אור שפיץ חושפת את המשבר ביום החתונה: "כלה אחרת היתה קורסת"

יש כלות שסופרות במתח את השעות עד לחתונה, אבל פחות מיממה לפני שצעדה לחופה עם בן זוגה, עמרי, בחרה הקונדיטורית וכוכבת הרשת אור שפיץ לספור פנקייקים קטנים ואווריריים. היא השילה מעצמה כל סממן של בריידזילה אולטימטיבית ובסבלנות אין קץ עמדה שעות ארוכות במטבח, מילאה פעם אחר פעם את שקיות הזילוף והקפידה שכל עשרות החביתיות הזהובות ייצאו במידת העשייה הנכונה.

עוד באותו ערב אירחה אור בביתה מעין מסיבת רווקות אינטימית לארבע חברות קרובות, והמחשבה שמישהי מהן לא תתמלא במספיק מתוק עוררה בה חלחלה. על אחד השולחנות היא סידרה בשלווה מעמד של שוקולדים, ובמקרר הסתדרו מארזים מיוחדים עם שלל פטיפורים צבעוניים ומגרים מעשה ידיה. המארז היה אחד הסודות השמורים של החתונה. במיוחד לאירוע פיתחה אור סדרת קינוחים חדשה, ולראשונה בחייה כולם בגרסת פרווה. בפני יותר מחצי מיליון עוקביה והקהל הרחב היא תפתח פופ־אפ למשך שבוע, שבו יהיה אפשר להזמין את הפטיפורים ולהרגיש קצת חלק מהיום השמח שלה.

הפתעה נוספת היתה עוגת ענק בת תשע קומות, שהיתמרה לגובה של יותר ממטר וחצי. במשך שלושה ימים אור עמלה עליה, החליקה את הציפוי הלבן, עיטרה במקרונים ורודים במילוי קרם פיסטוק, ולמעלה הציבה בובות חתן וכלה שכיכבו לפני שנים גם בחתונה של הוריה.

כשהכל היה נראה מתוקתק ואור התייצבה באולם עם אחת מתוך שלוש שמלות הכלה, מאופרת ומסודרת, היא ניגשה לקשט בעצמה את העוגה גם בפרחים חגיגיים. אלא שאז הגיע הטוויסט. העוגה יצאה מההקפאה והחלה להפשיר, פעולה שגרמה למקרונים לנשור ממנה כמו עלים בשלכת.

"כשאני רואה ביקוש אני מפרסמת מתכונים. יש באתר שלי המון מתכונים והם פתוחים לכולם, אני לא חוששת מזה. אני מאמינה שלכל אחד יש את הייחוד שלו, ובלי להשתחצן - יש לי משהו שהוא רק שלי"

"בתור קונטרול פריק היה חשוב לי להיות מעורבת עד הפרט האחרון", היא אומרת בבוקר שלאחר החתונה תוך שהיא מבליעה פיהוק ארוך. "רבע שעה לפני החופה הורדתי את השמלה, לקחתי בגדים מהמפיק והתחלתי לעטר עם הפרחים. ואז קרייסס. כבעלת עסק שנתקלת בבלת"מים על בסיס יומי, היה ברור שאני זו שמתפעלת את האירוע. אני בטוחה שכל כלה אחרת היתה קורסת".

הדרמה נשכחה לחלוטין כשאור פיזזה על הרחבה ומסביבה 800 האורחים. "בשלב מסוים אחד החברים של עמרי הרים אותי על הכתפיים, למרות שביקשתי מראש שלא יעשו את זה כי פחדתי ליפול", היא צוחקת. "הסתכלתי על כולם מלמעלה ולא האמנתי כמה אנשים רקדו, שמחו, הרימו. זה היה שווה את כל העבודה הקשה, וגם את ההפתעות שהכנתי".

נדמה לי שבתקופה האחרונה את קצת פחות בפרונט, והחתונה החזירה אותך למדורי הרכילות.

"רכילות זולה או פרובוקציה אף פעם לא הניעו אותי. חשוב לי להיות בפרונט בכל הקשור לעשייה שלי, ואני כל הזמן בעשייה, ברוך השם. יש זמן למחשבה ויש זמן לביצוע".

בעולם ורוד

מי שהתרגל לתמונות המטבח הוורוד של אור שפיץ (29), יודע שהוא כבר מזמן הפך לחלל לבן, נקי ומאופק. המכשירים הם סיפור אחר - מהקומקום, דרך הסירים ואפילו המגבות - כולם בוורוד מתקתק. היא מקבלת את פנינו לבושה בצבע האהוב עליה, אבל נראה כי משהו ברומן שלה איתו התבגר והתעדן מעט בשנים האחרונות.

זה עולה גם מהפיד באינסטגרם שלה שהפך אלגנטי, מלוטש יותר, מהודק וקצבי. גלילה של כמה שנים לאחור היא כמו כניסה למכונת זמן. התמונות והסרטונים שהעלתה באותם ימים זועקים מוורוד בזוקה וצבעים עזים כאילו מדובר בפריס הילטון של עולם האפייה.

כמו פריס הילטון של עולם האפייה. אור שפיץ בפעולה

אור, ילידת חולון, אהבה את המטבח ואת ניחוחות הסוכר והשוקולד מאז היתה ילדה. "תמיד רציתי לעשות כסף ולהיות עצמאית", היא מחייכת. "בגיל 8 הייתי עושה טיפולי פנים לבני המשפחה אחרי הקידוש וארוחת שישי, ואפילו הוצאתי להם כאילו חשבוניות. שני ההורים שלי היו קציני משטרה, אז ביליתי המון עם סבתא יפה במטבח. בכיתה י"א העליתי את החיבה לאפייה לרמה רצינית. תמיד ביקשו ממני להכין עוגות לימי הולדת של חברות ודי סנג'רו אותי. עשיתי עוגות שמרים, עוגות מוס, בצק סוכר עם תמונות, וגם עוגות עם זילופי קרם.

"האינסטגרם היה אז מקום לשיתוף תמונות אמנותיות וסתם סלפי, ואני הייתי מפרסמת תמונות של עוגות עם הטלפון שלי. אנשים צחקו עלי, וילדים הסתלבטו עלי בטלפון והתקשרו ממספרים חסומים. החלטתי להפוך את התחביב לעסק. בלילה האחרון של החופש הגדול, כשעליתי לי"ב, נסעתי עם ידיד על אופניים חשמליים ועצרנו בבתי ספר ובגנים כדי לתלות שלטים עם הטלפון שלי. רציתי שההורים שמביאים את הילדים למוסדות החינוך למחרת יראו את השלטים".

בסיום התיכון התגייסה אור לחיל השלישות ובמהלך השירות למדה אצל השוקולטיירית והקונדיטורית אסטלה מושקוביץ' בלפר. היא הכינה פחות עוגות, לנוכח השעות המאוחרות שבהן חזרה הביתה, ושטחה את התסכול בפני סבא שלה, ברוך ז"ל.

"כשהתבכיינתי לו, הוא הציע לבנות לי מטבח במרתף הבית של ההורים. את כל החסכונות שלי שמתי על מזגן ומשאבה לכיור. סבא שאל איזה צבע מטבח אני רוצה, ומייד אמרתי ורוד כי זה צבע אופטימי ומתוק. הכל היה שם ורוד, כולל הקירות. בדיעבד זה היה מיתוג נכון. שם התמקצעתי עוד יותר ותפסתי ביטחון. בכל יום שישי הרחוב היה פקוק בגלל הלקוחות. לא היו הרבה בנות שפרסמו את עצמן באינסטגרם באפיית עוגות מהבית".

במהלך השירות השתתפה אור בריאליטי הראשון שלה, "בייק אוף ישראל", והתוכנית שודרה כשנה אחר כך, ב־2018. אור הגיעה למקום החמישי, רגע לפני הגמר, אולם מספר העוקבים שלה הלך וגדל. בגילה הצעיר פתחה בייקרי ברחוב בוגרשוב בתל אביב, ומי שנכנס למקום הרגיש כאילו נבלע לתוך 50 גוונים של ורוד. "אמא אמרה לי שגברים לא יישבו אצלי, אבל היא טעתה. גברים הגיעו, כולל מהשגרירויות מסביב. התלבשתי בהתאם לבייקרי, וכל השמלות שלי היו ורודות, פרחוניות, מצועצעות ומוגזמות".

סבא שלך היה חלק מהמיזם הזה?

"סבא שלי לא היה בחיים כשפתחתי את הקונדיטוריה, הוא נפטר שנתיים קודם לכן", נשבר קולה ועיניה מתמלאות דמעות. "הוא לא ראה אותי מצליחה ככה. אני עוד לא קולטת שהוא לא זכה להיות בחתונה שלי".

הבייקרי העלה את אור על מפת הקולינריה, וב־2021 השתתפה בריאליטי "האח הגדול VIP" והגיעה עד לגמר. שלוש שנים אחר כך היא סגרה את המקום הפופולרי. "מיציתי", היא אומרת. "הגשמתי את החלום שהיה לי בגיל 23, והגיע הזמן להמשיך הלאה. אנשים חשבו שהיו לי בעיות כלכליות, אבל זה לא היה נכון. צעירים בגילי החליפו עבודות בכל שנתיים. אם פתחתי עסק, זה אומר שאני צריכה להישאר איתו כל החיים? אני בעונש? היה לי כיף, נהניתי ולא הייתי מוותרת על שנייה, אבל בגיל 27 הרגשתי שחוקה. בא היה לי להגשים דברים אחרים.

"הבייקרי גם תבע מקום גדול בחיים שלי. שום דבר לא עניין אותי. יכולתי לשבת בדייט מול מישהו, ואז אחת העובדות היתה מתקשרת ואומרת שהשליח הפיל בטעות את העוגה. הדייט מולי היה הופך לאוויר. הייתי מודיעה שאני חוזרת לעבודה, ואפילו לא הרגשתי עם זה רע. אני בטוחה שבזכות זה שסגרתי את הקונדיטוריה והורדתי את העומס, נפתחתי לזוגיות. הייתי בלי חיים.

"אל תשכחי שלצד הבייקרי היה לי, ויש עד היום, את הפוד טראק הוורוד. כל כך נהניתי לעבור איתו מעיר לעיר. זה היה מרענן. החלפתי נופים וראיתי אנשים אחרים. במקום שקונים יגיעו אלי, יחפשו חניה ויחטפו דוחות, אני הגעתי אליהם, מקריית שמונה ועד אשקלון. הם עפו על זה".

נשמע קשוח לזפזפ בין שני עסקים כאלה.

"אלה היו שלושה עסקים. אל תשכחי את הקמפיינים והסרטונים באינסטגרם. המשפחה תמכה בהחלטה לסגור את הבייקרי. אמא שלי, שהיא גם הסוכנת ומנהלת החשבונות שלי, אמרה לי 'תעצרי. את לא פותחת שום דבר חדש. עכשיו תתמקדי בלמצוא בן זוג ולהתחתן'. אז זה מה שעשיתי".

פח של אהבה

קשה להסיר את העיניים ממארז הפטיפורים החדש של אור. בתחילה זה נראה כמו קופסה ורודה תמימה, אולם הוא נפתח בקלות למעמד שולחני מהודר כאילו נשלף מתוך סרט של רובוטריקים. ההצגה האמיתית מתחילה אחרי הביס הראשון. הם יפים מדי, טעימים מדי, בעלי מתיקות עדינה ועם שילובים יוצאי דופן של חמוץ ומתוק. אי אפשר בשום דרך לזהות שהם אינם חלביים, וטעמנו לפחות חמישה מהם. אולי יותר, מי סופר. הכל היה שם. קרם לימון על בסיס קרנץ' פיסטוק עם קרם וניל עשיר, קרמבו פטל אוכמניות על בסיס בצק פריך, מקרונים בטעמים מפתיעים, עוגת הרד ולווט המפורסמת והמבוקשת שלה, גנאש שוקולד מוקצף עם קרם וניל על בסיס קריספי נוגט, ועוד ועוד.

12 הקינוחים הקטנים האלה היו חלק מהשואו של החתונה שנערכה באולם "לאגו" בראשון לציון. באירוע של אור ועמרי התחילו מהסוף. אין צורך להמתין לקינוחים. הם שם על השולחן מההתחלה, לצד הסלטים והבשרים.

מקפידה על איכות חומרי הגלם. אחד המתכונים של אור שפיץ

למה, בעצם, למכור לציבור קינוח שהיה בחתונה שלך?

"אני רוצה לתת לעוקבות ולקהל שמלווה אותי במשך השנים טעימה מהאישי שלי. זו הדרך שלי להזמין את כולם לחגוג איתנו. חשוב לי גם להראות ש'פרווה' היא לא מילה גסה. מארז הפטיפורים הוא חד־פעמי, זה פופ־אפ דיגיטלי שיימשך שבוע בלבד, וההזמנות ייעשו מראש דרך האתר שלי. החל מיום שלישי הקרוב אני אגיע לחוף אולגה בחדרה, ולאחר מכן אחרוש את כל הארץ".

מחיר המארז, 195 שקלים, נשמע מעט גבוה ל־12 פטיפורים.

"חשוב לי שאנשים יבינו שקולקציית הפטיפורים הוכנה בעבודת יד ועם המון השקעה. עבורם הוזמנו מחו"ל תבניות סיליקון מיוחדות. מדובר בקינוח פרווה, וכדי שהוא יהיה עשיר וטעים זה מצריך חומרי גלם איכותיים ברמה גבוהה, בלי להתפשר. חשוב גם לזכור שאני שוכרת משאית ייעודית עם עובדים כדי להביא ללקוחות את המארזים, שהוזמנו בנקודות בפריסה ארצית מצפון עד דרום, והכל כדי שייהנו מהחוויה".

את עמרי מסטבוים (33), מנכ"ל של חברה בתחום האקולוגיה, הכירה אור בדרך שכל כך מאפיינת אותה ואת הקשר הבלתי אמצעי עם מעריציה - דרך עוקבת באינסטגרם. "אמא שלה הגיעה אלי לפוד טראק כשהייתי בבאר שבע, ולקחה קינוחים לערב שבת. העוקבת שלי, בר, שהיא גם ידידה של עמרי, שלחה לי הודעה והתעניינה אם הם כשרים. עניתי לה בחיוב ושלחתי תעודת כשרות. יומיים אחר כך היא שלחה לי תמונה של עמרי וכתבה שיש לה מישהו להכיר לי. זה היה טבעי בעיניי. הקשר שלי עם העוקבות הוא קרוב ופתוח. הודיתי לה בנימוס וזהו.

"שבועיים אחר כך הגעתי עם הפוד טראק לחולון ובסוף התור ראיתי מישהו חתיך עם מדים ונשק", בורקות עיניה. "כשהגיע תורו, הוא נשען על הדלפק והזמין שש עוגות שמרים, קינוחים ומה לא. הוא היה אחרי אחד הסבבים בעזה ורצה להפתיע את המשפחה. פתאום הוא אמר 'את יודעת, ניסו להכיר בינינו'. אבא שלי מימיני, אחי הקטן משמאלי, וזה היה מביך. כשהוא אמר שזו בר שניסתה להכיר בינינו, לא היה נעים לי לומר לו שאין לי מושג על מי הוא מדבר, ואמרתי בנימוס שהיא חמודה ואין עליה. רק אחרי כמה דקות נפל לי האסימון.

"כשסיימתי את המשמרת בפוד טראק, נכנסתי להודעה של בר ושלחתי את התמונה עם ההודעה שלה לאמא שלי. היא נכנסה לאינסטגרם של עמרי ובטעות עשתה לו לייק. הטעות שלה הצילה את האירוע כי הוא שם לב והרגיש שאולי יש כיוון.

"המשפחה תמכה בהחלטה לסגור את הבייקרי. אמא שלי, שהיא גם הסוכנת ומנהלת החשבונות שלי, אמרה לי 'תעצרי. את לא פותחת שום דבר חדש. עכשיו תתמקדי בלמצוא בן זוג ולהתחתן'. אז זה מה שעשיתי"

"אחרי שלושה ימים, כשרק אבא שלי היה בפוד טראק, הוא ראה משאית מורידה פח ענק בצבע ורוד והאנשים אמרו לו שזה מעמרי. בכלל לא קלטתי במה מדובר והעליתי סטורי עם תודה לעיריית חולון שדאגה לי לפח ורוד. מייד קיבלתי הודעות באינסטגרם שזה בכלל לא העירייה. מתברר שעמרי שמע אותי מקטרת על הפחים הירוקים שהרשויות שמות ליד הפוד טראק, אז הוא לקח כזה פח חדש וצבע אותו עבורי בוורוד. אמא שלי הציעה שאכתוב לו הודעה ואודה לו.

"התחלנו להתכתב באינסטגרם בזמן שהיה במילואים בלבנון. בכל יום התכתבנו ופתאום דממה. נכנסתי לחרדות וחשבתי שקרה לו משהו. כשהוא חזר אלי, הצעתי לו לשבת לשתות יין ביחד כי הוא לא ביקש עדיין את מספר הטלפון שלי ולא הציע שנצא".

