כשישראלים מדברים על בירות יפניות (לא יודע מה איתכם, לי לא יוצא לדבר הרבה על בירות יפניות), הם בדרך כלל מדברים על אסהי או קירין, שני מותגי ענק ששולטים שנים בשוק הבירה היפני, בתפריטים של מסעדות אסיאתיות ובחנויות המתמחות. תקנות מיסוי כבדות הביאו לכך שבמשך שנים רבות רק יצרנים בסדר גודל כזה יכלו להרשות לעצמם לבשל בירה ביפן, לכן אפשר היה למצוא בה רק עוד שני מותגים כאלה: סאפורו וסאנטורי.
בשנת 1994 השתנו התקנות, וקברניטי מבשלת הסאקה קיוצ'י, שנוסדה בשנת 1832 בכפר קואונוסו, חשבו שיהיה מעניין ואולי אפילו כלכלי לייצר בירה. היות שלא היה להם מושג איך עושים את זה, הם ערכו התייעצויות עם מומחי בירה יפנים שהתמחו אצל היצרנים הגדולים, ובסופו של תחקיר גילו שהקמת מבשלה תעלה מאות מיליוני ין, שזה הרבה יותר ממה שהם תיארו לעצמם.
במקום להרים ידיים, יצאו אנשי קיוצ'י לחפש פתרונות באינטרנט. הם יצרו קשר עם חברת DME Brewing Solutions, יצרנית ציוד לבישול בירה מהאי פרינס אדוארד במזרח קנדה, שהמחירים שהציעה היו נמוכים מרוב ההצעות היפניות, ומצאו במיני אתרים אמריקניים את כל המידע התיאורטי הנחוץ להקמת מבשלה.
באוגוסט 1996 הגיעו למזקקת קיוצ'י המכולות עם הציוד החדש ומוקמו במבנה ששימש בעבר לבישול סאקה. הצנרת חוברה במו ידיו של מר קיוצ'י, אחד מבעלי המזקקה, בעזרת כמה פועלים. חודש מאוחר יותר, כשנה וחצי לאחר תחילת הפרויקט, נוצרה הבירה הראשונה במבשלה החדשה: בירת אייל מסורתית, מחומרי גלם שהגיעו מבריטניה. המותג החדש נקרא היטאצ'ינו נסט. "היטאצ'ינו" על שם הפרובינציה העתיקה שבשטחה נמצאת המבשלה, ו"נסט", או "קן" בעברית - התרגום האנגלי להברה האחרונה בשמו היפני של הכפר שבו הוקמה.
באוקטובר 1997 זכתה "היטאצ'ינו נסט אמבר אייל" במדליית זהב בתחרות בירות בינלאומית שנערכה ביפן, זכייה ראשונה ברצף של מדליות וציונים לשבח שהמבשלה ממשיכה לגרוף עד היום. זה לא מאוד מפתיע. כי הבירות, שחלק מהן מגיע לישראל, מציעות נוסף על התווית החמודה להפליא, עשייה ברמה גבוהה, אופי ייחודי שהוא תוצאה של שימוש יצירתי בחומרי גלם יפניים מקוריים, ולא פחות חשוב: המון סיבות לדבר על בירות יפניות.
היטאצ'ינו נסט, וייצן
בירת חיטה בסגנון גרמני עם ריחות בננה, ציפורן ותבלינים מתוקים, מבנה קליל מאוד, טעמי הדרים חמצמצים־מתוקים וסיומת מרירה מעט בטעמי אשכולית וכשות. קשה לא להעריך את העשייה המוקפדת ואת הנאמנות לסגנון, החיסרון שלה לטעמי הוא שצריך לאהוב מאוד בירות חיטה כדי ליהנות ממנה.
היטאצ'ינו נסט, ווייט אייל
באופן כללי אני לא משתגע על בירות שבושלו עם כוסברה, קליפות תפוזים ואגוז מוסקט, אבל הבירה הזו מצליחה לצאת מהכלל. בעיקר כי היא לא עושה עניין מכל התוספות הללו, אלא משלבת אותן באופן טבעי ומאוזן בטעמים המתובלים של לתת החיטה, במרירות הקלה ובמבנה הרך והנעים.
היטאצ'ינו נסט, ג'פאניז קלאסיק אייל
הבירה הזו, שנעשתה בסגנון IPA הבריטי במקורו והחביב במיוחד על בשלני בירות בוטיק ברחבי העולם, היא ניסיון לשחזר בירה יפנית עתיקה, שנוצרה בתקופת אדו (1632-1603). יש לה ריחות מעודנים של הדרים, פרחים, לתת קלוי ותבלינים, טעמים חמצמצים ומאוזנים ומבנה שמצליח להיות מוצק מאוד בלי להעיק.
היטאצ'ינו נסט, רד רייס אייל
וריאציה יפנית לאייל בסגנון בלגי חזק, שבושלה עם אורז אדום והותססה באמצעות שמרי סאקה. הבירה מציגה ריחות עשירים ומורכבים של לתת קלוי, פירות מתוקים ושמרים, המבנה מלא, הטעמים מאוזנים והסיומת ארוכה ומתקתקה. אחת הבירות המוצדקות ביותר של המבשלה.
yairgath@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו