איראן תתערב בבחירות, ואין מי שיעצור אותה: "בורחים מזה"

ככל שישראל מתקרבת לבחירות לכנסת, כך מגבירה טהרן את מאמצי ההשפעה שלה ברשתות החברתיות בעברית. "יש הרבה מאוד השפעות דיגיטליות זרות ועוינות, ויש גורמים רבים המבקשים לחבל מבפנים, ובמיוחד מבחוץ", אמר לאחרונה נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בתום פגישה עם יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, וראש השב"כ דוד זיני, בה דנו באתגרי ההשפעה הזרה לקראת הבחירות.

אלא שהרשויות הרשמיות בישראל מתקשות עדיין להתמודד עם מבצעי ההשפעה האיראניים, בין הישאר מפני שהנושא נופל בין הכיסאות. בדו"ח שפרסם החודש מבקר המדינה, הוא קובע שעל אף שאיום ההשפעה הזרה זוהה בישראל לראשונה ב-2017, גם לאחר 9 שנים ושורה ארוכה של דיונים במל"ל, במשרד המודיעין, במערך הסייבר הלאומי ועוד, "עדיין לא קיימת מדיניות לאומית בין-ארגונית להתמודדות" עם הסוגיה, וכי אין גוף שמרכז את הטיפול בה. "השתלשלות הדברים מלמדת על דפוס חוזר של העלאת האיום לסדר היום, ונקיטת יוזמות להתמודדות בין-ארגונית עימו - אולם יוזמות אלו נזנחו", לשון הדו"ח. גורם שמכיר היטב את המערכת הישראלית בהקשר הזה, מנסח את הבעיה בתמציתיות קולעת: "נושא ההשפעה הזרה הוא תפוח אדמה לוהט שאיש לא רוצה להתעסק איתו".

מי שאמור לטפל בתפוח האדמה הזה הוא השב"כ, גוף המודיעין המסכל הישראלי, כך מסכימים כל הגורמים שעימם שוחחנו. אלא שגורם שמכיר היטב את עבודת השב"כ בתחום, טוען כי "עוד לפני כניסתו של דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ, השירות זז מהסיפור (של השפעה זרה; א"א). אחת הסיבות היא שברגע שגורמים ישראליים מהדהדים ציוצים ופוסטים של גורמי חוץ, וברגע שההשפעה חודרת גם לצ'אטים סגורים, בשב"כ מוצאים את עצמם בבעיה. הם פתאום נאלצים לחדור לקבוצות ווטסאפ של פעילי ליכוד ופעילי מחאה, וזה אזור מאוד עדין שהשב"כ לא שש להיכנס אליו. איזה ראש שב"כ ירצה להתערב בזה?"

גם לפי דוח המבקר, השב"כ סובל מ"קשיים ואתגרים מסוימים (ש)עדיין נותרו כפער ומתקיימת בחינה (בשב"כ) באשר להתמודדות עימם". במשרד מבקר המדינה מנועים מלפרט באשר לאותם "קשיים ואתגרים", שמופיעים בדוח החסוי שהוגש לכנסת ולא פורסם לציבור.

הצורך להתמודד עם מבצעי השפה זרים מתחדד, כאמור, לקראת הבחירות. בוועדת הבחירות המרכזית פועלת מחלקה קטנה שאמונה על טיפול בהשפעה זרה, וכוללת שני יוצאי שב"כ המשתפים פעולה עם השירות ומשטרת ישראל. הצוות פועל גם מול הרשתות החברתיות, במטרה להסיר מהן פרופילים שנחשדים כמזויפים.

ואולם עם כל הכבוד לשב"כ ולמחלקת ההשפעה הזרה בוועדת הבחירות, יש גורם מרכזי שיכול לסייע באיתור וחשיפה של פרופילים מזויפים ברשת ושל מבצעי השפעה זרים - החברה האזרחית. מכוני מחקר כמו ה-INSS, חוקרים מטעם עצמם כמו רויטל סלומון ועמותות כמו "פייק ריפורטר" ו"איגוד האינטרנט הישראלי", עוסקים ללא הרף באיתור ובחשיפה של פרופילים עוינים מזויפים שנועדו לעשות השפעה זרה, לרוב בלא שיתוף פעולה מצד הרשויות הרשמיות וללא תקציבים מהמדינה.

"התערבות זרה במרחב הדיגיטלי שונה מאיומי ביטחון מסורתיים", כתב לאחרונה דוד סימן טוב, ראש תוכנית השפעה זרה ב-INSS, ומי שכבר ב-2017 הזהיר בכנסת מפני איום ההשפעה הזרה. "היא אינה מתקיימת בזירה צבאית אלא במרחב האזרחי; אינה מכוונת לפגיעה ישירה בתשתיות או בכוחות צבא, אלא להשפעה על תפיסות, עמדות והתנהגות של הציבור; והיא נשענת על שילוב בין שחקנים זרים, פלטפורמות גלובליות ולעיתים גם גורמים מקומיים".

מלחמה עצימה באיראן - זה באמת מה שנכון לישראל? | צפו בפודקאסט "על זה"

סימן טוב מציע לשלב את החברה האזרחית – מכוני המחקר, החוקרים העצמאיים ועמותות האינטרנט – בתוך המאבק הלאומי במבצעי ההשפעה, להעניק להם תקציביים יעודיים מטעם המדינה ולהפוך אותם לחלק מתפיסת הביטחון. "נוסף על כך, ברוב מדינות אירופה יש לצד החברה האזרחית גופים ומנהלות שעוסקים ספציפית בנושא של השפעה זרה, וזאת בניגוד לישראל", מצטרפת עמיתתו ל-INSS, מיכלין שפיר, שבמסגרת עבודתה במכון "סימפודיום" בלונדון מייעצת לרשויות הבריטיות ולממשלות נאט"ו בנושא.

משב"כ נמסר בתגובה: "הטענה שלפיה השירות מצמצם את פעילותו בתחום ההשפעה הזרה אינה נכונה. השירות ממשיך ופועל, בדרכים מגוונות ומשתנות, למימוש ייעודו ותפקידיו לפי חוק".

הכתבה המלאה - בסוף השבוע במגזין "היום" ובמוסף "ישראל שישבת"