אז בסוף את התחלת איתו.

"לא", היא מתגלגלת מצחוק, "הייתי יזמית וזיהיתי את הפוטנציאל".

אמרת פעם שהגבר שאת רוצה צריך להיות בדיוק כמוך. עמרי כזה?

"טעות חיי. עמרי שונה ממני אבל משלים אותי. חיפשתי מישהו כמוני, רק בן, אבל זה תמיד התנגש והפך לאש ותימרות עשן. עמרי מושלם. הוא שקט ממני, אבל זו לא תחרות כזו גדולה כי אני לא שקטה. היום אני יודעת שלא מה שאנחנו רוצים הוא מה שאנחנו באמת צריכים".

ומה עלה בגורלו של הפח הוורוד? הוא חורש את הארץ עם הפוד טראק שלך?

"יש לו ערך סנטימנטלי אז אני מפחדת עליו. זו המחווה הכי רומנטית שעשו עבורי אי־פעם".

הסוד: העוקבות

הקשר עם עמרי תפח מהר יותר מבצק עם שמרים טריים. כעבור שלושה חודשים וחצי הם עברו לגור יחד, חצי שנה מיום ההיכרות הם התארסו, ומאז האירוסים חלפו שמונה חודשים עד לחתונה. את מסיבת הרווקות הרשמית בחרה אור לחגוג עם העוקבות שלה, שאת רובן היא מזהה בשמן ולפי תמונת הפרופיל.

"העוקבות הן חלק בלתי נפרד מחיי", היא מצהירה. "זה מוזר לי שהן לא השתתפו בחתונה. אחת מהן כתבה לי שהיא מרגישה שאנחנו כבר חברות, והיא לא מאמינה שלא תשתתף ביום המשמח.
"בעקבות הדברים עלה לי רעיון לעשות הפרשת חלה ביחד עם העוקבות. כתבתי להן שסגרתי אולם ומי שרוצה לקנות כרטיס זה יעלה לה 118 שקלים, וכל הכסף ייתרם לעמותת 'חברות ברזל', שמספקת תמיכה לנשים ולילדים של הפצועים ממלחמת חרבות ברזל. הגיעו 250 נשים. הכנתי להן בופה ומתנות, והעוקבות עלו לבמה ולשו עם סבתא שלי את הבצק.

"אני משתדלת להיות נגישה לעוקבות שלי. אני יודעת שמדובר בחברות וירטואלית, אבל בזכותן אני נמצאת במקום הזה. הקשר איתן בנה אותי ומשאיר אותי שפויה. אני לא מכירה מישהי שעשתה מסיבה כזו לפני כן".

זה סוד ההצלחה שלך?

"זו החריצות, הקשר הבין־אישי והיכולת להנגיש לעוקבות את המתכונים. פעם אנשים פחדו מקונדיטוריה וחשבו שזו עבודה קשה, אז היה חשוב לי לפרסם מתכונים קלילים יותר. בכל פסח אני עושה תחרות תחת השם 'פסח זה לא סרט' ומחלקת לעוקבות מתנות כמו אייפון, מיקסר או חופשה".
אין ספק שאור היא חלוצה בתחומה. אלא שפרסום המתכונים שלה, שמהם היא מכינה את הקינוחים שהיא מוכרת בפוד טראק, מעיד על פתיחות, הגינות, אבל גם מעט תמימות. "זה ממש לא נכון", היא מצהירה.

"אני לא חוששת מזה. גם אני מכינה מתכונים של קונדיטורים מחו"ל, וכשלאחרונה הייתי בלימודים בלונדון הלכתי וקניתי מהם. זו החוויה, ולא רק העוגות הטעימות. אני מחלקת מתכונים מכל הלב, ואני מאמינה שזה רק מרים לי. המתכונים שלי זמינים באתר, באינסטגרם ובטיקטוק, וביניהם יש גם מתכון של עוגת שמרים שהעליתי בשנת 2020 - ועדיין זו אחת העוגות הכי נקנות אצלי".

חלק מסוד ההצלחה. אור שפיץ בראיון לפודקאסט "מי מספר לכם"

יש מתכון שתסרבי לחלוק?

"אני לא אתן מתכון לכל אחת שתכתוב לי בפרטי, אבל כשאני רואה ביקוש אני מפרסמת. יש באתר שלי המון מתכונים, והם פתוחים לכולם. באמת אין בי חשש. אני מאמינה שלכל אחד יש את הייחוד שלו ואצלי - בלי להשתחצן - יש משהו שהוא רק שלי. אני בעד שילובים מיוחדים ומגניבים".

מהי העוגה הראשונה שהכנת?

"עוגת שמרים".

לפעמים נהרס לך מתכון?

"בטח. דברים מתקלקלים ונשרפים. אני מראה באינסטגרם שלא הכל מושלם".

את גם אוהבת לאכול מתוקים?

"מאוד, וואו. אני לא בוחלת במתוק ואוכלת בלי הכרה. כנראה מתישהו תהיה לי סוכרת, אבל עד אז לפחות איהנה".

יש עוגות שאהובות עלייך במיוחד?

"טארט לימון ורד ולווט. לפעמים באים אלי אנשים לפוד טראק ורוצים עוגיות של שוקולד צ'יפס. אני אומרת להם 'באתם עד אלי אז תטעמו את הדברים המיוחדים כמו טארט לימון עם פיסטוק'".

מתכונים ליום שאחרי

בעוד כחודש תעזוב אור סופית את תל אביב ותעבור עם עמרי לשכונה ותיקה ושקטה באחת מערי השרון. הסיבה אינה מקרית. היא ועמרי מתכננים להרחיב את המשפחה כמה שיותר מהר. "הלוואי, בעזרת השם", היא אומרת. "לדעתי, אם עמרי היה יכול, היינו בהיריון כשהתארסנו. נעבור לדירת קרקע כי משהו בי מוכן למשפחה. לא התחתנתי בשביל לשחק בכאילו. בעיקרון אנחנו רוצים הרבה ילדים".

"אם אני אוהבת מתוקים? מאוד, וואו. אני לא בוחלת במתוק ואוכלת בלי הכרה. כנראה מתישהו תהיה לי סוכרת, אבל עד אז לפחות איהנה"

איך ההורות תסתדר עם עומס עבודה כמו שלך?

"בגיל 24 חשבתי שילדים ועבודה זה לא ילך. היום אני לא חושבת ככה. עברתי מספיק כדי להצליח גם בעבודה וגם לתחזק בית עם ילדים. ייתכן שסדר העדיפויות שלי ישתנה. האם אעבוד בכל יום משבע בבוקר ועד שמונה בערב? נראה שלא. אני גם מאחלת לעצמי שיהיו לי האמצעים לקבל עזרה. אני לא מתביישת בזה. כשיגיעו הילדים, בעזרת השם, אחליט מה הכי מתאים".

חשבת לשלב את עמרי בעסק שלך כמו שאת משלבת את ההורים ואת אחיך?

"הוא גבר־על־חלל ובכל פעם שאני צריכה עזרה הוא מתייצב. כשאחי הקטן היה בטיול שחרור בדרום אמריקה וההורים שלי הצטרפו אליו לחודש, עמרי הגיע בכל יום אחרי העבודה שלו בלי שביקשתי. הוא דאג שיהיו לי כל המוצרים וחומרי הגלם, הקופסאות והשקיות, ודאג לסדר ולניקיון. הוא היה מושלם. בחלום הייתי רוצה שנעבוד ביחד, אבל רגע לפני שאנחנו נשאבים למערבולת של עסק, צריך להקים משפחה. זה הכי חשוב".

את יכולה לראות את עצמך נוסעת עם הפוד טראק כשאת בהיריון או עם תינוק בתוך מנשא?

"ברור. אני גם רואה את הילדים עובדים איתי".

אילו תוכניות עסקיות יש לך לעתיד?

"אני קודם כל מקווה שהפוד טראק יישאר איתי עוד הרבה שנים, ואני רוצה להגיע איתו לכל הארץ. יש לי עוד רעיונות שלא כולם קשורים לעולם הקונדיטוריה, ואני שומרת אותם בינתיים לעצמי. אני מוכנה לספר שיש תוכניות להתפתח בתחום שאינו קשור למזון".

היתה לך תוכנית עם מיקי שמו, לא מתחשק לך לחזור לטלוויזיה?

"בא לי להנחות כי תוכניות אפייה ובישול יש בשפע. בא לי דברים גדולים יותר, כמו לשפוט בתוכנית. הייתי בעבר באודישן לתוכנית ולא התקבלתי. אולי בהמשך זה יסתדר".