"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ הקפיא את הוועדה לבדיקת מח"ש

השופטים הוציאו צו ביניים להפסקת פעילות הוועדה, שאת הקמתה יזם שר המשפטים אוחנה • בכך אימץ בג"ץ את עמדת היועמ"ש מנדלבליט

,עודכן
אמיר אוחנה (מימין) ואביחי מנדלבליט // צילומים: קוקו, אורן בן חקון // אמיר אוחנה (מימין) ואביחי מנדלבליט // צילומים: קוקו, אורן בן חקון

בג"ץ הוציא הערב (שני) צו ביניים להפסקת פעילותה של הוועדה הממשלתית שאת הקמתה יזם שר המשפטים אמיר אוחנה, לבדיקת המחלקה לחקירות שוטרים. כזכור, הקמת הוועדה אושרה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

בג"צ החליט להקפיא את פעילות הוועדה לבדיקת מח"ש, תוך שהוא מוציא צו על תנאי וצו ביניים ומבקש את תגובות הצדדים בתוך 60 יום.

היום אמר עו"ד יובל יועז בשם העותרים כי "מדובר בפעולה המנוגדת להנחיתו הפרטנית ולחוות דעתו של היועמ"ש, וגם לפסיקתו של בית המשפט הנכבד הזה בשורה של פסיקות שפירטו את חובתה של ממשלת מעבר לנהוג בצידה של איפוק וריסון משום שממשלה כזו אינה מכהנת משום אמון הציבור אלא משום עקרון הרציפות השלטונית. בתקופת בחירות הממשלה אמורה להימנע מפעולות שאין בהם דחיפות או חיוניות מיידית.

רק ביום שישי האחרון ביקר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את החלטת הממשלה עלהקמת ועדה ממשלתית שתבדוק את התנהלות המחלקה לחקירות שוטריםבתקופת ממשלת המעבר.



מנדלבליט הגיב לעתירות שהוגשו לבג"ץ, בראשן הבקשה לתת צו על תנאי נגד ההחלטה, וקבע כי אכן יש להשהות את פעילות הוועדה שאישרה הממשלה. "קיים חשש מוגבר במקרה הקונקרטי להעדפת האינטרס המפלגתי על פני האינטרס הציבורי", ציין.

עמדתו של היועמ"ש כוללת דברים שכבר אמר בעבר לשר המשפטים אמיר אוחנה, ועיקרה שהנסיבות החריגות המתוארות בתגובה, על רקע הטעמים המשפטיים שפורטו, מקימות את הסיטואציה החריגה בה קבע היועמ"ש כי קיימת מניעה משפטית מקבלת החלטת ממשלה בעניין.

משעה שהחליטה הממשלה להקים ועדת בדיקה על אף עמדת היועץ, וכאשר הוועדה מצידה כבר החלה לפעול, לדעץ היועץ דין העתירות להתקבל ויש גם מקום להוצאת צווי ביניים שימנעו את המשך יישום החלטת הממשלה עד להכרעה בעתירות. התגובה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, ועוה"ד יונתן ברמן ושרון אבירם.

שר המשפטים אמיר אוחנה התייחס לצו הביניים שהוציא בג"צ להחלטת הממשלה בדבר הקמת הוועדה לבדיקת מח"ש:"החלטה מצערת של בג"צ, אשר עשה יד אחת עם היועמ"ש, שחוות דעתו ניתנה תוך ניגוד עניינים מוסדי.

"יש בעיית חוסר אמון קשה במח"ש. לא מדובר רק ביוצאי אתיופיה, שראינו רק ביממה האחרונה עדות נוספת להתייחסות הנלוזה אליהם בהתכתבויות הוואטסאפ המשטרתיות שפורסמו – אלא בבעיה חוצת מגזרים וארוכת שנים" אמר שר המשפטים.

"הציבור ראוי למחלקה לחקירות שוטרים שיוכל לתת בה אמון. זו הסיבה שביקשתי להקים ועדת בדיקה שתגיש בפני הממשלה הבאה מסקנות וממצאים איך ניתן לעשות את הדברים טוב יותר", הוסיף אוחנה.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר