רבות נכתב על המחדל שהוביל לאירועי 7 באוקטובר, ובעיקר על הכישלון בזיהוי מוקדם ובלימה של פשיטת כ-1,000 מחבלי נוחב'ה, מעל לפני הקרקע ומעבר לגדר הגבול. אף שהמידע על אימוני הנוחב'ה לפשיטה היה גלוי, במערכת הביטחון קבעו כי מדובר ב"היערכות למערכה עתידית בלבד", כפי שעולה ממסמכים פנימיים של אמ"ן.
פגיעת רקטה ביבנה ב-7 באוקטובר
על ירי רקטות מרצועת עזה, לעומת זאת, אי אפשר להגיד אותו הדבר. התרחיש של ירי תלול מסלול (תמ"ס) לעבר ישראל היה מוכר לא רק לגורמי הביטחון, אלא לכל אזרח במדינה. המערך הרקטי שבנה חמאס במשך יותר מ-20 שנה, לא היה קלף שנותר בשרוול. "הפעלת מערך התמ"ס של חמאס לא מאפשרת לגופי המודיעין בישראל לברוח מאחריות", כפי שמנסח בגילוי לב בכיר לשעבר באמ"ן. "זה לא תרחיש בלהות שאף אחד לא חשב עליו אף פעם".
"המערכת לא נבנתה מול כמות כזו"
ובכל זאת, כאשר החל חמאס לירות בבת אחת מאות רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, איש לא היה מוכן לכך. ב-06:29 ב-7 באוקטובר, גם בסוללות כיפת ברזל שלאורך גבול הרצועה שפשפו לוחמי ההגנה האווירית את העיניים בתדהמה: במכת הפתיחה של חמאס שוגרו לישראל, בתוך 20 דקות בלבד, 1,014 חימושים "מעופפים".
העומס שנוצר בעקבות כך על מערכת ההגנה האווירית היה כה גדול, עד שאחד מרכיבי המערכת חדל לחלוטין מלפעול. למשך דקות בודדות אך קריטיות (על פי גרסה אחרת, מדובר בשניות בודדות), לא שוגרו כלל מיירטים לעבר הרקטות שנורו מרצועת עזה, והן נפלו בשטח ישראל באין מפריע. "המערכת מעולם לא נבנתה בכדי להתמודד עם איום בסדר גודל שכזה, והיא פשוט קרסה", אומר אחד הגורמים ששוחח איתנו. במטח הזה נהרגו 14 ישראלים, שהטרגדיה שלהם נבלעה בקטסטרופה הגדולה של טבח 7 באוקטובר.
במסגרת המטח אף נורו רקטות לעבר בסיסי חיל האוויר. לפחות בשניים מהם זוהו פגיעות, שהובילו לדברי מספר גורמים לעיכוב בהמראה של חלק מכלי הטיס לעבר גבול רצועת עזה. תחקיר חיל האוויר, לעומת זאת, מצא כי העיכוב היה מינימאלי, וכי רק בבסיס נבטים נוצר שיהוי של דקה וחצי בהמראה של שני מטוסי קרב.
"מטח רקטות - האיום המרכזי"
לכאורה, היה מצופה שגורמי המודיעין בישראל יידעו לזהות מראש הכנות לירי מטח כה נרחב בידי חמאס, עניין שדורש הכנות מוקדמות ובתוך כך העברת פקודות, תנועת פעילים ואמצעים ופתיחת מאות בורות שיגור. "הפאדיחה המודיעינית פה גדולה. היו אמורים לעלות על זה", אומר קצין בכיר לשעבר.
גם באמ"ן יש מי שמתייחסים לעיוורון המודיעיני כ"פאדיחה", בעיקר לנוכח העובדה שהמעקב אחרי המערך הרקטי של חמאס דווקא זכה להקצאת משאבים רבים, יותר מכל תחום אחר. "זה היה הצי"ח (ציון ידיעות חשובות) המרכזי בעזה", אומר גורם שבקיא בפרטים. "זה מה שהטריד את צה"ל יותר מכל דבר אחר ברצועה".
תחקיר "שישבת", המבוסס על שיחות עם גורמים בהווה ובעבר באמ"ן, בפיקוד הדרום, בחיל האוויר ובשב"כ, משרטט את הכשלים שאפשרו לחמאס לתקוף את ישראל בירי מאסיבי של אלפי רקטות בתוך זמן כה קצר, ובהפתעה מוחלטת. והוא מספק תשובה לשאלה: איך פספסנו את המטח הגדול ביותר שנורה אי פעם לעבר ישראל?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו