"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הססן בלתי נלאה: אם גנץ יסיים באופוזיציה הוא יוכל להאשים רק את עצמו

במהלך הדרמה הפוליטית של השבועות האחרונים התגלה יו"ר כחול לבן כאדם שאינו מסוגל לקבל החלטות, ומעדיף לתת לחבריו - וגם ליריביו - להוביל אותו • פרשנות

,עודכן
יו"ר כחול לבן, בני גנץ // צילום ארכיון: אורן בן חקון

אם בשבוע שעבר חשב ח"כ בני גנץ שעיתוי חיסול מחבל הג'יהאד וההתלקחות הביטחונית הם הדבר הגרוע ביותר שאירע לו בישורת האחרונה לפני פקיעת המנדט להרכבת ממשלה, הגיע השבוע הזה עם בשורה גרועה בהרבה: התחממות יחסים פתאומית בין בנימין נתניהו לאביגדור ליברמן.

במשך שבועות גרר גנץ רגליים בהתקדמות עם הליכוד, בעיקר בשל התנגדותו הנחרצת של שותפו ח"כ יאיר לפיד, רק כדי לגלות ברגע האחרון שכנראה לא יהיה לו את ליברמן להקמת ממשלת מיעוט, ושלאחרון סיכוי לא רע לחבירה לנתניהו לממשלת ימין, שתשלח את גנץ לאופוזיציה לכמה שנים טובות.

בפגישות עם שני הצדדים תובע ליברמן הליכה לממשלת אחדות. בשל תפקידו כציר מרכזי לכל אחד מהם, צייתו השניים ונפגשו - לא ברור אם לצורך מגעים אמיתיים או שמא רק להצגה לרצות את השושבין.

הנשיא ריבלין מעביר את המנדט לבני גנץ // צילום: עמי שמיר

המחיר שצריך גנץ לשלם עבור האחדות נראה כזה שלא יהיה באפשרותו לשלם. לא כי הוא לא רוצה, אגב. גנץ, לפי מה שאומרים מקורביו, משתוקק. אבל לפיד הוא שחוסם את דרכו.

מנגנון קבלת ההחלטות שעליו הוחלט בכחול לבן כשיצאו לדרך המשותפת, משובש לחלוטין. לא רק משום שהוא כולל ארבעה ראשים שכל אחד מושך לכיוון אחר ולאינטרסים מנוגדים. אלא בעיקר מאחר שראש החץ, היושב בראש, זה שכולם הסמיכו לקבל החלטות במצב של חוסר הסכמה - מתגלה פעם אחר פעם כהססן בלתי נלאה.

עוד בנושא:

מרכז הכובד עובר למשכן הכנסת

ואם גנץ לא ירכיב ממשלה: שאלות ותשובות

הסתיימה הפגישה המכרעת בין נתניהו לגנץ בניסיון לסכם על הקמת ממשלת אחדות

בכירים ברשימה המשותפת: "לא נשתף פעולה עם ליברמן"

חסר יכולת מינימלית לקבל החלטות קלות כקשות. מפחיד שהוא היה פעם רמטכ"ל. מפחיד עוד יותר לחשוב שהוא עלול להגשים את חלומו להיות ראש ממשלה.

במשך 27 ימים, מתוך 28 הימים הוקצו לו, נתן גנץ לחבריו לפיד, יעלון ואשכנזי למשוך אותו באף ולגרור אותו לשאול תחתיות. לא להתקדם לשום מקום ולהידחף לכביש ללא מוצא.

אם לא יתברר כי המהלך האחרון עם ליברמן מתוכנן ונועד להרדים את נתניהו ולהקים עד חצות הלילה ממשלת מיעוט, הרי גנץ ייאלץ להחזיר את המנדט בבושת פנים. במקרה שכזה כבר היה עדיף לו שלא לקחת אותו מלכתחילה.

בינתיים הספיק גנץ להישחק ולהסתבך בהרפתקאות של משא ומתן עם נתניהו מצד אחד, ועם המפלגות הערביות מצד אחר, שלא ברור עד כמה בוחריו מכאן ומכאן אוהבים זאת ויסכימו לבחור בו פעם נוספת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר