"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצעת חוק חדשה: המחלקה לחקירות שוטרים תפורק ותהפוך לגוף אזרחי

סגן שר הפנים הנכנס, ח"כ יברקן, הניח על שולחן הכנסת את הצעת החוק המהפכנית • על פי ההצעה, המחלקה תפעל תחת משרד המשפטים, ובראשה יעמוד שופט בדימוס • יברקן: "השר אוחנה ואני נכנסו לתפקיד כדי להחזיר את אמון הציבור במשטרה, ובגוף שחוקר את השוטרים"

,עודכן

פרסום ראשון:עם כניסתו לתפקיד, סגן השר לביטחון פנים הנכנס גדי יברקן הטיל פצצה. הממשלה אישרה את הצעתו של השר לביטחון פנים החדש אמיר אוחנה להקים ועדת בדיקה להתנהלות המחלקה לחקירת שוטרים - ובג"ץ הקפיא את עבודתה, אך כשבוע לפני שנכנס לתפקידו, הניח יברקן על שולחן הכנסת הצעת חוק לפירוק המחלקה לחקירת שוטרים ולהפיכתה לגוף אזרחי שיפעל תחת משרד המשפטים.

"השר אוחנה ואני נכנסנו לתפקיד כדי להחזיר את אמון הציבור במשטרה ובגוף שחוקר את השוטרים. אני רוצה שכל אזרח ירגיש חופשי ובטוח ושלשוטרים יהיה גיבוי. מצד שני, יש טפל ביד קשה בשוטרים שלא ימלאו את הוראות החוק", אמר יברקן ל"ישראל היום".

בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (הרכב המחלקה לחקירת שוטרים), דורש יברקן להעמיד בחקיקה בראש המחלקה לחקירת שוטרים שופט בדימוס, שימונה על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית משפט העליון ולא יועסק במחלקה, לרבות על דרך השאלה של שוטר או שוטר בדימוס.

הצעת החוק מבקשת לקבוע גם שבמחלקה לחקירת שוטרים יועסק שופט שלום בדימוס שייפקח על התנהלות המחלקה, וכי שר המשפטים יהא זה שיקבע את הרכב המחלקה, סמכויותיה וסדרי עבודתה.

סגן השר יברקן // צילום: אורן בן חקון
סגן השר יברקן // צילום: אורן בן חקון

עוד בנושא:

• "ועדה לבדיקת מח"ש - אינטרס מפלגתי"

• בג"ץ הקפיא את הוועדה לבדיקת מח"ש

• לראשונה: הקהילה האתיופית בממשלה

כסגן השר לביטחון פנים, אמור יברקן לעסוק בשילוב וחיזוק בני העדה האתיופית, כשברקע מערכת יחסים עכורה המתקיימת בשנים האחרונות בין בני העדה למחלקה לחקירת שוטרים סביב כמה תקריות מול שוטרים שנגרמו במוות.

חוסר האמון גרם לכך שלפני כמה חודשים "פוצצו" בני העדה כנס שיזמה לשכת עורכי הדין שאמור היה לדון ביחסים בין מערכת אכיפת החוק לקהילה האתיופית, זמן קצר לאחר תקרית שבמהלכה נורה למוות סלמון טקה ז"ל. כזכור, בקיץ שעבר קיימו בני העדה האתיופית מחאות המוניות בשל טענות ליחס מפלה של הרשויות כלפיהם. באותו כנס התפרצו כמה מפגינים לדבריה של ראשת מח"ש קרן בר מנחם וכינו אותה "פושעת". את השוטרים שהיו מעורבים בתקריות שהסתיימו במותם של בני העדה הם הגדירו כ"רוצחים".

הפגנת הקהילה האתיופית בירושלים בקיץ שעבר // צילום: אורן בן חקון
הפגנת הקהילה האתיופית בירושלים בקיץ שעבר // צילום: אורן בן חקון

עם כניסתו לתפקיד, ביקש סגן השר יברקן ללמוד כיצד פועלים גופים דומים למחלקה לחקירת שוטרים בעולם. אך בדברי ההסבר להצעת החוק שהוא יוזם נכתב כי מח"ש הוקמה בשנת 1992 על מנת להבטיח שחשדות לביצוע עבירות על ידי שוטרים ייחקרו בידי גוף חיצוני וניטרלי וכי המשטרה לא "תחקור את עצמה".

אולם, כך נטען בהצעת החוק, בפועל חלק מחוקרי מח"ש אינם עובדי משרד המשפטים אלא שוטרים שהושאלו על ידי המשטרה וחלקם שוטרים לשעבר. "מצב זה אינו תקין", נטען בהצעת החוק, "שכן החוקרים המושאלים או השוטרים לשעבר עלולים לפעול מתוך מחויבות ארגונית למשטרה ושיקולים זרים עלולים להשפיע על אופן התנהלותם".

בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין גם כי "החשש לניגוד עניינים שנוצר כתוצאה ממצב זה פוגע במראית פני הצדק ובאמון הציבור בהחלטות מח"ש".

מחאות הקהילה האתיופית בירושלים ביולי 2019 // צילום: אורן בן חקון
מחאות הקהילה האתיופית בירושלים ביולי 2019 // צילום: אורן בן חקון

בפברואר השנה אישרה הממשלה את הצעתו של אוחנה, שכיהן כשר משפטים, להקים ועדת בדיקה להתנהלות המחלקה לחקירת שוטרים חרף התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה למהלך, אלא שבג"ץ הוציא צו ביניים שהקפיא את עבודת הוועדה.

אוחנה טען אז כי קיימת בעיית חוסר אמון קשה במחלקה, לא רק בקרב העדה האתיופית, וכי מדובר בבעיה חוצת מגזרים. "הציבור ראוי למחלקה לחקירת שוטרים שיוכל לתת בה אמון", אמר אז אוחנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר