ממה ינון מגל מפחד? האיש שפרץ לאולפן "הפטריוטים" חושף

כל מי שהוא לא לירן חולצה אפורה עלול לטעות ולחשוב שקשה עד בלתי אפשרי להשתחל לתוך המסך הקטן. יגידו לכם שצריך אודישנים וקשרים, יכולת התבטאות, מראה חיצוני נאה, כסף ורלוונטיות כדי להופיע בטלוויזיה. האומנם?

ביום ראשון בערב, בזמן תוכנית "הפטריוטים", הגיע למתחם השידורים של ערוץ 14 במודיעין יאיר אנסבכר - פעיל ימין מוכר, מילואימניק שמזוהה עם פורום קהלת, ומי שכבר שנתיים משמיע ביקורת נחרצת נגד מדיניות הממשלה, ניהול המלחמה והתפיסה הביטחונית. "אמרתי לשומר בכניסה שאני צריך לשירותים ושהזמינו אותי לתוכנית הבאה - ומייד נתנו לי להיכנס", הוא משחזר. "אני מכיר את המבנה, הייתי שם בעבר, אז ידעתי לאן ללכת. התחבאתי קצת בשירותים ואח"כ נכנסתי לאולפן 'הפטריוטים".

אנסבכר פרץ פנימה באמצע השידור החי. הוא נעמד במרכז האולפן, קטע את הדיון וניסה לצעוק מסרים לאוויר. הבמאי עבר לצילום מרוחק, והמנחה ינון מגל, שזיהה את אנסבכר ומכיר את דעותיו, קם מהכיסא, שעט לעברו והחל לדחוף אותו החוצה בסיוע אנשי הפקה. "צא מפה, אתה איש מציק", צעק עליו מגל. "צא, נודניק. הגאון מווילנה, עוד אחד, הוא ילמד אותנו. צא החוצה בבקשה, ואל תחזור לפה".

ההפרעה לשידור היתה מזערית. כל האירוע, מרגע הפריצה ועד ש"הפטריוטים" המשיכו הלאה בשידור, נמשך פחות מחצי דקה. מצמצתם? פספסתם. כמעט כמו אותו "הניצחון המוחלט" בעזה, שאפשר לראות רק אם מתאמצים ממש, ובעצם עמד במרכז המחאה של אנסבכר. 

יאיר אנסבכר: "אמרתי לשומר בכניסה שאני צריך לשירותים ושהזמינו אותי לתוכנית הבאה - ומייד נתנו לי להיכנס. התחבאתי קצת בשירותים ואח״כ נכנסתי לאולפן 'הפטריוטים'"

אבל האפקט של אותן שניות בודדות היה עצום. בתוך דקות הקטע נעשה ויראלי ברשתות, ואתרי החדשות הוציאו פושים, נתנו כותרות קליקבייטיות והדגישו את המחאה והתגובה. למחרת, אפילו הערוצים המתחרים הצטרפו, וניצלו את המקרה כדי להיכנס ב־14 ולהצביע על פילוג במחנה הימין.

״אמרו לי שלא שמעו מה אמרתי בשידור, אבל זה לא באמת משנה", הוא מסביר. "הרבה מאוד אנשים נחשפו אלי ומכירים אותי ואת הדעות שלי. הרי כולם יודעים מה זה 'הפטריוטים' ומה התוכנית מסמלת. היא סמל תקשורתי, סמל פוליטי, חלק ממנגנון תעמולה פוליטית.

"עשיתי מניפולציה, אבל היא היתה אחת ונמשכה עשר שניות. ינון מגל עושה בתוכנית שלו מניפולציות כבר שנים. הוא משתמש באולפן, במשאבים ובכוח כדי לעשות מניפולציה על הציבור. הוא אומר שטוב אבל רע, שיש ניצחון מוחלט אבל אין. בפריצה לאולפן השגתי מטרה כפולה - גם העברתי מסר וגם הראיתי את חוסר האובייקטיביות של הערוץ".

"אפקט הסכין היפני", כך אנסבכר מכנה את הפריצה הזו. פעולה קטנה עם השפעה גדולה. בעבר הוא כתב מאמר למגזין בריטי בנושא פעולות גרילה מהסוג הנ"ל, והסביר שם שככה עושים טרור. לטענתו, פעולות הטרור הכי משפיעות בהיסטוריה - מרצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ועד הפיגוע במגדלי התאומים - הפכו לכאלו בגלל המקום שבו בוצעו. "באמצעות פעולה מוגבלת ונקודתית אפשר לייצר הדהוד תודעתי רחב", כתב בזמנו. והיכן הבמה הכי אפקטיבית לביצוע פעולות מחאה נגד הממשלה? בתוכנית הדגל של הערוץ שהכי מזוהה עם השלטון.

מחאה לגיטימית?

בחודש אוגוסט ניסו פעילי תנועת "עומדים ביחד" לשבש משדר הדחה של "האח הגדול", כשחדרו לבמה בנווה אילן לבושים בחולצות עם הכיתוב "יוצאים מעזה", וחמושים בסיסמאות נגד כיבוש ומלחמה. צמד המנחים שמר על קור רוח, כמעט התעלם מההפרעה. בעת שהמאבטחים גררו החוצה את המפגינים, גיא זו־ארץ ולירון ויצמן המשיכו להמריץ את הצופים להצביע לשלקה או לאיסקוב, ולמעשה רצף השידור כמעט לא נקטע. כתוצאה מכך, הוגברה האבטחה בשידורים, שמלכתחילה היתה קפדנית, אך התמקדה בעיקר באספקטים ביטחוניים ופחות במחאות.

כן, ראיתם את זה בשידור החי של האח הגדול בערוץ 13 - הפעילות המדהימות של תנועת עומדים ביחד התפרצו לבמה עם חולצות של ״יוצאים מעזה״ ונשאו נאום מול המצלמות נגד המשך המלחמה ונגד הכיבוש של עזה שיהרוג את החטופים, את הפלסטינים בעזה ואת החיילים. המסר שלנו ברור: אין שגרה ואין עסקים כרגיל. pic.twitter.com/kQMIPCYzSR

— עומדים ביחד نقف معًا Standing Together🟣 (@omdimbeyachad) August 9, 2025

לפני כשנה, ניסתה קבוצת מפגינים לפרוץ למהדורת החדשות של 12. הם הציגו עצמם בכניסה בתור משפחות של חטופים, עברו את מעגלי השמירה, נכנסו מצוידים בשלטים נגד "הרצח בעזה", ותכננו להפריע לדני קושמרו בשידור חי. זה לא קרה, כי בזמן הפריצה בדיוק שודרה לצופים כתבה מוקלטת, ועד לחזרת השידור לאולפן סולקו המוחים מהמתחם.

אלה כמובן לא האירועים היחידים. לפני כמה שנים הפריעו מוחים לשידור תוכנית הבוקר של רשת, באולפן של ינון מגל מתזמנים הפרעה כלשהי אחת לכמה חודשים, ואם תשאלו עיתונאים שמדווחים מהשטח, הם יספרו על עשרות הפרעות שנמצאות על הסקאלה שבין מחאה לגיטימית לתקיפות אלימות ופליליות.

אפשר לפרוץ לשידור, לשבש, לצעוק, להעביר מסרים. אבל השאלה היא לא אם הצלחת להיכנס למסך, אלא את מי המחאה משרתת. בסוף, הטלוויזיה היא זו ששולטת על המתג

הפרעות ומחאות בשידור תמיד יהיו. מהתוכניות הכי קטנות ועד לאירועי ספורט ואירוויזיונים. בכדורגל, לדוגמה, נהוג להסיט את המצלמות כשאוהד סורר פורץ לדשא ומשבש את המשחק. באירוויזיון מחזיקים הקלטה של החזרה הגנרלית, ובמקרה של הפרעה מהסוג המחאתי עוברים בלחיצה אחת מהשידור החי להקלטה החלופית.

בתפקיד הפורץ

זאת אומרת, גוף משדר יכול להילחם, להסתיר, לצמצם או להתמודד בדרכים מגוונות עם מחאות בלתי צפויות. בסוף, זה תלוי במעגלי האבטחה, בהכנות מוקדמות, בנחישות של המוחים ובהתנהלות הגורמים המשדרים.

מובן שגם הצורה שבה הערוצים, התוכניות והמנחים מגיבים למחאות בשידור החי משפיעה ישירות על הבאזז, על הרייטינג, על המסרים שעוברים ועל המוטיבציה של מוחים נוספים לבוא ולהפריע. 

אם נחזור להפרעה שהתחלנו בה, הרי היא מאפשרת לבחון תגובות שונות של ינון מגל. בחודש ספטמבר פרצו לשידור של "הפטריוטים" חמש נשים, שנעמדו בהפגנתיות במרכז הפריים וקראו ליציאה מעזה. הן זכו ממגל ליחס אחר - עדין, משועשע, אפילו קומי. הוא אפשר להן להעביר את המסר שלהן, התעמת איתן, ורק כעבור דקה הן סולקו החוצה.

פוצצנו עכשיו את השידור החי של תכנית הפטריוטים בערוץ 14 בקריאות נגד אוכלי המוות, נגד ההשמדה של עזה ובעד החזרת כל החטופים בהסכם. הפחדנים בראשות ינון מגל חתכו לפרסומות. pic.twitter.com/VpqorvPDXq

— Alon-Lee Green - ألون-لي جرين - אלון-לי גרין 🟣 (@AlonLeeGreen) September 10, 2025

מה ההבדל? כשפעילות שמאל פרצו לאולפן זה בעצם חיזק את הנרטיב הטוען כי השמאל הזוי ואלים. כשאחד כמו יאיר אנסבכר, פעיל ימין, פרץ ל״הפטריוטים״, זה סיבך את הנרטיב, אתגר את תיבת התהודה של הימין וערער על מצג שווא של אחדות המחנה. לכן, את אנסבכר מגל דאג להוציא מהר מהשידור - לא בגלל ההפרעה, אלא רק בעקבות המסר.

כך, בעצם, אנשים שנכנסים למסך בתור מוחים בלתי רצויים מקבלים "תפקיד" והופכים לדמויות שהטלוויזיה יכולה להיעזר בהן לטובתה - אם רק תרצה. הפרעה בשידור היא לא בהכרח משהו שלילי, אלא אלמנט שניתן גם להשתמש בו למטרות רייטינג או הנדוס תודעה.

אפשר לפרוץ לשידור, אפשר לשבש, לצעוק, להעביר מסרים. אבל השאלה האמיתית היא לא אם הצלחת להיכנס למסך, אלא את מי המחאה משרתת. בסוף, הטלוויזיה מחליטה, כי היא זו ששולטת על המתג.

קריעה מהנה

במחצית משחק הסופרבול של 2004 התרחשה "מחאה" מכיוון לא צפוי: במהלך הופעתם המוזיקלית קרע ג'סטין טימברלייק את התלבושת של ג'נט ג'קסון וחשף את השד שלה לכ־100 מיליון צופים. הפרובוקציה הובילה לסערה בינלאומית, רשת CBS חטפה קנס ובשנים שלאחר מכן הוסיפו לשידור החי דיליי יזום של 10 שניות, כדי להתמודד עם הפרעות לא מתוכננות.

בין ערוצים: ללכת שבי אחריהם

אני כבר לא יודע איך להגיב לעולם הזה יותר. השבוע שמעתי ששני גולדשטיין (ההיא שהיתה ב"האח הגדול") פתחה על מייה שם ושאלה בלי בושה איך קרה מצב שאחת שרק יצאה משבי חמאס פתאום חוטפת תפקידים ועבודות לבוגרי בי"ס למשחק ולכוכבי ריאליטי.

זה שינוי מרענן בסולם המעמדות של התעשייה, ואף שדרוג לתלונה השכיחה של שחקנים אלמונים כי התעשייה מעדיפה ללהק בעיקר פליטי ריאליטי ומשפיעני רשת - גם אם הם לא שחקנים כאלה טובים - מכיוון שהם מביאים איתם קהל וחשיפה תקשורתית. למחרת ההצהרה של גולדשטיין, ישבו באולפן רשת 13 ארבעה פליטי ריאליטי וניהלו דיון ערכי על חטופים ועל ריאליטי. הם התווכחו אם מותר ללהק אותם ל"הישרדות" או אם ראוי לתמוך בשאיפות שלהם לרכוב על השבי כדי להתפרסם.

אין מה לעשות, החטופים הם הסלבס של התקופה. אין יום שבו לא מראיינים אותם, מארחים אותם בפריים־טיים, מדברים עליהם במדורי הרכילות ומציעים להם תפקידים על המסך. הם־הם כוכבי הריאליטי של ימינו, על כל המשתמע מכך.

להתמכר/לוותר

מטכליסטים (yes, פרטנר)

אף שערן זרחוביץ' הוא מהאנשים הכי מצחיקים בישראל, הקומדיה "מטכליסטים" שהוא יצר ומככב בה - והציגה השבוע את פרק הסיום של העונה - היא פחות משעשעת ממה שכולנו ציפינו שתהיה. ואולי זה דווקא מה שהופך אותה לטובה ולשווה צפייה - העומק, הרגישות, הפרודיה וההקשרים למציאות. סיפור על גבריות, צבא ואומץ, שחושף בפנינו ערן זרחוביץ' אחר.

יריבות לוהטת (HBO max)

הדרמה הרומנטית הזו הפכה לסדרה הכי מדוברת כרגע בעולם, כי משהו בה גורם לצופיה לדבר עליה בלי סוף. זה לא בגלל העלילה הפשוטה על שני כוכבי ליגת ההוקי שמנהלים רומן סודי, ולא בגלל יכולות המשחק. זה בגלל הסקס. "יריבות לוהטת" היא גילטי פלז'ר רטוב, פורנו רך עבור גייז ונשים שמזייף רגשות, פנטזיות ותנוחות. בקרב קהל היעד זה עובד, לאחרים ייתכן שקצת פחות.