מגן בן אברהם הוא בסך הכל בחור עם כוונות טובות. בתור מי שהזדהה כאזרח ישראלי שהדמוקרטיה יקרה לליבו, הוא נהג להעלות לחשבון הטוויטר שלו תכנים שקראו להחלפת ממשלת נתניהו, התנגדו לרפורמה המשפטית ותמכו בשחרור מיידי של כל החטופים בעזה. הפוסטים של בן אברהם נותרו לרוב מתחת לרדאר, עד שפעם אחת הוא הטיל פצצה. "עצה למובילי המחאה", צייץ במארס 2024. "אין דרך רצינית להכריח את נתניהו להפסיק לשים מקלות בגלגלי העסקה (לשחרור חטופים), אלא בפריצה לבית שלו ולקיחת שרה כבת ערובה".
לא חלף זמן רב עד שהציוץ הפרובוקטיבי, שקרא לחטוף את אשת ראש הממשלה, זכה לתהודה רבתי. זה קרה בעיקר הודות לפעילי ליכוד דומיננטיים, כמו רמי בן יהודה ואורלי לב ז"ל, שקפצו עליו כמוצאי שלל רב. "אם היה חוק במדינה הזאת, הבחור השפל הזה כבר היה נעצר", כתבה לב בטוויטר, תוך שהיא משתפת את הציוץ האלים והמסית.
הציוץ המקורי של מגן בן אברהם זכה למאות שיתופים, התפשט כאש בשדה קוצים, ובתוך ימים בודדים הגיע אפילו לצמרת המדינית-ביטחונית של ישראל: באחת מישיבות הקבינט שנערכו באותה תקופה, במהלך אחד משיאי המלחמה, התפנו השרים בן גביר ואמסלם לתקוף את ראש שב"כ שנכח בחדר וטענו כי עליו להגביר מיידית את האבטחה סביב נתניהו. בן גביר נופף אז בציוץ של מגן בן אברהם, כעדות תומכת לכך שהאיומים על חייו של ראש הממשלה הולכים ומקצינים.
לראש שב"כ, אז עדיין רונן בר, היתה תשובה ניצחת לטענות: מדובר, הוא הודיע לבן גביר, במתחזה איראני.
אם יש משהו שבליכוד (וגם במפלגות אחרות) לא למדו מאז, זה כיצד לא ליפול בפח של האיראנים. לפני כשבועיים שיתף טופז לוק, יועצו הבכיר של נתניהו ואחד האנשים הקרובים אליו ביותר, פוסט של גולש בשם דניאל עומר. עומר הציע שהסוף של נתניהו ורעייתו יהיה כשל בני הזוג צ'אושסקו, וצירף לטקסט שלו המחשה בדמות תמונה ששופצה ב־AI, ובה השניים מובלים לגרדום בידי חיילים. כידוע, בני הזוג צ'אושסקו שלטו ביד רמה ברומניה, עד שהוצאו להורג לאחר שהודחו מהשלטון.
נכון לכתיבת שורות אלה, הציוץ של לוק עדיין לא הוסר מטוויטר, אף שכעת כבר ברור ש"דניאל עומר" הוא מתחזה, ככל הנראה איראני.
בוועדת הבחירות המרכזית רואים בהתערבות הזרה איום משמעותי על טוהר הבחירות, בעיקר בגלל היכולות הטכנולוגיות, ובראשן בינה מלאכותית, שכל העת הולכות ומשתכללות ומקשות בכך את הזיהוי של מבצעי השפעה זרים
תמונת הפרופיל שלו, למשל, פשוט הועתקה מעמוד האינסטגרם של בחור שווייצרי חביב בשם סיימון, שמתחזק פרופיל צבעוני ומתפרנס ממכירת מרצ'נדייס בצבעי דגל הגאווה. סיימון אף ביקר בישראל בעבר עם בן זוגו, תומאס, במסגרת ירח הדבש שלהם. ספק רב אם אי פעם דמיין שתמונתו תככב מתישהו בציוץ שערורייתי של יועצו הקרוב של ראש הממשלה המקומי.
מי שחשפה את זהותו המזויפת של "דניאל עומר" היא רויטל סלומון, מנהלת אתרי אינטרנט, שבזמנה הפנוי מחפשת פרופילים זרים ברחבי הרשת, כאלו שמתחזים לישראלים ומנסים לשפוך בנזין אל תוך השיח הפוליטי, שגם כך נמצא כאן תמיד על סף פיצוץ.
סלומון למדה כיצד לזהות פרופילים רעילים כאלה בזריזות, והיא אפילו נתנה להם שם - "סעידים". בעמוד הטוויטר שלה היא כבר חשפה והזהירה את עוקביה מפני עשרות פרופילים מזויפים, אבל כאשר דמויות כמו לוק משתפות ברצינות תהומית פוסטים של מתחזים, נדמה לפעמים שהיא נלחמת בטחנות רוח (יש לציין שעוד עשרות גולשים הגיבו לפוסט המזויף, חלקם אף תמכו בו בהתלהבות).
"זה בדיוק מה שהאיראנים רוצים", אומרת סלומון השבוע. "הרי אותם 'סעידים' כשלעצמם לא יכולים להשפיע על השיח הציבורי בישראל, ולכן הם רוצים מאוד שיצטטו אותם, שיריבו איתם, ורצוי שיעשו זאת אנשים עם חשבונות פופולריים.
"מה שטופז לוק עשה, ברשלנות או בזדון, זה לשחק לידיים של אותו גורם איראני, שהמטרה שלו זה ליצור כאוס ולעודד שסעים בחברה הישראלית. זה המקום שבו ההשפעה הזרה מתערבבת עם התעמולה הישראלית. מבחינת איראן, זו הצלחה עצומה".
טקטיקה של כאוס
המקרים של "מגן בן אברהם" ו"דניאל עומר" (הפרופילים של שניהם הוסרו בינתיים מהרשת) הם המחשה כואבת לאופן שבו גורמים זרים מצליחים לחדור אל תוך השיח הפוליטי הפנימי בישראל, במטרה לפגוע בחוסן החברתי. בעגה המקצועית קוראים לפרקטיקה הזו "מבצעי השפעה", ונדמה שהאיראנים רק הולכים ומשתפרים בה. "יש אויבים שמכירים אותנו טוב פחות, ויש שמכירים אותנו טוב יותר", אומר גורם רשמי שעוסק בבלימת מבצעי השפעה ברשתות. "האיראנים מכירים אותנו טוב מכולם".
מי שנחשב לאבי מבצעי ההשפעה הוא הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב, שפיתח לפני כעשור דוקטרינה שגורסת שמעשה הלחימה אינו רק אקט צבאי גרידא, אלא כזה המחייב גם פעולות חשאיות המשפיעות על התודעה של היריב.
"אחד הדברים שהרוסים הבינו במסגרת הדוקטרינה הזו, הוא שאתה לא יכול להכניס לשיח במדינת היעד נושאים חדשים. אתה חייב להתחבר לשיח האותנטי ולנסות לעצב ולהטות אותו בהתאם לאינטרסים שלך", אומרת ורה מיכלין שפיר, חוקרת אורחת בכירה ב־INSS ומנהלת אקדמית של מכון "סימפודיום" לתקשורת אסטרטגית בלונדון. "לכן, המטרה של התוקף היא קודם כל להבין מה מטריד את האזרחים במדינת היעד, ואז להתחבר למה שהם אומרים ומרגישים באמת".
גורם מודיעין ישראלי: "איך מזהים את המחלוקות הכי נפיצות? הכל על פני השטח, הכל גלוי. לא צריך להיות חכם גדול. גם היום, מחוללי מבצעי ההשפעה פשוט רואים את הסרטונים שכל מפלגה מפיצה על הצד השני - ומשכפלים את זה"
עיקר פעילות ההשפעה הרוסית ממוקדת בארה"ב ובאירופה, אבל מתברר שהקרמלין הוציא לפועל מבצעי השפעה גם בישראל, בעיקר לאחר הפלישה לאוקראינה ב־2022. ממסמכים שהודלפו התגלה כי כאשר הרוסים עשו מחקר מקדים על ישראל במטרה להבין מה מטריד אותנו וכיצד ניתן להשפיע עלינו, "הם הגיעו לשלוש מסקנות: מדובר במדינה מקוטבת, שמקיימת שיח פוליטי אלים, ויש בה אנשים שלא מסכימים על עובדות בסיסיות", אומרת מיכלין שפיר. "בקיצור, מבחינתם זה היה שדה הקרב המושלם".
גורמי הביטחון והמודיעין האיראניים, שמשתפים פעולה כבר זמן רב עם הרוסים באופן כללי, ולמדו מהם את רזי מקצוע ההשפעה בפרט, לא נותרו מאחור ואימצו מהרוסים חלק משיטות הפעולה. בשנים האחרונות הם מנהלים את פעילות ההשפעה בישראל באמצעות ארבע זרועות מרכזיות: ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, משרד המודיעין והביטחון, מטה הסייבר והתקשורת של משמרות המהפכה וקבוצת הפצחנים "חנדלה". "חמאס, חיזבאללה ואחרים הפעילו בעבר מבצעי השפעה בישראל", אומר גורם מודיעיני. "אבל הגורם המרכזי והמשפיע ביותר, היה ונותר איראן".
מה שהחל כטפטופים מהוססים לפני כעשר שנים, הלך ותפח עם הזמן עד שהגיע לשיא לאחר 7 באוקטובר. על פי דוח של מיקרוסופט, בחצי השנה שלאחר המלחמה חלה עלייה משמעותית בהיקף הפעילות האיראנית נגד ישראל בתחום ההשפעה: אם לפני המלחמה 23% מסך המשאבים של קבוצות תקיפה איראניות הופנו לישראל, עד מארס 2024 השיעור האמיר ל־43%, זאת על חשבון ההשקעה האיראנית במדינות כמו איחוד האמירויות, סעודיה ומדינות באירופה.
בתקופה שחלפה מאז ועד היום, המבצעים האיראנים השתכללו פלאים, זלגו מהרשתות החברתיות וקבוצות הווטסאפ אל הרחוב עצמו, והצליחו לדייק את זיהוי הנקודות הרגישות שמקפיצות את הישראלים. בשב"כ, וכן בגופים אחרים העוסקים בסוגיה, מזהים לאחרונה התגברות נוספת של מבצעי ההשפעה הזרים בישראל לקראת הבחירות הקרבות.
לא מדובר בהפתעה. "מדינות עושות השפעה כל הזמן, אבל ברור שבחירות זה אירוע שיא, כי כל השחקנים מבינים שזו הזדמנות", אומר גורם ישראלי שעוסק בתחום ההשפעה. לדבריו, בוועדת הבחירות המרכזית רואים בהתערבות הזרה איום משמעותי על טוהר הבחירות, לא רק בגלל המוטיבציה והתחכום של אויבי ישראל, אלא גם בגלל היכולות הטכנולוגיות, ובראשן בינה מלאכותית, שכל העת הולכות ומשתכללות ומקשות בכך את הזיהוי של מבצעי השפעה זרים.
סקירה של מבצעי ההשפעה הזרה שנחשפו עד כה בישראל מאז פרוץ המלחמה, ושיחות עם שורה של מומחים בתחום, משרטטות את שיטות הפעולה האיראניות, חושפות את נקודות התורפה של ישראל בבואה להילחם בהתערבות הזרה, ומספקות גם כמה תובנות שעשויות להקל עליכם, הקוראים, לזהות מתי אתם נתונים תחת השפעה של גורמים שאינם ישראליים.
צבא המתחזים
מבצע ההשפעה הראשון שבוצע בישראל לאחר 7 באוקטובר דווקא לא הגיע מאיראן. כבר בדצמבר 2023 יזם איש האחים המוסלמים המצרי הגולה, עזאדין דווידאר, מבצע השפעה שנועד לסייע לחמאס. במחקר של מיכל פרח וענבר יסעור שפורסם ב־INSS, נחשף כיצד דווידאר, ממקום מושבו בטורקיה, גייס באמצעות האינטרנט שורה של תומכי חמאס מרחבי העולם המוסלמי, על מנת שיפתחו ויתפעלו פרופילים מזויפים המתחזים לישראלים, שנועדו להציף את הרשתות החברתיות בעברית במסרים של קיטוב ודמורליזציה.
הקמפיין העממי, אולי הראשון מסוגו בעולם, הובל על ידי צוות מצומצם של מומחים, שהדריך והנחה מאות מתנדבים תומכי חמאס כיצד לצבור עוקבים ישראלים ברשתות. "אם אתה תפתח פרופיל חדש בטוויטר, יקח לך זמן להפוך לרלוונטי", מסבירה סלומון.
"לכן בהתחלה, כדי לייצר מצג שווא של יוזר אותנטי, אתה תפרסם תמונות גנריות של כוס קפה עם המילים 'בוקר טוב' וכדומה, ותתחיל לצבור 'היסטוריה'. במקביל, הפרופילים האלה מתחילים לעקוב אחרי ישראלים, עושים להם לייקים ושיתופים, ומנסים ליצור איתם אינטראקציות ישירות. שיטה נוספת היא לעקוב אחרי דמויות בולטות - עיתונאים, פעילי מחאה, פוליטיקאים - ואז להגיב להן. ברגע שיש ציוץ של מישהו מפורסם שמקבל הרבה טראפיק, ואתה מגיב לו באופן פרובוקטיבי, זה יכול להביא לך עוקבים עם סנטימנט מסוים".
בשלב הבא, העבירו מנהלי הקבוצה למאות המתנדבים תמונות וסרטונים להפצה, והגדירו עבורם על אילו נושאים עליהם לדבר בכל יום. על פי המחקר, בחודשים דצמבר 2023 עד אוגוסט 2024 נוסחו במסגרת הקמפיין אלפי מסרים, שהופצו באופן מתוזמר בידי מאות חשבונות מזויפים. לא מפתיע לגלות שהנושא המרכזי בו התמקדו הצייצנים הללו, עסק בסוגיית שחרור החטופים מעזה וסיום המלחמה, ששיסעה את החברה הישראלית.
דוד סימן טוב: "בפעם הראשונה ראינו ישראלים שמדברים ישירות עם איראנים, שהמטרה שלהם היא לייצר אלימות בתוך המחאה. לאחר הבחירות ועליית הממשלה ב־2022, האיראנים פעלו בתוך קבוצות של הליכוד באותה השיטה"
"איך מזהים את המחלוקות הכי נפיצות? הכל על פני השטח, הכל גלוי. לא צריך להיות חכם גדול", אומר איש מודיעין ישראלי. "גם היום, מחוללי מבצעי ההשפעה פשוט רואים את הסרטונים שכל מפלגה מפיצה על הצד השני, ומשכפלים את זה".
תיאום המסרים במבצע ההשפעה שרקח דווידאר, התבצע באמצעות קבוצת טלגרם סודית, שלתוכה הוכנסו רק מי שאומתו כתומכי חמאס. אלא שלחוקרי ה־INSS היה "מרגל" בתוך הקבוצה הזו, שהדליף להם את מה שנעשה בתוכה.
"מצטרפים חדשים יוצרים קשר עם מנהל, מקבלים הנחיות ליצירת פרופיל ישראלי מזויף, ועוברים תקופת מבחן קצרה של יומיים שבה הם מתבקשים לבצע משימות פשוטות", נכתב במחקר. "לאחר בדיקה ואישור של מנהל שבודק את ביצועיהם, הם מתקבלים לפעילות קבועה".
"אני קוראת לפעילים ברשת הזו 'מחבלי תודעה'", אומרת סלומון, שעקבה אחר התפתחות הרשת בזמן אמת. "בהתחלה היתה להם עברית עילגת, אבל עם הזמן ובעזרת ה־AI הם הלכו והשתפרו. השיטה שלהם היתה ייחודית, כיוון שהם לא היו 'בוטים' אלא אנשים בשר ודם, והם עבדו באופן מהיר ו'מלוכלך', במטרה לייצר הצפה של השיח. האיראנים, לעומתם, עובדים באופן הרבה יותר מתוחכם וארוך טווח".
בניגוד לתומכי חמאס, שהחשבונות שלהם נפתחו בסמוך ל־7 באוקטובר ולא היה מסובך לזהות אותם, האיראנים מגלים הרבה יותר סבלנות ועידון.
במחקר אחר שפורסם ב־INSS ובמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, ניתחו ניצן יסעור ודני סיטרנוביץ את שיטות הפעולה האיראניות במהלך המלחמה. מהמחקר שלהם עולה שהאיראנים טמנו את זרעי ההשפעה שלהם בזירה הישראלית הרבה לפני 7 באוקטובר.
בעוד תומכי חמאס שאפו להציף את הרשתות במידע כוזב ומקטב, השיטה האיראנית התמקדה מבעוד מועד בקהלי יעד מובחנים. כך, הם פעלו ביסודיות על מנת להסתנן לתוך קבוצות סגורות של פעילים פוליטיים זמן רב לפני פרוץ המלחמה. "המבצעים האיראניים העדיפו להשקיע משאבים בניהול מספר מצומצם של נכסים דיגיטליים איכותיים וממוקדים", כפי שנכתב במחקר.
התשתיות האיראניות התבססו לאורך זמן, וצברו את אמון העוקבים אחריהן באדיקות, בין היתר לאחר שהסתננו לתוך קבוצות ווטסאפ של פעילים פוליטיים. נוסף על כך, גורמים איראניים הקימו קבוצות ווטסאפ וטלגרם שעסקו כביכול בהפצת חדשות מהארץ, וליקטו בסבלנות מאות עוקבים, שקיבלו את התכנים שלהן. במשך זמן רב התכנים החדשותיים שהופיעו בערוצים הללו היו אותנטיים, בעוד המפעילים האיראנים ממתינים לשעת השי"ן.
לאחר פרוץ המלחמה, החלו האיראנים להפיץ דרך הערוצים הללו דיסאינפורמציה. באחת הפעמים, למשל, הם הצליחו לייצר התקהלויות אלימות מחוץ לבתי חולים בישראל, לאחר ש"ערוצי החדשות" שלהם טענו כי במקום מאושפזים מחבלי חמאס. זו היתה רק דוגמה אחת לאופן שבו המשפיענים האיראנים פרצו את המרחב הדיגיטלי וירדו אל הרחוב.
השאיפה הזו, לצאת מהמרחב הווירטואלי אל העולם האמיתי, באה לידי ביטוי גם במקרים רבים שבהם נלכדו מרגלים ישראלים שפעלו בשירות איראן. אז התברר כי הם נדרשו על ידי מפעיליהם לתלות שלטים פרובוקטיביים ברחוב, לרסס כתובות גרפיטי ואף להצית מכוניות, במטרה לייצר תחושה של אובדן שליטה וקיטוב בשטח, ולא רק ברשתות. "כשאתה מייצר כאוס ברחוב, ולא בטוויטר או בפייסבוק, יש לזה השפעה הרבה יותר עמוקה", מסביר אחד המומחים שדיברנו איתו.
באחד המקרים היצירתיים במיוחד, שלחו גורמים איראניים זר פרחים לבית משפחתה של החטופה לירי אלבג, גם הפעם במטרה לייצר פרובוקציה שתעורר זעם ותגלוש אל מחוץ לאינטרנט. "הסיפור שלהם זה ליצור שנאה וקיטוב", אומר איש מודיעין ישראלי שעוסק בתחום ההשפעה. "אלה התכנים שהם מנסים להעביר. זה לא, למשל, שיש מישהו ספציפי שהאיראנים רוצים להריץ לראשות הממשלה".
היעד: הקלפי
האיראנים אולי לא רוצים להריץ מישהו לראשות הממשלה, אבל אין ספק שהבחירות הן קרקע פורייה למבצעי ההשפעה שלהם. לא מדובר בהמצאה איראנית: רק לאחרונה בוטלו תוצאות הבחירות לנשיאות ברומניה בשל חשד להתערבות זרה, לאחר שהמועמד הפרו־רוסי, קלין ג'ורג'סקו, שקיבל בסקרים אחוזי תמיכה בודדים, צבר אהדה מאסיבית בתוך זמן קצר וניצח בסיבוב הראשון. בהמשך התברר כי רוסיה פעלה בטיקטוק ובטלגרם לקידומו, בין היתר לאחר ששילמה בסתר למשפיענים מקומיים. בעקבות כך ביטל בית המשפט את הבחירות והן נערכו מחדש.
"זה מראה עד כמה השפעה זרה יכולה להיות דרמטית", אומר גורם ישראלי שעוסק במאבק בתופעה. בהקשר זה, יש לציין שגם ישראל עצמה הוציאה לפועל מבצעי השפעה במדינות זרות, ולא רק באיראן: בשנתיים האחרונות נחשפו לפחות שתי רשתות השפעה ישראליות, שפעלו במטרה להשפיע על השיח הציבורי בארה"ב.
ורה מיכלין שפיר: "מה שהם רוצים זה שכל התהליך של הבחירות יוכתם. סביר להניח שהם ינסו להיכנס לקבוצות ווטסאפ ופייסבוק בניסיון להלהיט את הרוחות, יפעלו לדיכוי שיעור ההצבעה באוכלוסיות מסוימות, ויפעלו לביצוע פעולות 'אופליין'"
דוד סימן טוב, לשעבר איש אמ"ן והיום חוקר בכיר ב־INSS וראש תוכנית התערבות זרה במכון, עוקב זה שנים אחרי רשתות ההשפעה האיראניות. במחקר שפרסם יחד עם ענבל אורפז, הם מונים פעולות רבות שעשו האיראנים במטרה לחבל בבחירות הקודמות בישראל בשנת 2022.
"לקראת הבחירות האיראנים הצליחו להיכנס לקבוצות סגורות, למשל של מחאת בלפור", מספר סימן טוב. "השלב הראשון היה לייצר שם דמורליזציה, ובשלב הבא הם לקחו את זה עוד צעד אחד קדימה, וניסו לעודד אלימות. בעצם, בפעם הראשונה ראינו ישראלים שמדברים ישירות עם איראנים, שהמטרה שלהם היא לייצר אלימות בתוך המחאה. לאחר הבחירות ועליית הממשלה החדשה, האיראנים פעלו בתוך קבוצות של הליכוד, באותה שיטה".
גם הפעם ישראלים ואיראנים דיברו זה עם זה ישירות, ובמקרה אחד מפעיל איראני אף הכין ביוזמתו כרזה להפגנה של אנשי ליכוד, שהופצה בתוך קבוצות פנימיות של פעילים ככרזה אותנטית של תומכי נתניהו.
לדברי סימן טוב, האיראנים פעלו במהלך הבחירות הקודמות לא רק כדי לעודד אלימות, אלא גם כדי לערער על עצם הלגיטימיות של תהליך הבחירות. בין היתר, הם הפיצו נרטיבים שנועדו לגרום לפיצול בימין ולריצה של בן גביר בנפרד מסמוטריץ', וכן במטרה לדכא את שיעור ההצבעה בקרב ערביי ישראל.
"זה לא שלאיראנים יש תוצאה רצויה בבחירות, או מפלגה שהם בעדה", מצטרפת ורה מיכלין שפיר, גם היא כאמור מה־INSS. "מה שהם רוצים זה שכל התהליך של הבחירות יוכתם. סביר להניח שגם בבחירות הללו הם ינסו להיכנס לקבוצות ווטסאפ ופייסבוק בניסיון להלהיט את הרוחות, יפעלו לדיכוי שיעור ההצבעה באוכלוסיות מסוימות, ישלחו הודעות סמס על אי־סדרים בקלפיות שגם מטרתן להטיל דופי בטוהר הבחירות, ולהוציא פעולות שנעשות 'אופליין', כמו זר הפרחים למשפחתה של לירי אלבג".
לדברי סימן טוב, "החשש הוא שחלק מהתשתיות שהיו לאיראנים בבחירות הקודמות עדיין פעילות, ויתעוררו לחיים בקרוב".
תפוח אדמה לוהט
המשפט האחרון של סימן טוב מאיר בזרקור בעיה מרכזית, שמקשה את ההתמודדות עם מבצעי השפעה בכל העולם, ולא רק בישראל. האנונימיות של הרשת, השיח האלים שמתפתח בתוכה באופן אורגני, והרצון העז של תאגידי האינטרנט לאפשר ואף לעודד את שני המרכיבים הללו - גורמים לכך שקשה מאוד לאתר מבעוד מועד פרופילים מזויפים. גם לאחר שהפרופילים הללו נחשפים, הרשתות החברתיות לא תמיד ממהרות להסיר אותן או לחסום אותן.
מלחמה עצימה באיראן - זה מה שנכון לישראל? | צפו בפודקאסט "על זה"
וזו לא הבעיה היחידה שמונעת מישראל להתמודד באופן יעיל עם מבצעי השפעה זרים. בדוח שפרסם החודש מבקר המדינה, הוא קובע שאף כי איום ההשפעה הזרה זוהה בישראל לראשונה ב־2017 - גם כיום, לאחר תשע שנים ושורה ארוכה של דיונים במל"ל, במשרד המודיעין, במערך הסייבר הלאומי ועוד, "עדיין לא קיימת מדיניות לאומית בין־ארגונית להתמודדות" עם הסוגיה, וכי אין גוף שמתכלל אותה.
"ברגע שגורמים ישראליים מהדהדים ציוצים של גורמי חוץ, וברגע שההשפעה חודרת גם לצ'אטים סגורים - בשב"כ מוצאים את עצמם בבעיה. פתאום הם נאלצים לחדור לקבוצות של פעילי ליכוד ופעילי מחאה, וזה אזור מאוד עדין ששב"כ לא שש להיכנס אליו"
"השתלשלות הדברים מלמדת על דפוס חוזר של העלאת האיום לסדר היום, ונקיטת יוזמות להתמודדות בין־ארגונית עימו - אולם יוזמות אלו נזנחו", לשון הדוח. גורם שמכיר היטב את המערכת הישראלית בהקשר הזה, מנסח את הבעיה בתמציתיות קולעת: "נושא ההשפעה הזרה הוא תפוח אדמה לוהט שאיש לא רוצה להתעסק איתו".
מי שאמור לטפל בתפוח האדמה הזה הוא שב"כ, גוף המודיעין המסכל הישראלי, כך מסכימים כל הגורמים שעימם שוחחנו. בשב"כ אכן הוקם צוות ייעודי לקראת הבחירות, שעוסק בסיכול ניסיונות השפעה מצד גורמים זרים, בסיכול פיגועים על רקע אידיאולוגי ובאבטחת בכירים. אלא שגורם שמכיר היטב את עבודת שב"כ בתחום, טוען כי "עוד לפני כניסתו של דוד זיני לתפקיד ראש שב"כ, השירות זז מהסיפור (של השפעה זרה; א"א). אחת הסיבות לכך היא שברגע שגורמים ישראליים מהדהדים ציוצים ופוסטים של גורמי חוץ, וברגע שההשפעה חודרת גם לצ'אטים סגורים - בשב"כ מוצאים את עצמם בבעיה. הם פתאום נאלצים לחדור לקבוצות ווטסאפ של פעילי ליכוד ופעילי מחאה, וזה אזור מאוד עדין ששב"כ לא שש להיכנס אליו. איזה ראש שב"כ ירצה להתערב בזה?"
גם לפי דוח המבקר, שב"כ סובל מ"קשיים ואתגרים מסוימים (ש)עדיין נותרו כפער ומתקיימת בחינה (בשב"כ) באשר להתמודדות עימם". במשרד מבקר המדינה מנועים לפרט באשר לאותם "קשיים ואתגרים", שמופיעים בדוח החסוי שהוגש לכנסת ולא פורסם לציבור.
קו ההגנה
הצורך להתמודד עם מבצעי השפעה זרים מתחדד לקראת הבחירות. בוועדת הבחירות המרכזית פועלת מחלקה קטנה שאמונה על טיפול בהשפעה זרה, וכוללת שני יוצאי שב"כ המשתפים פעולה עם השירות ועם משטרת ישראל. הצוות פועל גם מול הרשתות החברתיות, במטרה להסיר מהן פרופילים שנחשדים כמזויפים. אבל את העבודה המודיעינית והאופרטיבית מבצע שב"כ - מאיתור ועד סיכול וטיפול בגורמים העוינים.
לזהות את ה"סעידים" | צפו בפודקאסט "על זה" גם ביו-טיוב
"יש הרבה מאוד השפעות דיגיטליות זרות ועוינות, ויש גורמים רבים המבקשים לחבל מבפנים - ובמיוחד מבחוץ", אמר לאחרונה נשיא המדינה יצחק הרצוג בתום פגישה עם יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, ועם ראש שב"כ דוד זיני, שבה הם דנו באתגרי ההשפעה הזרה.
ואולם, עם כל הכבוד לשב"כ ולמחלקת ההשפעה הזרה בוועדת הבחירות, גורם מרכזי שיכול לסייע באיתור ובחשיפה של פרופילים מזויפים ברשת ושל מבצעי השפעה זרים, הוא החברה האזרחית. מכוני מחקר כמו ה־INSS, חוקרים מטעם עצמם כמו רויטל סלומון, ועמותות כמו "פייק ריפורטר" ו"איגוד האינטרנט", עוסקים ללא הרף במלאכה החשובה הזו, גם אם היא נעשית כמעט בלא שיתוף פעולה מצד הרשויות הרשמיות.
"התערבות זרה במרחב הדיגיטלי שונה מאיומי ביטחון מסורתיים", כתב לאחרונה דוד סימן טוב, כאמור ראש תוכנית השפעה זרה ב־INSS ומי שכבר ב־2017 הזהיר בכנסת מפני איום ההשפעה הזרה. "היא אינה מתקיימת בזירה צבאית אלא במרחב האזרחי; אינה מכוונת לפגיעה ישירה בתשתיות או בכוחות צבא, אלא להשפעה על תפיסות, עמדות והתנהגות של הציבור; והיא נשענת על שילוב בין שחקנים זרים, פלטפורמות גלובליות ולעיתים גם גורמים מקומיים".
סימן טוב מציע לשלב את החברה האזרחית - מכוני המחקר, החוקרים העצמאיים ועמותות האינטרנט - בתוך המאבק הלאומי במבצעי ההשפעה, להעניק להם תקציביים ייעודיים מטעם המדינה ולהפוך אותם לחלק מתפיסת הביטחון.
"נוסף על כך, ברוב מדינות אירופה יש לצד החברה האזרחית גופים ומנהלות שעוסקים ספציפית בנושא של השפעה זרה, וזאת בניגוד לישראל", מצטרפת מיכלין שפיר, שבמסגרת עבודתה במכון "סימפודיום" בלונדון מייעצת לרשויות הבריטיות ולממשלות נאט"ו בנושא.
ואחרי כל זה, אי אפשר שלא לדבר גם על האחריות שלנו, האזרחים, למניעת מבצעי השפעה זרים. "הטיפול האפקטיבי ביותר בהשפעה זרה, הוא של חוסן ואוריינות", אומר גורם רשמי ישראלי שעוסק בסוגיה. "שהציבור יבין מתי הוא נתון להשפעה זרה, ופשוט לא ישתף תוכן בעייתי.
"לציבור יש תפקיד קריטי פה, ואחד הדברים שאנחנו מבינים זה שהשמירה על טוהר הבחירות זה מאמץ לאומי. כולם צריכים להיות שותפים לכך - התקשורת, הרשתות החברתיות, הקהל הרחב וגם הפוליטיקאים".
כן, גם הפוליטיקאים.
משב"כ נמסר בתגובה: "הטענה שלפיה השירות מצמצם את פעילותו בתחום ההשפעה הזרה אינה נכונה. השירות ממשיך ופועל, בדרכים מגוונות ומשתנות, למימוש ייעודו ותפקידיו לפי חוק".
מטופז לוק נמסר בתגובה: "בפוסט שפרסמתי מצוין שהנושא נמצא בבדיקה ושעדיין לא התקבלה תשובה מגורמי הביטחון. שוב מצער לראות את מכונת הרעל של מחנה 'רק לא ביבי' בפעולה: מנסים להסתיר את עשרות התגובות של אנשים אמיתיים שמאחלים מוות לראש ממשלת ישראל ולרעייתו".
