בחודש מאי האחרון, עת עמדה לעלות לשידור עונה מספר 8 של "חתונה ממבט ראשון", נשאל כותב שורות אלה אם הוא מעוניין לכתוב כמדי שנה טור שבועי המסכם באופן היתולי - לפעמים אכזרי, יש שיטענו -את פרקי השבוע של ריאליטי השידוכים הפופולרי. בשנים עברו ניכר היה שטור "חתונעמי" (הלחם לא באמת מתבקש אך יעיל למדי) שעשע לא מעט מאלה שעקבו אחר המתרחש בתוכנית, והיו נחושים בדעתם לצרוך כל סוג של תוכן נלווה לפרקי הסדרה, שזכתה להצלחה עם עלייתה לשידור, אבל הפכה לסנסציית מסך קטן של שמש בזמן סגרי הקורונה המעיקים.
לרגע היה נדמה שהטור, שהצליח גם ללעוג (בחינניות ובחיבה) לתכני הסדרה ומשתתפיה, וגם להביא לכותבו הצעת חברות בפייסבוק מצד לא אחרת מאשר ד"ר יעל דורון, עומד לחזור לסיבוב נוסף. "מה אכפת לי?", תהה לעצמו עבדכם הנאמן. "פעם בשבוע אסכם את מיצג הטירלול הזה, שמחבר מול מדינה שלמה בין שני זרים מוחלטים (בעצם אולי מנו וניצן, לנצח החמודים שבשידוכי חתונמי, דווקא הכירו זה את זו באיזשהו אופן, קודם לכן. אה, וגם בין גיא ומתן נרשמה היכרות מוקדמת. וכאן בדיוק היתה הבעיה)".
אבל השנה משהו גרם לו לוותר על התענוג.
לא עייפות החומר
חוק התפוקה השולית הפוחתת כבר יגלה לכם שכל עונה של חתונמי, כמו כל דבר שחוזר על עצמו, תביא תוצאות טובות פחות מקודמותה. בטח מהעונה ההיא בימי הקורונה, שסללה את דרכה של התוכנית לליבם של לא מעט ישראלים. אחת הסיבות להפיכתו של הפורמט לפופולרי היתה, כמובן, החידוש שבו; סיבה אחרת היתה העובדה שהעולם כולו היה לכוד במבנה סגור בכפוף להוראה אבסורדית, מחשש שהנגיף יזנק ממקום מושבו על מעקה המדרגות ויתקוף אותו.
ואולי היתה עוד סיבה להתפוצצות בפופולריות של הפורמט היחסית טרי אז, בדמות תאונת הדרכים המרהיבה שהיתה השידוך בין אריק לדובי. אבל הרבה שנים עברו מאז מנה אריק בפני דובי את כמות הנכסים שרכש מעבר לים, ודובי, מצידה, לא פרגנה לאיטלקית היפה שלו.
העונות האחרונות של "חתונה ממבט ראשון" כבר הרגישו נגררות משהו, בטח פחות ממכרות וללא ספק נעדרות תחושת חובת צפייה. והעונה הנוכחית, זו שתבוא השבוע לסיומה, היתה העייפה מכולן.
כל קונספט עתידו להתיישן ולהפוך מסעיר פחות. זה קורה בסדרות טלוויזיה, כמו באופנות ובמערכות יחסים. אבל משהו בעונה הנוכחית של חתונמי לא רק שהפך פחות מעניין, מחדש או מרגש; הוא כבר הפך, לא נעים להגיד, משמים באופן לא טלוויזיוני.
זה כבר לא עניין של שחיקת פורמט או התיישנות החומר, כמו כמה בעיות מהותיות הרבה יותר שהורגשו בכל פרק ופרק בעונה המסתיימת עלינו לטובה. וכן, איכשהו לדובי ואריק יש לקשר גם לזה.
אחד הדברים שעשו את חתונמי לפופולרית לאורך כל עונותיה היה חוסר המוכנות של מתמודדיה לפרטנר שישודך להם למשך 42 ימי הצילום. ולא רק חוסר המוכנות - חוסר היכולת להסתיר את התחושה הראשונית שאחזה בהם ברגע שבו הביטו בפעם הראשונה בחתן או בכלה המיועדים. אלמנט הקרינג' הממכר הזה נעדר כמעט לגמרי מהעונה הנוכחית; פשוט - וזו כנראה הבעיה הגדולה ביותר של חתונמי - כי משתתפיה כבר באו מוכנים לכל תרחיש. אם התלהבו מבן או בת הזוג ששודך להם -מה טוב. אם לא? לא נורא. הפאסון של כל מתמודדי התוכנית - אם מטעמי חוסר רצון לפגוע בשותפ/ה לניסוי, ואם מטעמי רצון להפגין קור רוח מול 14.6 אחוזי רייטינג - נשמר לאורך כל החתונה.
משתתפי חתונמי באו הפעם מוכנים לכל תרחיש. אם התלהבו מבן או בת הזוג ששודך להם -מה טוב. אם לא? לא נורא. הפאסון של כל מתמודדי התוכנית - אם מטעמי חוסר רצון לפגוע בשותפ/ה לניסוי, ואם מטעמי רצון להפגין קור רוח מול 14.6 אחוזי רייטינג - נשמר לאורך כל החתונה
ומילא אם זה היה מסתכם בחתונה בלבד (אפילו משתתפת העבר אולה היתה מאושרת ביום חתונתה הפיקטיבית לאופיר, רק כדי להציג שינוי של 180 מעלות בגישה שלה כלפיו כבר בבוקר למחרת, כולל שיגור מבטים קשים אל הבעלול הטרי ואיסור שימוש במילים בסיסיות). לא, בעונה הנוכחית איש לא ניסה לשדר עסקים שאינם כרגיל, גם כשלכל המעורבים בדבר ולצופים בבית היה ברור שמשהו לא טוב מבעבע מתחת לפני השטח.
