אמנם הוא זרע השטן, אבל גם לו מגיעה נדנדה

למי שלא היה איתנו בפרקים הקודמים - הייתי במצב רוח נדיב מדי, ולכן הילדה שלי שביקשה כלב קיבלה ליום ההולדת זוג אוגרים. המוכרת בחנות טענה שמדובר בחיה חמודה וחביבה שקל מאוד לגדל. הצטיידנו בשני אוגרים ב־60 שקלים ובאביזרים נלווים ב־700: כלוב מפואר, כלי אוכל, נסורת, חול מיוחד לניקוי, גלגל ריצה, כדורים סופגי ריח, אוכל לאוגרים, חטיפים לאוגרים(!) וצעצועים לאוגרים (!).

הילדה היתה מאושרת ונתנה להם שמות. הם היו חמודים מאוד, חוץ מזה שלאוגר הצהוב היו עיניים אדומות, שזה הסימן הראשון בכל סרט אימה. השבועיים הראשונים עברו בשלום, עד שהוא התחיל להתנהג כמו ערס ולנשוך את האוגר הלבן ואותנו. נכנסתי לקרוא קצת ברשת על אוגרים - מה שהמוכרת בחנות בבירור מעולם לא עשתה, כי מתברר שאסור לשים שני אוגרים באותו כלוב.

קיללתי כל הדרך לחנות החיות ורכשתי מייד עוד כלוב ב־300 שקלים, וליתר ביטחון עוד כלי למים, וצעצועים כדי שהצהוב לא יהיה עצוב. אמנם הוא זרע השטן, אבל גם לו מגיעה נדנדה. הכלוב החדש כנראה לא מצא חן בעיני הצהוב, כי אחרי שבועיים הוא מת. הילדה חזרה הביתה מבית הספר ומצאה אותו שוכב ללא תזוזה. היא בכתה רצוף במשך 45 דקות, עד שהצעתי שנעשה לו הלוויה, נכין לו ארון קבורה מושקע וכל אחד יגיד כמה מילים. זה עודד אותה מייד, כי אין דבר שהילדה הזו אוהבת לעשות כמו להפיק אירועים.

אחרי הצהריים הגענו לפארק עם את חפירה שלקחתי מהשכן מלמטה. הוא לא שאל שאלות, למרות שהוא יודע שאין לנו מה לחפור במרפסת. הערכתי את זה. בחרנו נקודה שקטה מתחת לעץ, ובן הזוג התחיל לחפור. אחרי שכיסינו את הקופסה הקטנה באדמה, כל אחד הקריא את ההספד שהוא כתב. כל הטקס הרגיש קצת קצר מדי, אז התחלתי לשיר את "היה לי חבר היה לי אח". אחר כך הלכנו לאכול גלידה וכל האירוע הוכתר כהצלחה הורית.

כיסינו את הקופסה הקטנה באדמה, ואני התחלתי לשיר. "היה לי חבר, היה לי אח"

אחר כך נשארנו עם אוגר אחד, וכמו עם בן יחיד, מההיסטריה התחלתי לאבחן אותו במיני מחלות משונות. מתברר שאוגרים סובלים משלל תופעות ציוריות, ובהן שיניים שלא מפסיקות לצמוח, נשירת פרווה, וכמובן - גורם המוות העיקרי אצל אוגרים, וסליחה מראש: שלשול. אבל האוגר הלבן (וייקרא שמו בישראל לואיג'י) דווקא עלה כפורח, השמין מאוד והפסיק לחרבן על כל מי שהחזיק אותו - שזה, למי שלא יודע, הסימן המובהק ביותר לאהבת אמת. ככה בעלי הציע לי נישואים.

ירח הדבש נמשך חודש בלבד (שלי ושל האוגר, לא שלי ושל בעלי). בשבועות האחרונים לואיג'י התחיל לנשוך את הילדים, לנשוך אותי, לנסות לברוח, לטפס שוב ושוב על הסורגים של הכלוב וליפול שוב ושוב אחורה. נעלבתי מאוד ונכנסתי ל"אוגרים ישראל", אתר אינפורמטיבי ומועיל שככל הנראה עוצב על ידי עיוורים בשנת 2002. לא הצלחתי לזהות אם האוגר שלי הוא סיבירי או סורי, בן או בת, אבל כן אבחנתי שהוא סובל מ"זעם כלוב", שזה בגדול איך שאני מרגישה בכל פעם שאני נוהגת ביפו.

אני לא מבינה אנשים ששואלים אותי מה שלומי באוגוסט. מאיפה לי לדעת? אין לי אישיות באוגוסט. שלומי הוא "חם" ו"לטגן שניצלים"

לונג סטורי שורט, אני כותבת שורות אלו בעודי יושבת על הרצפה במקלחת, סגרתי את הדלת ואני נותנת לאוגר להסתובב חופשי בחדר היחיד שאינו ממוזג, אבל גם היחיד שבו הוא לא יכול להתחבא מתחת לרהיט או להזיק לעצמו. פיזרתי על הרצפה גלילים ריקים של נייר טואלט, קופסה נקייה של גבינה לבנה 750 גרם וענף שמצאתי בחוץ. אני לא מבינה אנשים ששואלים אותי מה שלומי באוגוסט. מאיפה לי לדעת? אין לי אישיות באוגוסט. שלומי הוא "חם" ו"לטגן שניצלים". לאנשים עם אישיות יש שאיפות וחלומות - אני מפעילת קייטנה של אוגר.

תהיות אוגוסט:

• למה הגרפולוג אילון בן יוסף חותם את השם שלו כל כך לאט על המסך בפתיח של התוכנית? האם גם הוא, כמוני בכיתה ו', מנסה שיהיה לו כתב אחר?
• למה נשים בוגרות אוהבות פיג'מות של ילדים? לסבתות שלנו היה פאסון, הן לבשו חלוקים עם הדפסים של פרחים, ואנחנו לובשות מכנסיים עם הדפס של סימבה. הן נראו כמו ספה, אנחנו נראות כמו מיטת יחיד.
• אם מפטרים עכשיו את כל ההייטקיסטים בגלל הבינה המלאכותית, זה אומר שעשיתי את הבחירה הנכונה כשהלכתי ללמוד מוזיקה? האם אמא שלי בקרוב תגיד לאחי הגדול "למה אתה לא יכול להיות יותר כמו אחותך?"