"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סקר: כמה חשוב לך שמפלגות ישריינו קרובי חטופים ומשפחות שכולות?

הם הפכו, בלי שרצו בכך, לסמלים לאומיים, למובילי דעה, לדמויות מעוררות השראה - וגם נתפסים כמועמדים ראויים לכהונה בכנסת • אבל עד כמה חשוב לציבור לראות אותם משוריינים במקומות ריאליים לקראת הבחירות? בדקנו - והתוצאות מסקרנות

,עודכן
0השמעה
המעמד מחייב? עינב צנגאוקר ואייל אשל , ללא קרדיט
המעמד מחייב? עינב צנגאוקר ואייל אשל. צילום: ללא קרדיט

בני משפחות שכולות וקרוביחטופיםהפכו, בעל כורחם ובלי שרצו בכך, לסמלים לאומיים, למובילי דעה, לדמויות ציבוריות שעוצמתן הקרינה רבות על הציבוריות הישראלית בשעותיה הקשות ביותר. חלקם מצאו בעצמם את הכוחות להעניק השראה לאחרים, לשמש דוגמה, לבטא מחויבות עמוקה לערכים, ללכידות חברתית ולמסירות נפש. בצדקנתפסים חלקם כמועמדים טבעיים, רצויים, ראויים, לכהונה בכנסת.

שרון שרעבי, אחיהם יוסי ז"ל ואלי, נכנס לפוליטיקה: "תחושת שליחות עמוקה"

חלק גדול מהציבור, לפי המדגם, סבור ששיבוץ של בני משפחות ברשימה לכנסת אינו קריטריון חשוב. זה לא אומר בהכרח שהזיכרון קהה, או שהציבור מפריד בין המעמד הסמלי של בני המשפחות לבין תפקידו של פוליטיקאי. זה אומר שחלקם הגיעו לרמת אהדה והוקרה ציבורית כזו שנוכחותם בהנהגה העתידית נגזרת מאישיותם, משפתם, מהתנהגותם, מערכיהם ומעמדותיהם, ולא רק מתוקף היותם סמל להקרבה ולתזכורת לאסון ולמחדל.

הסקר בוצע על ידי מכון קנטאר ב־27 ביולי, בקרב 550 גברים ונשים בני 18 ומעלה המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית הבוגרת. טעות הדגימה המרבית: +- 4.2%

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר