קוראות יקרות. יותר מ־200,000 נשים בישראל נפגעות מאלימות מדי שנה, כאשר רק רבע מהמקרים מדווחים. בממוצע, בכל שנה נרצחות 20 נשים על רקע מגדרי, ויותר ממחצית מהן הכירו את הרוצח.
לפי סקר של ארגון נעמת, 5% מהנשים בישראל אינן חופשיות לבצע אפילו פעילות יומיומיות פשוטות בחשבון הבנק, ואילו 9% זקוקות לאישור בן הזוג לביצוע רכישות. פערי השכר בין נשים לגברים באותו תפקיד ובאותו ענף הם מהגבוהים בOECD.- בדיוק אפס מנכ״ליות במשרדי ממשלה, רק 5 שרות מתוך 32, ורובן בתפקידים זניחים. אין ספק שהרבה עבודה עוד לפנינו.
לרגל יום האישה, אני רוצה לספר לכן על שלוש יוזמות חשובות מאין כמותן לקידום ביטחונכן האישי, הנפשי והכלכלי. מדובר ביוזמות חוצות מגזרים, שקידמו בשנים האחרונות חברות וחברי כנסת מחד״ש ועד הליכוד.
- החוק למניעת אלימות כלכלית: נכון להיום, אלימות כלכלית היא לא מושג שהחוק מכיר בו, אבל מדובר בתופעה רווחת, בה אחד מבני הזוג מונע מהשני גישה לחשבונות הבנק, כרטיסי האשראי, מסתיר ממנו נכסים, רושם חובות על שמו ומונע ממנו רכישה של מוצרים בסיסיים כגון מזון ותרופות. החוק יאפשר לבית המשפט להורות לאדם להימנע או לחדול מאלימות כלכלית. מעבר לנזק הכלכלי והנפשי, אלימות כלכלית יוצרת תלות מוחלטת בבן הזוג האלים, מה שמקשה מאוד על הצד השני לסיים את מערכת היחסים.
חשוב לציין שלא מדובר פה ב״אישה בזבזנית״, או ב״בעל קמצן״. הכוונה בחוק המוצע היא לאלימות מתמשכת ושיטתית, והוא רלוונטי בכל רמת הכנסה. בין המתנגדים אפשר למצוא את השר שלמה קרעי (״נקבור את החוק קבורת חמור, מדובר בטרלול משפטי שישגע ויהרוס משפחות״), השר בצלאל סמוטריץ׳ ("בכל פעם שיענישו ילד בדמי כיס כי לא למד, זה יפרק משפחות") ופורום קהלת: ״התערבות שלדעתנו רק תפריע ותזיק לתהליכים הטבעיים המקובלים במשפחה״. היוזמה נקברה בוועדת חוקה ב-2020, מאז לא קודם.
2.חוק האיזוק האלקטרוני: האבסורד כיום הוא שקורבנות אלימות צריכות גם לשהות במקלט צפוף במקום בבית, וגם לחשוש לחייהן ברגע שהן יוצאות משם. בקשה לצו הגנה למניעת אלימות במשפחה ניתן להגיש בכל בתי משפט השלום ובכל בתי המשפט לענייני משפחה בארץ במקרה של אלימות או חשש לאלימות במשפחה.
הבעיה מתחילה כאשר צווים אלה מופרים השכם והערב, ואופן האכיפה שלהם אינו אפקטיבי. החוק הנ״ל מציע אזיק אלקטרוני מבוסס GPS לשני בני הזוג, על מנת שהמשטרה תוכל לוודא שאזרחים שהוצא נגדם הצו לא מפרים אותו לפני הרצח הבא.
חשוב לציין כי החוק המוצע לא מבדיל בין גברים לנשים. עם זאת, בין המתנגדים לחוק נמצא השר בצלאל סמוטריץ׳ ("אני לא מוכן שזה יהיה רק לאלימות סלקטיבית רק של גבר לאישה ולא הפוך״), ח״כ שמחה רוטמן ("האלימות מסכנת את כולם, יש סימטריה. יש סימטריה. יש") ופורום קהלת (״איזוק אלקטרוני היום, מכלאות לגברים מחר. מוסיף אלימות במקום להפחית אותה״). קידום החוק נעצר עם פיזור הכנסת הקודמת.
- אמנת איסטנבול: אמנה שהפכה לסטנדרט הבינלאומי המקובל בתחום אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה, המציעה כלים קריטיים לטיפול, מניעה וחינוך נגד אלימות. המדינה תכיר באלימות על כל סוגיה ותכיר בילדים החשופים לאלימות במשפחה כנפגעי אלימות. עבירות אלימות במשפחה יטופלו ללא גרירת רגליים. האמנה מחייבת לחקור ולאסוף ראיות - כיום המדינה סוגרת את רוב התיקים מחוסר ראיות. שופטים, שוטרים ועובדים סוציאליים יעברו הכשרות מיוחדות לטיפול בנפגעות, סנקציות מרתיעות יותר כנגד עבריינים, עדות בטוחה בבית המשפט (מבלי שהתוקף יושב באולם), תוכניות שיקומיות לגמילה מאלימות ועוד. בין המתנגדים לאמנה: ניחשתם נכון - השר סמוטריץ׳ (״האמנה עלולה לפגוע בחירויות הקהילות הדתיות בישראל לחינוך וניהול אורח חיים דתי״), ח״כ רוטמן (יזם כנס תחת הכותרת ״הקללה מאיסטנבול״. טען שהאמנה תגרום להצפה של ישראל באלפי פליטות על רקע אלימות מגדרית), ופורום קהלת: (״גם כיום עוד טרום אימוץ האמנה נשים בישראל זוכות למעמד פריבילגי, לחסינות משפטית ואכיפה בררנית״).
חשוב לציין - מתוך 66 סעיפי האמנה, 2 מדברים על מדיניות הגירה. משרד המשפטים עבד ימים ולילות על מנת לנסח הסתייגויות ל-2 הסעיפים המדוברים על מנת לאפשר לישראל להצטרף ללא השלכות הנוגעות בהגירה. כמו כן, ישראל חתומה בכלל על אמנת פליטים אחרת מ-1954, שלא מיושמת בפועל. סטטוס הצטרפות ישראל לאמנה: לא על הפרק.
קוראות יקרות, כאשר אתן קוראות את ההתנגדויות לחוק, שווה להתעכב על ההתנגדויות מטעם פורום קהלת. כאשר חבר כנסת או שר מתנגדים לחוק מסוים, הם יכולים, לכאורה, להיתלות בפרט טכני, להציע הרחבה או שינויים לחוק שעל פניו נשמעים הוגנים או סבירים, אבל בפועל - תוקעים את החוק ולא מאפשרים לו לעבור, וכל זאת מבלי להסתכן בזעם ציבורי. מכיוון שפורום קהלת והארגונים האחרים אינם נבחרי ציבור ולא חייבים לנו דין וחשבון, הם יכולים להרשות לעצמם להגיד את האמת שלהם בקול.
במפגש שנערך בשבוע שעבר בין ארגוני הנשים ונשיא המדינה אותו ביקש האחרון לערוך בסוד, הפעילות מנו בפניו את הסכנות הטמונות לנשים במהפכה המשפטית. הנשיא הקשיב רוב קשב, ולבסוף שאל ״והסברתן את זה לקהלת?״ הבנתן? נשיא המדינה שולח אותנו לדבר על ליבם של פורום קהלת! הם המחליטים! לא המחוקק, לא הממשלה, אפילו לא יריב לוין או שמחה רוטמן.
ואם שאלתן את עצמכן כמה נזק יכולים להסב לנו, לבנות שלנו ולבנים שלנו שניים-שלושה חברי כנסת וארגון אחד - הנה לכן התשובה, ושאלוהים יעזור לכולנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו