באיכילוב, כולל אחרי 7 באוקטובר"), שפרכר התמחה במחלקת העור בביה"ח רמב"ם בחיפה, שאותה ניהל אז פרופ' ראובן ברגמן, והשתלם בגנטיקה של האדם בפילדלפיה. עד למינויו כמנהל איכילוב הוא ניהל את מערך העור, וכיהן כסמנכ"ל מחקר ופיתוח של בית החולים. הוא נשוי לחגית, רופאת עור באיכילוב ובאסותא. הוריו עלו לארץ בשנת 2000, ולפני שבע שנים נפטר אביו מסרטן, אחרי שטופל בעצמו באיכילוב.
"אבי טופל בהרבה מאוד מחלקות בבית החולים וחווה את הממשק עם כל האנשים שטיפלו בו, כולל הרופאים, האחיות, הטכנאים וכוחות העזר. לכולם הוא החמיא בצרפתית בביטוי מרגש, שפירושו בעברית שהוא חש איך כל האנשים שהוא פוגש ורואה מלטפים וחומלים אותו במבטם.
"באמצעות הענן הווירטואלי, לרופאים שלנו יש גישה מהירה וטובה יותר למידע על מטופלים. זה חוסך זמן ומקדם את קבלת ההחלטות במחלקות. באים אלינו מכל גופי הבריאות הגדולים בארץ כדי ללמוד את היכולות הטכנולוגיות והמחשביות המתקדמות"
"המטרה שלנו באיכילוב היא שכל אדם שבא ומבקש את עזרתנו יפגוש אצלנו רפואה מתקדמת ותעוזה מקצועית, לצד אנושיות וחמלה. איכילוב הוא בית החולים של העיר הכי מדהימה בעולם, במדינה האהובה עלי בתבל, והמטרה שלנו היא לעשות טוב לתושבי תל אביב וישראל כולה".
טלטלות ביטחוניות
ביוני האחרון הוביל פרופ' שפרכר כנס מיוחד של בית החולים בנושא רפואת העתיד. בכנס, שנערך במוזיאון תל אביב, הושק מותג המחקר, הפיתוח והחדשנות של איכילוב ("I-NEXT"), והשתתפו בו כ־1,500 איש מהארץ ומחו"ל, ובהם בכירי מערכת הבריאות, חוקרים, יזמי הייטק ואנשי אקדמיה.
בנאומו בכנס אמר פרופ' שפרכר: "2,500 שנה אנחנו, הרופאים והמטפלים במערכת הבריאות, עושים פשוט אותו הדבר. נכון שהמון דברים השתנו - תרופות, טכנולוגיות, רובוטיקה - אבל זו רק התקדמות טכנולוגית. ברמת המהות, דפוסי העבודה ומתווה העבודה, הכל נשאר כמו שהיה. אבל עכשיו, כל מה שביססנו עליו את הפרקטיקה היומיומית שלנו הולך ומתפרק לו. הדבר הזה מחייב שינוי בהגדרת המשימה שלנו כארגון. כבר לא המשימות המסורתיות לחזק ולהגדיל את הארגון, אלא המצאת עצמנו מחדש. בעבר קראו לזה 'מהפכה'.
"יש לזה הרבה מאוד משמעויות לגבי הדרך שבה אנחנו עומדים להכשיר את הדור הבא של המטפלים. אנחנו מקווים שהם יזכרו פחות ויחשבו יותר. את זה אנחנו עושים כחלק מהמחויבות שלנו, גם כבית חולים אוניברסיטאי של אוניברסיטת תל אביב, וגם בשיתוף הפעולה עם הרבה מאוד מוסדות אקדמיים אחרים.
"בעולם הרפואה, שבו הידע מכפיל את עצמו מדי זמן קצר, המשימה שלנו הופכת להיות בלתי אפשרית, ולכן יש צורך לעבור מרפואה מושתתת איברים ורקמות לרפואה שמתמקדת באדם, בחולה, בביולוגיה שלו, במחלה שלו. זו הפעם הראשונה שבה האדם הופך להיות באמת במרכז העשייה הרפואית. במהפכה שמתחוללת בעולם הבריאות למעשה יש הזדמנות להחזיר לכל אחד ואחד מאיתנו שליטה על הדבר היקר ביותר - הבריאות".
אנחנו בתקופת בחירות, איך אתה מוודא שבינתיים הפוליטיקה לא נכנסת לבית החולים?
"אני גאה בכך שבשלוש השנים האחרונות, עם כל הטלטלות הביטחוניות והפוליטיות, איכילוב נשאר אי של שפיות. מקום נקי מאג'נדות שבו כ־ו־ל־ם עובדים ביחד בהרמוניה. זה לא קרה מעצמו. שמרנו על העיקרון הזה, ולא הגבנו לפרובוקציות חיצוניות כאלה ואחרות, מתוך הבנה שכניסת פוליטיקה לאיכילוב משמעה פגיעה ביכולת שלנו להמשיך לתת רפואה כמו שאנחנו יודעים. המסר לעובדי בית החולים הוא שלא יהיה מקום להתבטאויות פוליטיות בתוך בית החולים - להבדיל מהתבטאויות מחוץ לבית החולים, שהן, כמובן, זכות בסיסית".
לאחרונה שיגרת מסר לכל עובדי איכילוב, בעקבות הסערה המתוקשרת בביה"ח רמב"ם בחיפה, שכללה תלונות לכאורה על יחס של עובדים ערבים כלפי חיילים פצועים. בין השאר כתבת: "אנו עומדים לצד עובדי רמב"ם ולצד כלל עובדי מערכת הבריאות. לא ניתן מקום לפגיעה באנשי צוות רפואי בשל מוצאם, דתם או זהותם". למעשה, היית מנהל בית החולים הראשון, וכמעט היחיד, שהתייחס לנושא.
"ניצול התקרית ויצירת קשר לכאורה בין זהותם של המטפלים לבין איכות הטיפול שנתנו - הם דברים מקוממים. באיכילוב העובדים שלנו לא נותרו אדישים. לא רק עובדי רמב"ם נפגעו באירוע, אלא הוא פגע גם ברגשותיהם של עובדינו - מכל העדות והדתות, דרך אגב. היה לי ברור שהאירוע לא משפיע מקומית רק על רמב"ם. היה לי חשוב שכל עובדת ועובד בארגון ישמעו ויקראו שאיכילוב, כמו כל שאר מערכת הבריאות, מאז ומתמיד היה וימשיך להיות בית משותף לעובדות ולעובדים מכל הדתות, העדות והדעות.
"כולנו, הציבור כולו, כולל אלה שהפיצו האשמות שווא, עלולים לשלם מחיר כבד על הניסיון לפגוע במרקם יחסי העבודה במערכת. בסופו של דבר, כל אזרח, ללא קשר לאמונתו או לדעותיו, מקבל שירות מסור ומקצועי מעובדי מערכת הבריאות מכל קשת האוכלוסייה הישראלית, על כל גווניה".