הכוח שלהם דעך בהדרגה. על מפגשי הזוגות ב"חתונמי"
זה נכון גם לגבי התקופה שאחרי ירח הדבש. ויכוחים גדולים? רגעי ייאוש מוחצנים? מצבי רוח קיצוניים או תחושת תסכול מתפרצת? דבר לא חדר את שריון המיומנות של מתמודדי עונה 8 של חתונמי, שהגיעו לתוכנית ערוכים לכל. במקום זאת, את מקומם של הפולמוסים, הוויכוחים, מריטות השיער העקיצות והעלבונות ההדדיים, תפסו כמויות מלל בלתי סבירות. להפוך במערכת היחסים בעודה נרקמת זה דבר אחד, אבל במקרה של מתמודדי העונה הנוכחית, נראה היה שהם עסוקים יותר בלחפור בו ולנסות לנתח אותו מכל הכיוונים במקום, ובכן, לחיות את השידוך הארור שלהם. ברצינות, כמות השיחות המשמימות והבלתי נגמרות עברה כל גבול העונה. חלק מהזוגות - במיוחד אלה שברור לכולם שאין ולא יהיה בהתנהלות שלהם ולו דבר אחד שהופך אותם לזוג - דיברו את עצמם למוות כאילו עוד יש סיכוי שיתפתח פה משהו. למה זה טוב?
אביתר ונוי, למשל, כנראה הפנימו כבר מזמן שהם לא ייפגשו במציאות תחת חופה לגיטימית, אבל זה לא הפריע להם למתוח את הלהג הבלתי נגמר שלהם על פני פרקים שלמים. גרסה חמורה לא פחות של התופעה מצאנו אצל אסף וניב, חיבור בין שני אנשים כל כך לא טלוויזיוניים, ששום ערב קריוקי שכפתה עליהם ההפקה לא יצליח לסחוט מהם רגעים שיש בהם איזשהו עניין לקהל הרחב.
את מי מעניינים כל הדיבורים האלה? אחד הכללים הבסיסיים בכתיבת תסריט, ובעצם בכל סוג של תוכן, הוא "Show, Don’t Tell", כלומר, אל תספר לצופים את הדבר, פשוט תראה אותו, או לכל הפחות, נסה למצוא דרך מעניינת להנגיש אותו. ובכל הנוגע לפרזנטציה של רוב הזוגות בעונה הזו - פרט אולי לאסון שהיה החיבור ויקי-עומר, והמלוהקת נועה מוזס, שכנראה תתאים יותר לשלל פורמטי ריאליטי קפוצים פחות - ניכר שבעיקר שמענו וחזינו בים של מילים שהומטרו עלינו, ובמעט מאוד תוכן ממשי, מהסוג שעושה טלוויזיה טובה.
בעונה הנוכחית איש לא ניסה לשדר עסקים שאינם כרגיל, גם כשלכל המעורבים בדבר ולצופים בבית היה ברור שמשהו לא טוב מבעבע מתחת לפני השטח. ויכוחים גדולים? רגעי ייאוש מוחצנים? מצבי רוח קיצוניים או תחושת תסכול מתפרצת? דבר לא חדר את שריון המיומנות של מתמודדי עונה 8 של חתונמי
לראייה, לא מעט אנשים פשוט החליטו לנטוש את העונה הנוכחית, או לכל הפחות לא התעקשו לעקוב אחר כל פרק או להשלים כאלה שפוספסו. גם אם נתוני הצפייה שלה עדיין חזקים מאוד, לא חסרים אנשים בסביבתכם הקרובה שמצאו משהו טוב יותר לעשות עם הזמן שלהם מאשר לבהות בשני אנשים מדבררים את עצמם לעייפה.
לאן הוא נעלם? על הקרינג' של "חתונמי"
אפילו פרק מפגש הזוגות, פיאסקו עמוס תככים, שקרים ואמיתות שנחשפות, מהסוג שבדרך כלל קשה להסיר ממנו את המבט, הפך העונה לצפוי ונטול אירועים משמעותיים; פרק פרווה למדי ביחס לאווירה הכאוטית שיצרו מפגשי העונות הקודמות.
זה לא שיש משהו רע להגיד על מתמודדי עונה 8 של חתונמי. רובם הגדול אנשים חביבים למדי, כמה מהם אפילו מצאו אהבה. אבל כולם, פרט אולי כאמור למוזסית הקופצנית, העדיפו בעונה הזו לספר לנו על מה שאמור להיות קשר של אהבה, ופחות ממש לחיות אותו. דובי ואריק, למשל, יכולים ללמד אותם מהי מערכת יחסים ששווה שידור, עם עליות, מורדות ועוד קצת מורדות. אפשר כמעט להתגעגע אליהם, בהשוואה לזוגות מהעונה שמגיעה כעת לסיומה. ככה, חברים, לא נראית טלוויזיה מעניינת, מסקרנת או כזו ש-נו, מצדיקה טור.
