מורן סמואל בראיון: "כשצלצלו עניתי - מה? אני? אתם בטוחים?"
בתוך זמן קצר, הפכה הספורטאית הפראלימפית מורן סמואל לאחת המתמודדות הבולטות ב"רוקדים עם כוכבים": "וידאתי שאני לא באה בתור גימיק, והם אמרו – את באה כאלופה שקטפה מדליות" • בראיון חשוף היא מספרת על היציאה מהארון ועל מות אמה • הכתבה המלאה - בסוף השבוע ב"שישבת"
,עודכן
0השמעה
גםמורן סמואלמודה שכשקיבלה את שיחת הטלפון ממלהקי"רוקדים עם כוכבים", חשבה בתחילה שמדובר בטעות.
"עניתי 'מה? אני? אתם בטוחים?'", מספרת הספורטאיתזוכת המדליות האולימפיות, שמתניידת באמצעות כיסא גלגלים כבר כמעט שני עשורים. "אבל ככל שהרעיון שקע, אמרתי אותו יותר ויותר פעמים בקול וסיפרתי אותו למשפחה שלי. כולם אמרו 'וואו, זו הזדמנות מטורפת".
מורן סמואל מדברת על ההישגים ועל הנחישות
סמואל היאאחת המתמודדות הבולטותבעונה הנוכחית של "רוקדים עם כוכבים", אף שיש מי שברגע הראשון חשב שליהוקה הוא לא יותר מגימיק של הפקת התוכנית - קוריוז, נושא לשיחות ברזייה.
"בעצמי וידאתי שזה לא גימיק", היא מדגישה. "כל השיח מול ההפקה מההתחלה היה ששמים על השולחן את זה שאני לא באה כגימיק. כי אם מה שבא לכם להראות זה 'תראו, הנה, אנחנו משלביםנכים, אז תודה רבה, אני לא צריכה שישלבו אותי, אני צריכה שיפתחו לי את הדלת ויתנו לי הזדמנות.
"ובאמת, אני יכולה להגיד שמהשנייה הראשונהיואב צפירוכל ההפקה שמסביב, כולם באו ואמרו אמירה מאוד ברורה: את באה לא כנכהבכיסא גלגלים, אלא כאלופת עולם. את באה כמדליסטית. כמושפיטר(פלצ'יק; ע"פ)ושגיא(מוקי; ע"פ) באים על תקן הספורטאים, בדיוק כמוירדן ג'רביולינוי אשרם, שהשתתפו בעונות קודמות. במקרה את גם בכיסא גלגלים, וזה נותן לנו הזדמנות להעביר מסרים מטורפים. אני יכולה להבין למה אנשים יחשבו שזה גימיק או משהו כזה, אבל מי שרואה את התוכנית ורואה כמה קשה אני עובדת, מבין שלא באתי כדי לעשות סיבוב קטן על הרחבה ושיגידו 'כל הכבוד, שמנו נכה בפריים טיים'".
בוקר גורלי אחד
סיפור חייה, שבקלות יכול היה להפוך תסריט לסרט הוליוודי, רצוף רגעי שיא מרהיבים, לצד אתגרים בלתי נתפסים. ב-2006, אחרי שנחשבה לאחת מהכדורסלניות הטובות בארץ, התעוררה בוקר אחד עם כאבי גב. שעתיים מאוחר יותר כבר הייתה משותקת בפלג גופה התחתון. "כבר כתיכוניסטית התנדבתי, אימנתי ילדים עם מוגבלויות, עם תסמונת דאון ועם שיתוק מוחין, לימדתי אותם כדורסל", היא מספרת. "חשבתי שזו הכנה ממש טובה להיות פיזיותרפיסטית יום אחד. התנדבתי בתחום של אנשים עם מוגבלות, בלי לדעת שיום אחד אני אהיה הבן אדם הזה עם המוגבלות".
בהתחלה חשבת שזה כל מה שיגדיר אותך מעכשיו?
"שנאתי את עצמי ושנאתי כל רגע בכיסא, מה זאת אומרת? לא רציתי לראות את עצמי במראה בכלל. זה היה הדבר הכי נוראי בעולם. לרדת מגובה של 1.77 מטר לכיסא היה משהו שהיה לי מאוד קשה להתמודד איתו. ומה שהחזיר לי את האהבה עצמית זה תחושת המסוגלות. זה הספורט".
בראיון המלא, שיתפרסם ב"שישבת" בסוף השבוע, מספרת סמואל על המאבק שלה בנכות, על רגעי השפל ועל ההבנה שאין לה ברירה אלא להמשיך להשתתף בתחרויות ולנצח. עוד היא מתייחסת ליציאתה מהארון כלסבית, ולאמה, יהודית, שהלכה לעולמה בבוקר למחרת התוכנית הראשונה של "רוקדים" שבה הופיעה.
הראיון המלא - בסוף השבוע ב"שישבת"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו