המרכיבים גרמניים, הייצור ישראלי וההכנסות לתרומה: "אלגוי אוריינט ראלי", שהתקיים השנה זו הפעם ה־12, הוא מסע מוטורי שיוצא מגרמניה, עובר בטורקיה, בישראל ובעוד כמה מדינות בדרך, ומסתיים בירדן אחרי כ־7,000 קילומטרים של נהיגה. במסע מורשים להשתתף אך ורק כלי רכב בני 20 שנה ומעלה, שמחירם לא עולה על 1,000 יורו, או בקיצור: גרוטאות. ואם זה לא מספיק: למשתתפים אסור להשתמש במערכות GPS, הניווט מתבצע באמצעות מפות וספר דרך בלבד, הלינה מותרת במכוניות, באוהלים או במלונות שלא עולים יותר מ־11 יורו ללילה, והנסיעה בכבישי אגרה אסורה בהחלט. בתחנות שבהן עוצר המסע מבצעים צוותי הראלי משימות שמתמקדות בשיתופי פעולה בין אירופה למזרח התיכון ובתרומה לקהילה.
אחת המשימות שהוטלו על משתתפי הראלי השנה היתה הובלה של לתת וכשות מבוואריה שבדרום גרמניה אל מבשלת אלכסנדר שבעמק חפר. אלכסנדר Friendship, הבירה שבושלה בישראל מחומרי הגלם הגרמניים, נוצרה בשיתוף פעולה עם מבשלת שאפלר הבווארית שהוקמה בשנת 1868, ותימזג עד גמר המלאי בדוכני הבירה של "ביר בזאר" בתל אביב ובירושלים. כל ההכנסות מהמכירות של הבירה יועברו לארגון "שלוה", שמטפל בילדים עם מוגבלויות ומסייע לבני משפחותיהם, כך שזו הזדמנות גם לשתות בירה טובה וגם לתרום למטרה טובה.
בירת הידידות היא לאגר ענברית כהה עם ריחות של לחם קלוי וקרמל, מבנה עשיר ורך, מרירות עדינה וסיומת יבשה. היא קצת פחות מלוטשת מהבירות הסדרתיות של אלכסנדר, אבל את האופי הגולמי, הישיר והמהנה קשה מאוד שלא לחבב. מוצר עונתי נוסף שהצטרף הקיץ לקטלוג של מבשלת אלכסנדר הוא "אלכסנדר חיטה ישראלית", בירה שמיוצרת בשילוב חיטה מקומית.
הברומאיסטר אורי שגיא, שהקים את המבשלה בשנת 2008, מספר שגרעיני החיטה הישראלית שונים מאלה שמגיעים מגרמניה, לא רק במאפייני הטעם שלהם, אלא גם בכך שהם מגיעים בתוספת אבנים קטנות, חלקי צמחים ועוד כל מיני דברים שאף אחד לא רוצה בבירה שלו. אבל אל דאגה, אורי וצוות ה"ביראים" שלו דאגו לסלק את התוספות לפני תחילת תהליך הבישול. מי שאוהב את בירת החיטה שלו בגלל ריחות הבננה והמבנה העשיר שמאפיינים את הסגנון, עלול להתאכזב מהחיטה הישראלית - בירה רעננה וקלילה, עם ריחות מעודנים של ציפורן, פירות ותבלינים וסיומת יבשה. אני אהבתי אותה מאוד.
מי שמצביע משפיע
אחרי כעשר שנות פעילות, אפשר לומר בביטחון שאלכסנדר היא אחת ממבשלות הבירה האיכותיות והעקביות בישראל. מצד אחד מדובר במבשלה יצירתית שמשתפת פעולה עם מיזמים בינלאומיים כמו "אלגוי אוריינט ראלי" ועם מבשלות מוערכות כמו "מיקלר" מדנמרק, ומוציאה באופן די קבוע מהדורות מיוחדות כמו Milk & Honney שמבושלת עם סוכר חלב ודבש טבעי או Imperial Stout החורפית. מצד שני, כמו כל מבשלה מסחרית היא שומרת על עקביות בכל מה שקשור לאיכות ולנגישות המאפיינות את הבירות הסדרתיות שלה: "אלכסנדר בלונד", פרשנות קלילה ולא מתלהמת לסגנון ה־Blonde הבלגי; "אלכסנדר אמברה", בירה בסגנון צרפתי קלאסי, עם ריחות וטעמים של לתת קלוי וקרמל; "אלכסנדר גרין", אחת מבירות ה־IPA הידידותיות ביותר שאפשר למצוא; ו"אלכסנדר בלאק", בירה כהה בסגנון פורטר עם טעמי קלייה ושוקולד מריר.
לאחרונה השיקה המבשלה את פרויקט "הבירה של ישראל", שמזמין את הגולשים באתר האינטרנט שלה לענות על חמש שאלות לגבי ההעדפות שלהם ולהשפיע על הצבע, הסגנון, הטעמים, אחוז האלכוהול והמבנה של בירה חדשה שתושק בספטמבר (להשתתפות: alexander-beer.co.il). כשהיא צועדת בביטחון נדיר על החבל הדק בין מסחריות ליצירתיות, אלכסנדר מוכיחה פעם אחר פעם שבירות סדרתיות יכולות להיות מעניינות, ושבירות יצירתיות יכולות להיות מהנות מאוד.
yairgath@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו