איש הצללים חושף: מי באמת טרפד עסקאות חטופים

במארס 2024 שלח איש המוסד איל ציר כהן מסמך לבוס שלו, דדי ברנע. הנייר הונח גם על שולחנם של ראש שב"כ דאז, רונן בר, וראש מינהלת החטופים בצה"ל, האלוף ניצן אלון. סביר להניח כי תוכנו התגלגל גם עד לנתניהו.

ציר כהן, איש מודיעין שמאחוריו 30 שנים של סיכול טרור, "ערביסט" שצמח מהשטח והגיע עד לתפקיד של ראש אגף במוסד, עמד אז בראש משלחת המשא ומתן הישראלית לשיחות מול חמאס. במשך חצי שנה מאז פרוץ המלחמה הוא הספיק לנוע בין דוחא לתל אביב, לסגור את הסכם החטופים הראשון, ובעיקר לחוש היטב את הדופק של ארגון הטרור הרצחני שמולו התנהל.

באותו מסמך ניסח ציר כהן את מה שניתן לכנות "דוקטרינת חלון השבירה". "כתבתי מה צריך לקרות כדי להפיק לקחים ולשפר את רמת הלחץ על חמאס", הוא אומר, בראיון הראשון שהוא מעניק אי פעם לתקשורת. "דבר אחד שהיה ברור לחלוטין זה ששלילת הסיוע ההומניטרי מחמאס היא מרכיב קריטי בהחלשת יכולות הלחימה ורוח הלחימה שלו. הבנו שברגע שנגרעת מחמאס האספקה, גם היכולת שלהם לגייס את התמיכה הציבורית, שהם כל כך זקוקים לה, נפגעת בצורה משמעותית".

"דבר נוסף שעלה בבירור הוא שחייבים לתפוס שטחים נוספים ברצועה, לאחוז בהם ולפנות מהם את האוכלוסייה", ממשיך ציר כהן. "ידענו שזה אמצעי לחץ יעיל על חמאס".

אם לתרגם את המסמך לשפה פוליטית, הרי הוא ביטא עמדות של שרי הימין הקיצוניים ביותר בממשלה, בן גביר וסמוטריץ'. אלא שציר כהן ניסח את הדברים מתוך השקפה מקצועית, תועלתנית. הדבר היחיד שעניין אותו הוא לייצר מנופים, שבבוא העת ישמשו את ישראל כדי להציל חטופים.

"בכל הנוגע לאיסוף מודיעין, להתרעה ולסיכול בתוך רצועת עזה, היה ברור שבשב"כ לא רצו את המוסד בין הרגליים. שב"כ החזיק לעצמו חומר מודיעיני ולא שיתף הכל עם המוסד. לזכות שב"כ ייאמר שזה נעשה כדי לשמור על מקורות"

"צריכים לעבור כמה חודשים שבהם אתה מניע את הלחימה ברצועה, משתלט על עוד שטחים ובמקביל שולל את הסיוע ההומניטרי לתקופה ממושכת, שרק אחריה המחסנים של חמאס מתחילים להתרוקן", הוא מסביר. "זה מה שאני קראתי לו 'חלון השבירה'. ברגע שאתה נכנס לחלון הזה, נפתח הפתח למשא ומתן אמיתי".

הבעיה היא שעד שתגיע ל"חלון השבירה", התמיכה הבינלאומית בישראל תישחק לגמרי. ראינו איך בחודשים האחרונים כל העולם עוסק ב"רעב בעזה".

"ההגעה לנקודת השבירה תמיד תישען על הפעלת כוח משמעותי, על נזק אגבי משמעותי, ומנגד על מהלכים שחמאס ינסה לעשות כדי לחזק את עצמו בזירה המדינית. השאלה היא אם אתה נערך לכך שקצה 'חלון השבירה' זה הסף שאתה חייב לעבור אותו. כי רק ברגע שנכנסנו לתוך 'חלון השבירה', נפתחת ההזדמנות להצלחה במשא ומתן. עד אז כולם ינסו לעצור אותנו, והכל ייראה הכי שחור בעולם, וחמאס ינצל את זה וירעיב את האוכלוסייה. יש פה כרוניקה שאנחנו כאילו מופתעים ממנה, אבל היא צפויה".

הפקת הלקחים של ציר כהן לא יושמה במלואה. בחודשים שלאחר כתיבת המסמך הוגברה הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה, בין השאר בלחץ אמריקני. פריצת הדרך תגיע רק שנה לאחר מכן, בעקבות כניסת טראמפ לבית הלבן שהובילה להסכם החטופים של פברואר 2025. "שנת 2024 היתה למעשה שנה אבודה בניסיון להביא לעסקת חטופים סבירה", אומר ציר כהן.

זו גם היתה השנה שבה צה"ל השתלט על חאן יונס, נכנס לרפיח, וחיסל את סינוואר ואת דף.

"אני שומע הרבה פרשנים ופוליטיקאים מדברים על ההישגים הצבאיים של צה"ל, שכל העולם משתאה ומתפעל מהם. אבל זה שצה"ל מביס את חמאס צבאית - זה לא חדשות. יש ציפייה בסיסית, טבעית, שצה"ל, שהוא הכוח החזק ביותר במזרח התיכון, יצליח בתהליך שיטתי ועקבי לפגוע בחמאס ברמה הצבאית. לא זו החוכמה. גם הניצחון שלנו על חיזבאללה ואיראן זה נחמד ויפה, אבל לא זה מה שמרתיע את האויבים שלנו".

אז מה כן?

"הדבר שבסופו של דבר יכול לחזק את מקדם ההרתעה של מדינת ישראל הוא הידיעה של האויבים שלנו שאנחנו לא נעצור את הלחימה, חרף העובדה שכל העולם נגדנו. כשהם יבינו שמדינת ישראל, בשעת המבחן שלה, גם כשכל העולם ינסה לעצור אותה, תמשיך לרדוף אותם ושאין כוח שיעצור אותנו אם אנחנו נחליט על כך. זה המחיר המדיני שישראל צריכה לשלם כדי לשקם את מה שהיא איבדה ב־7 באוקטובר".

"פותח חפ"ק בקטאר"

אנחנו נפגשים בביתו בשעת ערב מאוחרת, והשיחה נמשכת אל תוך הלילה. ציר כהן לא מציץ בשעון, לא מאבד ריכוז. הוא איש סבלני, קר רוח, בעל פני פוקר תמימים שמאחוריהם מסתתר תחכום רב. לא במקרה נבחר לעמוד בראש משלחת המשא ומתן לשיחות מול חמאס, אולי המשימה המורכבת ביותר לפיצוח בכל המלחמה הזו. "אני הייתי הפיקסר", הוא מתאר את תפקידו.

הוא בן 58, נשוי בשנית ואב לחמישה. יליד ירושלים, קצין במגלן שהתגייס לשב"כ בסוף שנות ה־80 מבלי לדעת ערבית, עשה קריירה מפוארת בשטח, מומחה לסיכולים שגויס בידי מאיר דגן למוסד ופרש רק אחרי שמילא תפקיד של ראש אגף. לפני שנה יצא לאזרחות ומכהן כמנכ"ל של חברת סייבר בינלאומית וכחוקר ב־INSS.

שנים היה איש צללים, כזה שמנוע מלדבר. "צער השתיקה", הוא קורא לזה. כעת הוא פותח את כל הקלפים. חלק מהדברים שיאמר כאן לא יחליקו לישראלים רבים בגרון.

"הרבה פרשנים ופוליטיקאים מדברים על ההישגים הצבאיים. זה שצה"ל מביס את חמאס צבאית - לא זו החוכמה. גם הניצחון שלנו על חיזבאללה ואיראן זה נחמד ויפה, אבל לא זה מה שמרתיע את האויבים שלנו"

אם שמו מוכר לכם, זה רק מפני שנחשף לראשונה לפני כמה חודשים, לאחר שהיה אחד מארבעת המועמדים לראשות שב"כ שנתניהו ראיין. הוא סומן אז כמועמד המוביל להחליף את רונן בר. צחוק הגורל: בראשית שנות האלפיים שימש בר סגנו של ציר כהן, אז מפקד היחידה המבצעית בשב"כ. ספוילר: ציר כהן לא קיבל את התפקיד. עוד נגיע לכך.

נגיע גם להתייחסותו לתקיפה הישראלית נגד בכירי חמאס בקטאר השבוע, לטענות הקשות שלו נגד ממשל ביידן, לניסיון להסביר מדוע לא נפגש מתוקף תפקידו עם משפחות חטופים, להאשמות שהופנו בתקשורת כנגד נתניהו על מסמוס עסקאות מאינטרס פוליטי ולפרשת "קטארגייט". אבל חייבים להתחיל ב־7 באוקטובר.

המלחמה תפסה את ציר כהן בשנתו השלישית כראש "תבל", האגף במוסד האמון על שיתוף פעולה עם ארגוני ביון זרים. עוד לפני כן, כשעמד בראש האגף לסיכול טרור, ניהל מערכה עולמית נגד זרועות החוץ של חמאס, אלו שמעניקות לארגון הטרור "אוויר לנשימה בכל מה שנוגע להצטיידות, למחקר ופיתוח, לגיוס כספים ולתמיכה בינלאומית", כדבריו.

בהנחיית ראש המוסד הקודם, יוסי כהן, פגעו ציר כהן ואנשיו  בתשתית הטרור של חמאס בחו"ל. בין השאר פירקו את "משרד העבודות" של חמאס - הגוף שסיפק לפעילי הטרור בעזה ובאיו"ש טכנולוגיות מתקדמות, החל מאמצעי תצפית ועד למל"טים מתאבדים.

"אבל בכל הנוגע לאיסוף מודיעין, להתרעה ולסיכול בתוך רצועת עזה עצמה, היה ברור מההתחלה שבשב"כ לא רצו את המוסד בין הרגליים", הוא אומר. "המוסד תמך בדברים מאוד נקודתיים בנוגע לחמאס בעזה, על פי הנחיית הדרג המדיני".

למשל, הכסף הקטארי, שיוסי כהן היה השושבין שלו.

"למשל, ההיגיון של לנסות ולמנוע הסלמה מול חמאס, בעיתוי שאינו נכון למדינת ישראל. בהקשר הזה היו מגעים בין כל ראשי ארגוני המודיעין בישראל גם עם מדינות סוניות נוספות מלבד קטאר. המאמץ הזה לא היה משהו אקסקלוסיבי למוסד".

המוסד גם לא היה אקסקלוסיבי בכך שטען בתקופה שקדמה למלחמה שחמאס מורתע. אתה מכיר את ראשי הארגון הזה היטב. הם הצליחו להונות אותך?

"ממש לא. אבן היסוד של כל איש מקצוע בתחום המודיעין היא שיהיה לו הבסיס העובדתי שבעזרתו הוא מקבל החלטות. אם אין לך נגישות לחומרי המודיעין, אתה הופך לפרשן. ופה החומר המודיעיני לא היה לפני. שב"כ החזיק לעצמו חומר מודיעיני ולא שיתף הכל עם המוסד. לזכות השירות יש לומר שזה נעשה מטעמי מידור, כחלק מתפיסת עולם של שמירה על מקורות".

"סנטימנט מאוד עוין"

השבוע, כידוע, ניסתה ישראל לחסל את בכירי חמאס הנמצאים בקטאר. ציר כהן סבר לדבריו מזה זמן רב, שהנהגת חמאס בקטאר זוכה לחסינות ולחופש תנועה לא מוצדק, בעודה מנהלת את מערך גיוס הכספים וההסברה המדינית של הארגון באין מפריע. "זה היה מנוע של כוח עצום לחמאס עזה, והוצאתו האפשרית של חליל אל חיה (סגנו של סינוואר ומי שהיה אחד היעדים לתקיפה השבוע בדוחא – א"א) מתוך עזה היתה חלק מהאסטרטגיה הזאת", הוא אומר.

"לאורך כל המשא ומתן מול חמאס, אחת הסוגיות שעמדו על הפרק היא האם הנהגת חמאס בחו"ל היא נכס שמקדם את המשא ומתן, או משבש אותו. למולנו עמדה השאלה האם ההנהגה בחו"ל היא זו שמקצינה עמדות ומדרבנת את הנהגת הפנים להקשיח עמדות, או שלחילופין היא מהווה גורם פרגמטי יותר.

"ההיבט שני היה פונקציונלי: לא משנה אם אנשי חמאס בקטאר מקשיחים עמדות או לא, הרי שבסוף צריך לנהל שיח מול המנהרות בעזה, ובשביל זה צריף גוף שידע לתקשר עם הנהגת הפנים בדרכים מוצפנות, וגם כזה שברצועה יוכלו לסמוך עליו".

מעבר לדילמות הללו, כך לדברי ציר כהן, עמדו עוד שיקולים: במשך זמן רב היה ברור כי ארה"ב תתנגד לפעולה ישראלית בקטאר, שמשמשת כבעלת ברית קרובה שלה. בנוסף, עד לנפילת משטר אסד בסוריה, האופציה הצבאית לביצוע פעולת סיכול באמצעות חיל האוויר היתה מוגבלת. במקביל, בישראל חששו לאבד את קטאר כמתווכת. נראה כי כל המגבלות הללו התמוססו בחודשים האחרונים.

"מה שלי ברור הוא שבשלב מסוים הסתבר שהנהגת החוץ לא משרתת יותר את המשא ומתן", הוא אומר. "בנוסף, חיסול הנהגת החוץ מנתק את הנהגת הפנים ומכניס אותה ללחץ. הם בסיטואציה שבה אין מי שייצג את האינטרסים שלהם. זה כמו צוללת שתקועה מתחת למים, והפריסקופ שלה תקוע".

האם אין חשש שבתגובה לפעולה בדוחא, חמאס בעזה יוציא להורג חלק מהחטופים?

"רצח חטופים היה יכול להגיע בתגובה לחיסול הנייה, דף או סינוואר. אני לא ראיתי את חמאס פועלים עד עכשיו מיצר נקמה, אלא מיצר הישרדות".

לדברי ציר כהן, תיווך המשא ומתן יעבור כעת למצרים. "בעזה יעבירו מסרים באמצעות שליחים דרך המודיעין המצרי", הוא אומר. "סביר להניח שראזי חמד או אוסאמה חמדאן (שני בכירי חמאס השוהים בקהיר, א"א) יתפסו את המושכות מצד חמאס".

למצרים יש עמדה שונה מהותית מקטר לגבי המשא ומתן?

"אני לא חושב. עם זאת, עמדת המיקוח של מצרים מולנו התחזקה, כי עד עכשיו הם ידעו שישראל יכולה ללכת במקביל לקטאר. בהחלט יכול להיות שהמצרים ילחצו עלינו לא לדחוף את האוכלוסייה בעזה דרומה, כי זה דבר שהם חוששים ממנו מאוד.

"בשורה התחתונה, יש פה מהלך שבו ישראל אומרת 'תקשיבו חבר'ה, אנחנו הולכים על חיסול חמאס, וכל מי שנמצא תחת כוונות הולך'. זה חלק מהמסר של האדמה החרוכה מול הנהגת חמאס ומול הרצועה עצמה. יש פה שילוב של ייאוש אמריקני, עם משהו שדגדג לישראל הרבה מאוד זמן, וכלל בתוכו סנטימנט מאוד עוין כלפי קטאר".

"פותח חפ"ק בקטאר"

בחזרה לאוקטובר 2023. ב־18 לחודש קיבל ציר כהן שיחת טלפון מגל הירש, שזמן קצר קודם לכן מונה למתאם השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה. "הירש אומר לי שיש איזו יוזמה שמתחילה להתרקם דרך קטאר והצלב האדום, בנוגע לשחרור של שתי חטופות", הוא נזכר.

מדובר ביהודית ונטלי רענן, אזרחיות אמריקניות שנחטפו מנחל עוז והיו הראשונות ששוחררו משבי חמאס. ציר כהן ניצל את יחסיו המיוחדים עם קטאר כדי לתפור את שחרורן לפרטי־פרטים. "מהר מאוד הבנתי שיש פה אירוע מדיני וטקטי שניתן לפתור אותו", הוא אומר.

הוא ישב עם נציגי הצלב האדום כדי לבחון אילו כלים יש להם בתוך הרצועה, שיאפשרו את איסוף החטופות מנקודות השחרור. 48 שעות מאוחר יותר כבר התמקם בחמ"ל שניהל את האופרציה המורכבת. "שר המדינה הקטארי התקשר ישירות לצלב האדום ונתן להם את המיקום של החטופות", הוא משחזר. "אני הנחיתי את אנשי הצלב האדום כיצד להגיע לנקודה, וגם העברתי את המידע לצה"ל כדי שלא יתקוף באזור".

ה"פיילוט" המוצלח הזה יהפוך לבסיס של מנגנון שחרור החטופים, שיוכיח עצמו בהסכם של נובמבר 2023, שבמסגרתו יצאו מהשבי 80 ישראלים. בחודשים הבאים יהפוך ציר כהן לציר שסביבו התנהל המאמץ הישראלי לשחרור חטופים באמצעות משא ומתן.

בשלב הראשון התלווה לראש המוסד ברנע, שקיים מפגשי פסגה עם מקביליו האמריקנים, המצרים והקטארים (ראש ה־CIA ביל ברנס, ראש המודיעין הכללי עבאס כאמל ורה"מ אאל ת'אני, בהתאמה), מפגשים שנועדו להתניע את השיחות.

"מהמנדט למשלחת וממרחבי הגמישות שקיבלנו מהקבינט, הרגשתי שהיתה כמיהה של הדרג המדיני ל'עסקה טובה'. העסקאות שהונחו לפני הדרג המדיני עד לרבעון השלישי של 2024 לא היו עסקאות טובות"

לאחר מכן הקימה כל מדינה צוותי עבודה לניהול המשא ומתן הפרטני, שנפגשו בדוחא. הצוות הישראלי כלל, מלבד ציר כהן, את תא"ל (מיל') גיא שפרן, סגנו של ניצן אלון במינהלת החטופים, וכן נציגים משב"כ ומהמתפ"ש. היה ברור שציר כהן, הגורם הבכיר ביותר בחבורה ונציג המוסד, הגוף שהוביל מטעם מדינת ישראל את השיחות, יכהן כראש המשלחת.

כמה אנשים יש במשלחת לדוחא?

"בערך עשרה, כולל מאבטחים. כשאתה נוחת בדוחא, מחכה לך שיירה של רכבים משוריינים שלוקחים אותך מכבש המטוס ישירות למלון. הקטארים היו שוכרים לנו אגף שלם במלון, בכל פעם מלון אחר, כדי לא לייצר תכונה בולטת סביב מקום מסוים. במלון אני למעשה אני פותח חפ"ק, כדי לתקשר עם ישראל".

מול מי בעצם השיחות מתנהלות?

"אתה כל הזמן מדבר עם המתווכות, קטאר ומצרים. אנחנו הישראלים היינו יושבים בצד אחד של שולחן ארוך, והמצרים והקטארים יושבים מולנו. מגיעים מטעמם אנשי מודיעין, יועץ משפטי, מתורגמן, נציגי משרד החוץ ומנגנון המודיעין, זו סוללה גדולה של אנשים.

"בהתחלה, כשסגרנו את ההסכם בנובמבר 2023, אני כל הזמן הייתי מסיים את השיחות מול המתווכות והולך לעדכן את האמריקנים. בשלב מסוים פניתי למתווכות ואמרתי שאני מבקש שהאמריקנים יהיו בחדר, כדי שיוכלו לראות שאנחנו מגיעים לשיחות מתוך רצון טוב ואמיתי. שהמידע לא יגיע אליהם בטלפון שבור. מאז האמריקנים היו יושבים בראש השולחן, אבל לא כמנהלים אלא כצופים מהצד".

על מה מדברים בשיחות האלה?

"בעצם אנחנו לוקחים את סוגיות המשא ומתן ומפרקים אותן לפרקים. למשל, אומרים 'היום נדון בפרק שקשור לסיוע ההומניטרי'. ואז אנחנו מתעסקים בכמה משאיות ייכנסו, איזה ציוד יהיה עליהן, כמה אוהלים ייכנסו, איזה סוג של אוכל ייכנס, איך יתבצע המעבר בין המשאיות שמגיעות מישראל למשאיות שמגיעות מעזה, כמה דלק ייכנס, לאן הוא יועבר. יש פה שיח מאוד פרטני. בשלב הבא מדברים על הנושא של מיקום צה"ל - מה קווי הנסיגה, איפה יעמדו הכוחות. יש כמובן פרק שנוגע לאסירים הפלשתינים שישוחררו, לתצפיות האוויריות של צה"ל במהלך מימוש עסקאות החטופים, וכן הלאה".

לאחר שהדיונים היו מסתיימים, המתווכות היו עוזבות את המלון והולכות להיפגש עם אנשי חמאס, שלהם יש נציגות קבע בקטאר. איש המפתח בצד החמאסי היה סגנו של סינוואר, ח'ליל אל־חיה.
ציר כהן מספר שלפעמים, בסיומו של יום מפרך של דיונים, הוא היה מארגן לעצמו פגישות לא רשמיות עם הנציגים הבכירים של המתווכות, בנפרד. "היינו נפגשים ליד הבר במלון, או בלובי", הוא מתאר סצנה שכמו נשלפה מסרט ריגול.

"תזמורת מאוד צפופה"

המשא ומתן בדוחא היה מורכב לא רק בגלל השימוש במתווכות, או עקשנותו ותחכומו של חמאס. ציר כהן היה צריך להתמודד גם עם מתחים ואינטרסים שלא תמיד הצטלבו, דווקא בצד הישראלי. "כנציג הישראלי, אתה יוצא לדרך כשברור לך מה גבולות השיח", הוא אומר. "לכל צד במשא ומתן יש קו אדום, שהצד השני הכי רוצה לגלות כדי למקסם הישגים. את הקווים האלה הייתי מקבל בצורה מאוד ברורה מראשי הארגונים - הרמטכ"ל, ראש שב"כ וראש המוסד".

האינטרסים של ראשי הארגונים לא תמיד הצטלבו. ציר כהן היה צריך למצוא את דרך המלך בין האינטרסים האלה. "זה היה מורכב, כי אני יושב עכשיו בחדר בהופעה חיה מול המתווכות, וכל מילה שיוצאת לי מהפה מתומללת. אם נאמרת מילה מסוימת סביב השולחן, זה נרשם ואי אפשר לחזור חזרה. השליטה בשיח, האחידות של המסרים והדיוק שלהם, זה דבר סופר רגיש".

אני מניח שאתה, כמנהל המשא ומתן, רוצה להצליח. מטרת העל שלך היא לשחרר חטופים. אתה מנסה להתקדם, אבל כל הזמן מושכים אותך אחורה בגלל אינטרסים ביטחוניים ואסטרטגיים.

"זה נכון, אבל יש עומק למשא ומתן. אתה מבין שאם תיתן קלפים מסוימים בשלב הזה, לא יהיו לך קלפים לשחרר חטופים נוספים בשלב הבא. שאלו אותי פעם 'מה זו עסקה טובה?', ואמרתי שלדעתי היא כזו שבה תוכל להגיד לעצמך שהסיכוי של החטוף הבא להשתחרר הוא אותו סיכוי כמו זה של החטוף האחרון. כלומר, עסקה שלא סותמת את הגולל על מנופים עתידיים. אחרת, משהו בלוגיקה של ניהול המשא ומתן מעוות ערכית".

מבין כל גופי הביטחון הישראליים, מי היה הכי גמיש בדרישות שלו מול חמאס?

"המוסד, באופן כללי, היה זה שניסה לייצר הכי הרבה מרחבים של הסכמות".

היו מצבים שבהם נפגשת עם נתניהו, כי הוא רצה לשמוע ממי שנמצא בתוך החדר מה בדיוק קורה בדוחא?

"היו שיחות טלפון שבהן הייתי על הקו. ברוב המקרים, ראש הממשלה צריך לנהל שיח עם ראש ארגון ולהגיע איתו להסכמה. יש פה אירוע מאוד מורכב בהיבט של להגיע למסר אחיד. אבל התזמורת הזו, שכוללת את ראש הממשלה, שר הביטחון וראשי הארגונים, מאוד צפופה. בסוף אין לך מרחב תמרון רב בין האינטרסים של כולם".

היית מגדיר את עצמך כמנצח של התזמורת הזו?

"לא. מנצח עומד מעל התזמורת, כולם מסתכלים עליו. אני הייתי הפיקסר, זה שכל הזמן מנסה לאתר הזדמנויות, לגהץ את הבעיות, ליישר את המחלוקות. גם כלפי הצד הישראלי, וגם כלפי הצד שמנגד".

"עוד דלת ועוד דלת"

בחצי השנה שלאחר הסכם החטופים הראשון, ניסה ציר כהן "לגהץ" הסכם נוסף, ללא הצלחה. נקודת השיא הגיעה ב־27 במאי 2024, אז התגבשו הצדדים סביב טיוטת הסכם שזכתה לכינוי "מתווה ביידן", על שם הנשיא האמריקני שאימץ אותה. אלא שהעסקה לא יצאה לפועל בסופו של דבר. מאוחר יותר, לאחר שהסכם החטופים השני הושג לבסוף בפברואר 2025, עלו טענות כי נתניהו מסמס את מתווה ביידן במשך יותר מחצי שנה, בין השאר מטעמים פוליטיים.

ציר כהן סותר את הטענה הזו. "מן ההתבוננות הקרובה שלי אחרי המנדט שקיבלה המשלחת, ומרחבי הגמישות שקיבלנו מהקבינט, אני הרגשתי שהיתה כמיהה של הדרג המדיני ל'עסקה טובה'. אני אומר את זה בוודאות. העסקאות שהונחו לפני הדרג המדיני עד לרבעון השלישי של 2024 לא היו עסקאות טובות".

מדוע?

"הרבה מאוד מהתמונה שנמצאת היום בחוץ, על המסכים ובאולפנים, חסרה את הבסיס העובדתי הקריטי, כדי לגבש עמדה אמיתית אם באמת היה ניתן להשיג הסכם. יש משהו בהלך הרוח הציבורי שלא מטיל ספק במה שהוא שומע בתקשורת, ולכן הציבור נמצא בסוג של תהייה, אולי מוצדקת, של מה מצבנו במשא ומתן. אבל אתה לא יכול לגשר על הפער הזה באמצעות היגיון בריא, אתה חייב שיהיה לך בסיס עובדתי מוצק".

וכמי שנחשף לבסיס העובדתי, האם לא היתה פה החמצה של עסקה?

"אגיד זאת כך: האם ישראל הפגינה מרחבים של גמישות? בהחלט. מרחבי גמישות משמעותיים מאוד. בכל התחומים - הסיוע שנתנו לאויב באספקה, בקווי הנסיגה של צה"ל, במספר ובאיכות האסירים שהיינו מוכנים לשחרר.

"בין ינואר 2024 למתווה ביידן במאי 2024, עשינו ויתורים משמעותיים. מרחבי הגמישות שמדינת ישראל הפגינה בחצי השנה הזו היו עצומים, בכל הממדים. אבל חמאס הוסיף כל הזמן סוגיות שהיה צריך לפתור אותן, רק כדי לגלות שיש עוד סוגיות שצריך לפתור. מצאת את עצמך בתהליך מזדחל שבו אתה אומר 'אני פותח דלת רק כדי לגלות שמאחוריה יש עוד דלת ועוד דלת'".

"צריכים לעבור כמה חודשים שבהם אתה משתלט על עוד שטחים ברצועה ובמקביל שולל את הסיוע ההומניטרי. זה מה שאני קראתי לו 'חלון השבירה'. ברגע שאתה נכנס לחלון הזה, נפתח הפתח למשא ומתן אמיתי"

מעבר לאצבע המאשימה כלפי חמאס, שלדבריו הוא זה שמסמס את העסקה, מפנה ציר כהן טענות חריפות כלפי ממשל ביידן.

"הלחץ האמריקני והאווירה המדינית השפיעו בצורה קריטית על המשא ומתן", הוא טוען. "היה ברור שהאמריקנים סימנו את חודשי מארס־אפריל 2024 ככניסה לקמפיין הבחירות של ביידן. הם הבינו שהמשך הלחימה והכניסה לרפיח יפגעו בהם פוליטית באופן קשה מאוד. בתקופה הזו שמעתי התבטאויות על המחיר הפוליטי שכרוך בהמשך המלחמה, בידי הגורמים הכי בכירים בממשל. חמאס רואה את הדברים האלה ומבין שאפשר לקבל עסקה טובה יותר, או שחלק מהדברים שהם דרשו במו"מ, הם יקבלו בסוף בחינם".

מה אפשר את הסכם החטופים השני בפברואר 2025, בעת ממשל טראמפ?

"מה שהשתנה בין מאי לפברואר זה שההתחייבות של חמאס לשחרר חטופים חיים עלתה בצורה משמעותית. היא היתה גדולה באופן משמעותי מהעסקה שלכאורה היתה אמורה להתממש ביוני 2024".

מה גרם לזה?

"אין לי ספק שזה הגיבוי שמדינת ישראל קיבלה מהממשל החדש והגברת הלחץ הצבאי בעזה, שהראו לחמאס שאם הם לא ילכו לעסקה - הם יקרסו".

"חיסול בפיאט אונו"

נדמה שכל התפקידים שמילא ציר כהן לאורך הקריירה המרשימה שלו הכינו אותו לתפקיד האחרון שמילא.

הוא יליד ירושלים, אך את מרבית שנות ילדותו ונעוריו בילה באירופה, שם התגוררה המשפחה במסגרת עבודתו של אביו, ששימש שליח של משרד התיירות הישראלי. הוא היה תלמיד חרוץ ואינטליגנטי, שרכש בזריזות שליטה באיטלקית, בצרפתית ובאנגלית.

"תמיד צחקתי שבחופש הגדול למדתי יותר קשה מאשר במהלך שנת הלימודים", הוא אומר. "בהוריי היה משהו ספרטני. עברתי ילדות נוקשה, שבה הדחיפה להישגיות, ללמידה, היתה יותר חשובה מצרכים פיזיים. לימים, כשהייתי לוחם בשב"כ והיו משימות שדרשו המתנה ממושכת ללא יכולת לשתות או לנוח, זה היה לי קל. לא הרגשתי את זה בכלל".

"בכל הנוגע לאיסוף מודיעין, להתרעה ולסיכול בתוך עזה, היה ברור מההתחלה שבשב"כ לא רצו את המוסד בין הרגליים. המוסד תמך בדברים מאוד נקודתיים בנוגע לחמאס בעזה, על פי הנחיית הדרג המדיני"

כשחזר ארצה, לקראת סוף התיכון, הרגיש שהוא חייב לפצות על השנים בחו"ל. "רציתי חיבור לישראליות", הוא אומר. "במשך שנתיים התאמנתי ברצינות לשירות קרבי, למרות שאף אחד לא עודד אותי לזה".

הוא התגייס לצנחנים, יצא לקורס קצינים, שבו היה במחלקה עם הרצי הלוי, ולאחר מכן נשלח לפקד על צוות לוחמים של מגלן, יחידה שהיתה אז בראשית דרכה והתמחתה במבצעי קומנדו. ב־1989, בהמלצת חבר, הצטרף לשב"כ. "חשבתי שאעסוק בריגול ובחתרנות מדינית", הוא אומר. "בסופו של דבר, את כל החיים שלי הקדשתי ללוחמה בטרור הערבי".

הוא גויס כלוחם לאגף המבצעים של השירות, אף שלא ידע מילה בערבית. רק לאחר שנתיים נכנס ל"אולפן" ולמד ערבית. בתקופה הזו הפך לחלק משדרת הפיקוד שהקימה את היחידה המבצעית המסוערבת של שב"כ, שעד 1993 לא היתה קיימת. התקופה היתה תקופת אוסלו, ובשב"כ החלו להבין שעליהם להתמודד עם מצב חדש, שבו אין ריבונות ישראלית ברצועת עזה ובערי הגדה, ושעליהם להתייחס לשטחים הללו כ"מדינת יעד". "שב"כ הבין שהוא צריך לעשות קפיצה נחשונית, שמאפשרת לו להתמודד עם כיסוי בשטח שהוא צריך לשהות בו, תוך סיכון גבוה הרבה יותר ללוחמים שלו", הוא אומר.

העבודה השקטה של שב"כ בשטחים הפכה לרועשת עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000. בשנים הבאות תהפוך היחידה המבצעית מכזו שמתרכזת באיסוף מודיעין, למכונה של מעצרים וחיסולים ממוקדים. "החיסול הממוקד הראשון באמצעות כלי טיס קרה ביחידה שלנו", מתלהב ציר כהן. "זה היה איברהים עביאת, פעיל שניהל את פיגועי הירי מבית ג'אלה לכיוון שכונת גילה".

לאחר כמה הצעות למבצעי חיסול מסוכנים מהקרקע, עלה הרעיון של חיסול עביאת באמצעות מסוק קרב. "שאלנו את חיל האוויר מה הם צריכים, והתשובה היתה שהם צריכים כלי רכב גדול שנע לאט", נזכר ציר כהן. "עביאת חוסל בתוך פיאט אונו שחורה, ביציאה ברוורס מהבית שלו".

ב־2001 יצא ללימודים בהרווארד, שם השלים תואר שני במינהל ציבורי עם התמחות במשא ומתן ובמנהיגות. כששב ארצה באמצע 2002 קיבל לידיו את היחידה, בדיוק בזמן למבצע חומת מגן. סגנו היה בחור צעיר בשם רונן בר, וביחד עצרו את כל בכירי חמאס ביהודה ושומרון - איברהים חאמד, שהיה מפקד הזרוע הצבאית בגדה, עבדאללה ברגותי, שהיה אחראי לפיגועים בקפה מומנט ובמסעדת סבארו בירושלים, חסן סלאמה, שתכנן את הפיגוע בקו 18 ומרצה 46 מאסרי עולם, ועוד ועוד.

"כשהייתי מקבל כראש משלחת המשא ומתן את רשימות האסירים שחמאס דורש לשחרר, הכרתי אותם טוב מאוד. אני זה שעצרתי אותם", אומר ציר כהן. "בחמאס רצו את האנשים האלה כדי לחדש את שכבת המנהיגות שלהם באמצעות דור כריזמטי שגם מוערך מאוד וגם מנוסה מאוד, וגם מחויב אידיאולוגית בצורה שלא ניתן לתאר".

היכרות אינטימית עם מדעני הגרעין באיראן

ב־2006 סיים את התפקיד וכבר עבר דירה לאנגליה, לאחר שזכה במלגה ללימודי דוקטורט ב"לונדון ביזנס סקול" היוקרתי. אבל למאיר דגן, אז ראש המוסד, היו תוכניות אחרות. "באותה תקופה המוסד התחיל לעבוד על החיסול של עימאד מורנייה, ודגן התאהב בנושא הזה של סיכולים", מספר ציר כהן. "עד אז המוסד לא הוציא לפועל סיכולים באופן נרחב, ודגן הבין שבשב"כ יש יכולות כאלה. הוא רצה להקים חטיבת סיכול וגייס אליה אנשים מהשירות".

ציר כהן הצטרף לחטיבה שפעלה ישירות מתחת לדגן ועסקה בסיכולים בלבנון ובסוריה. עם חלק מהיעדים שאחריהם עקב באותן שנים נסגר חשבון במלחמה הנוכחית. "נסראללה, למשל", הוא אומר. בהמשך התרחב מפעל הסיכולים מזרחה, לאיראן. "אין כמעט מדען גרעין שאני לא מכיר באופן אינטימי", הוא אומר.

בתום חמש שנים של סיכולים עשה ציר כהן שינוי משמעותי ועבר לפקד על החטיבה למזרח תיכון וקשרים מיוחדים באגף תבל. ככזה, היה אמון על טיפוח הקשרים עם ארגוני המודיעין במדינות כמו מצרים וקטאר. את האנשים שפגש אז לראשונה, יפגוש שוב עשר שנים מאוחר יותר, בחדרי המשא ומתן בדוחא.

הוא נכנס לתפקיד בסערה, עם פרוץ "האביב הערבי" ב־2011, אירוע שלדבריו סיפק לישראל, ולמוסד במיוחד, שפע של הזדמנויות חדשות. "אתה משתף פעולה עם מדינות שנמצאות בטלטלה", מסביר ציר כהן. "ההבנה של השבריריות של המשטרים הסוניים האלה הביאה אותם להכרה שהם צריכים לייצר משענות נוספות, גם במערב. זה היה אחד הקטליזטורים להסכמי אברהם".

"אף אחד מהגורמים לשעבר במוסד שנחקרו בפרשת 'קטארגייט' לא היה במשלחת המשא ומתן. כל הגורמים שמעורבים בפרשה הזו סיימו את תפקידם הרבה שנים לפני 7 באוקטובר. לא הייתי מאפשר משהו אחר"

כראש החטיבה הגיע ציר כהן לראשונה למדינות כמו עמאן, איחוד האמירויות, וכמובן קטאר. כשאני שואל אותו אם קטאר היא בעלת ברית או אויבת של ישראל, הוא פוצח בשיעור היסטוריה. "קטאר זו מדינה שחיה ביריבות תמידית עם השכנות שלה, לאורך שנים. הרבה מאוד מהשיחות שלי איתם היו על בסיס הטראומה שלהם מ־2017, והחרם שהטילו עליהם אז סעודיה, בחריין והאמירויות.

מבחינתם, הם היו כפסע מהשתלטות של סעודיה, שעמדה לבלוע את חצי האי שלהם ולספח אותו, ומי שבאו לעזרתם היו הטורקים והאיראנים. הקטארים חיים בעולם שבו הם חייבים להבטיח את החוסן האסטרטגי שלהם לא על בסיס כוח צבאי, אלא על בסיס כוח כלכלי ובריתות כמעט בלתי אפשריות - איראן מצד אחד, ארה"ב מצד שני".

באיזה צד הם היו במשא ומתן - שלנו או של חמאס?

"קטאר מביאה את יכולות התיווך שלה כדי לייצר משהו שמייחד אותה ולחזק את מעמדה האסטרטגי. אם אתה לא מבין את הדבר הזה, אתה כל הזמן רוצה לשנות אותם. אני אומר את זה כי לאורך כל המשא ומתן היתה ציפייה שקטאר תפתור לנו את הבעיה. אבל הקטארים הם כמו עורכי דין בהסכמי גירושים. הם יגידו לך 'אני אגיד לגרושתך לעתיד את מה שתרצה, אבל אל תכניס אותי לסכסוך המשפחתי שלך, כי אני חייב לשמור על המעמד המקצועי שלי'.

"אז האם אני חושב שהם בעלי ברית? ממש לא. האם אני אוהב אותם? ממש לא. האם הם מביאים תועלת? אם אתה מתנהל נכון - כן".

לאחרונה פורסם שאנשי מוסד שהיו חלק מהמשלחת לדוחא ניהלו במקביל עסקים פרטיים עם קטאר ונחקרו במסגרת פרשת קטארגייט.

"אף אחד מאותם גורמים לשעבר במוסד לא היה במשלחת המשא ומתן. כל הגורמים שמעורבים בפרשה הזו הם כאלה שסיימו את תפקידם במוסד הרבה שנים לפני אירוע 7 באוקטובר. לא הייתי מאפשר משהו אחר".

"רוח של עם"

אחרי שנתיים בחטיבה למזרח התיכון חזר ציר כהן לחטיבת הסיכול, שהפכה בינתיים לאגף, ומונה לסגנו של ראש האגף. באותן שנים, מעבר למבצעים באיראן, פעל המוסד בשיתוף עם צה"ל לסיכול ניסיונות הברחות הנשק דרך הים האדום וסודאן לרצועת עזה.

במסגרת התפקיד הכיר לראשונה מקרוב את נתניהו, לאחר שטס עימו ל"פגישה עם נשיא של מדינה מאוד חשובה. הכרתי את נתניהו לפני כן, כי עשיתי אצלו אישורי תוכניות למבצעים וכו', אבל זו היתה הפעם הראשונה שאנחנו ממש יחד".

בשלב הבא מונה ציר כהן לראש האגף לסיכול טרור, בתקופה שבה העולם כולו נאבק במחבלים מבית היוצר של דאעש. התפקיד הבא היה ראש אגף תבל, שאותו קיבל מידי ראש המוסד דאז יוסי כהן, ובהמשך הגיע המינוי לראש משלחת המשא ומתן.

איזו השפעה יש ללחץ הציבורי הפנימי בישראל, כמו עצרות ההזדהות עם משפחות החטופים, על המשא ומתן?

"אני תמיד הסתכלתי על כל מי שמפגין בעד הערך של שחרור החטופים, כמי שמבטא רוח של עם וערך עליון. חשבתי שכעמדה מקצועית אנחנו חייבים להיות מסוגלים לנהל את המערכה הזו, בידיעה שהלחץ הפנימי לגיטימי ומבטא אמוציות של פלח משמעותי באוכלוסייה. לא ראיתי בזה אף פעם גורם מזיק. זה מסוג הדברים שאתה מקבל אותם. גם אנחנו, בצוות המשא ומתן, הרגשנו את החשיבות ואת האחריות לחיי החטופים. השאלה המרכזית היא איך אתה מאזן את זה מול צרכים אסטרטגיים נוספים של מדינת ישראל".

כשהוא נשאל אם נפגש אי פעם עם משפחות החטופים, ניכר שלא נוח לו להשיב. "זה לא בהגדרת התפקיד שלי, לא חתרתי לזה ואפילו נמנעתי מזה. היו הרבה גורמים שנפגשו איתם - ניצן אלון, גל הירש. התחושה שלי היתה שיש מספיק גורמים. אני אישית תמיד הייתי בספק אם בכלל ראש המוסד היה מאשר דבר כזה".

"פנייה טבעית"

במאי 2024, אחרי ארבע שנים כראש אגף ובעוד הסכם החטופים השני הולך וחומק מידיו, הודיע ציר כהן לראש המוסד על רצונו לפרוש. "אמרתי שכל עוד המשא ומתן נמשך ויש סיכוי להסכם, אשאר ככל שנדרש. ביולי, כשהיה ברור שהסיפור לא הולך לשום מקום, סוכם שאעביר את המקל. באותה נקודת זמן היה ברור שהעסקה הבאה לא מתרוממת".

פחות משנה אחר כך קיבל שיחת טלפון מהמזכיר הצבאי של רה"מ, בבקשה להתייצב לראיון עבודה. התפקיד: ראש שב"כ. "הפנייה אלי היתה טבעית", הוא אומר. "עשיתי פרק של כמעט 20 שנה בשב"כ, ומצד שני לא הייתי במשמרת ב־7 באוקטובר".

איך נראה הראיון עם נתניהו?

"זו שיחת היכרות, השאלות מאוד ענייניות. הוא שואל מה הדעות שלך בנושאים אסטרטגיים, אבל בעיקר זה הרצון שלו להבין את הרקע שלך, מה מניע אותך".

ההחלפה של ראש השב"כ נעשתה על רקע חקירת פרשת "קטארגייט". עניין החקירה עלה בראיון?

"ממש לא".

מה עמדך לגבי עצם העניין שגורמים בלשכת ראש הממשלה קיבלו כסף מקטאר?

"מבלי להכיר את פרטי המקרה, אני חושב שבכל חברה בעולם, פרטית או ממשלתית, יש תהליכים ונהלים שמאפשרים לשים על השולחן, באופן הוגן ובשקיפות, חשש לניגוד עניינים. זה מצופה גם בהתנהלות של חברות בארץ".

בימים שקדמו להכרזה על מחליפו של בר היה נדמה שאיש הסיכולים ציר כהן עובר בעצמו סיכול, כשפרסומים בתקשורת צבעו אותו כאיש ימין משיחי ועושה דברו של נתניהו. "יהיה נאיבי מבחינתי לחשוב שאין תחרות סביב תפקיד כזה", הוא אומר בתגובה.

הכתב הפוליטי מיכאל שמש פרסם ציטוטים שלך, שבהם אתה כביכול אומר ש"שב"כ לא אמור לעסוק בסדרי המשטר הדמוקרטי, אלא להתמקד בסיכול ובמניעת טרור".

"בחיים לא אמרתי דבר כזה".

ציר כהן לא נבחר לבסוף למשרה, אך גם מי שכן נבחר, אלי שרביט, לא מונה לבסוף לראש שב"כ. בימים אלה מתנהל הליך משפטי סביב מינויו של דוד זיני לתפקיד הרגיש.

מה דעתך על זיני?

"לאורך השנים צמחתי כתף אל כתף עם הרבה מאוד אלופים בצה"ל, אבל עם זיני אף פעם לא עבדתי יחד, לכן אני לא יכול לחוות עליו דעה".

מה דעתך על התעקשותו של רונן בר להישאר בתפקיד ראש שב"כ?

"7 באוקטובר הוא בראש ובראשונה כישלון מודיעיני. אני רוצה לחיות במדינה שבה אחריות לכישלון מהסוג הזה רובצת על הכתפיים של ראשי מערכת הביטחון. אסור שגופי הביטחון יחשבו שיש משהו בתפיסה מדינית כזו או אחרת שמסיר מהם את האחריות להתריע מודיעינית, להבין את היכולות של היריב. אני חושב ששב"כ כשל, ולכן היה נכון שרונן יסיים את תפקידו ביוזמתו, בדומה להרצי. שיקום וילך בעצמו. היו מספיק סיבות כדי שרונן יניח את המפתחות".

הבעיה היתה שנתניהו לא פיטר את רונן בר מייד אחרי המחדל המודיעיני, אלא אחרי שאנשי הלשכה שלו החלו להיחקר בפרשת "קטארגייט".

"היו סיבות מספיק חזקות שקשורות לכשל 7 באוקטובר, שבגינן רונן היה צריך ללכת, והן גוברות על כל שיקול אחר".

"לתת פוש אחרון"

ממעמדו החדש כאזרח, משקיף ציר כהן על שיחות המשא ומתן מול חמאס ומחזיק אצבעות. "אחד הדברים שידענו מלכתחילה זה שהשלב הכי קשה יהיה שחרור החטופים האחרונים", הוא אומר.

"בסיטואציה שנוצרה כרגע, המשך המערכה הצבאית בצורה מדודה, מבוקרת ונחושה, זה הדבר היחיד שיכול להביא למצב שבו חמאס יהיה מוכן לשחרר את כל החטופים, במחיר שהוא סביר מבחינת מדינת ישראל.

"אני חושב שחמאס מנסה להעמיד במבחן את הנחישות שלנו להמשיך במערכה, בנקודה שבה אנחנו נמצאים בקצה 'חלון השבירה'. אם נדע באמצעות מאמץ מדיני, מאמץ צבאי וחוסן חברתי להמשיך, אני חושב שבסופו של דבר יש סיכוי שחמאס יהיה מוכן לשחרר את החטופים. אנחנו חייבים להאמין בזה. צריך לחרוק שיניים עוד קצת ולתת את הפוש האחרון".

אנחנו חורקים שיניים מפברואר 2025.

"מפברואר 2025 אנחנו במערכה שמטרתה להביא את חמאס למצב שבו יהיה מוכן לשחרר את יתר החטופים. אם חשבנו שחמאס ישכב על הגב וייתן לנו את מה שאנחנו רוצים, זה לא ריאלי. אין פה פתרון קסם".

"7 באוקטובר הוא בראש ובראשונה כישלון מודיעיני. אסור שגופי הביטחון יחשבו שיש משהו בתפיסה מדינית כזו או אחרת שמסיר מהם את האחריות להתריע מודיעינית, להבין את היכולות של היריב"

צריך לכבוש את עזה?

"אני מאמין שבמציאות שבה יש התנגשות כזו של ערכים, דינמיות צבאית מייצרת אפשרויות. במציאות הנוכחית, אי אפשר להגיד שאין היגיון בהמשך הלחץ הצבאי".

חלק ממשפחות החטופים, והציבור, חולקים עליך.

"המשפחות אומרות, ובצדק, שהמשך הלחץ הצבאי מסכן את חיי החטופים, אבל גם סטגנציה במשא ומתן מסכנת את החטופים. בין הבחירה של שלושה או ארבעה חודשים של השתרכות במשא ומתן, אל מול הפעלת כוח צבאי, אני בעד האפשרות השנייה". 

itayilnai@hotmail.com