האידיוט השימושי של טאקר קרלסון עזר למצוא "פתרון סופי" ליהודים

יש חוק ישן נושן. כל מי שמתחיל לדבר על היהודים כקולקטיב - זקוק ליהודי אחד, יהודי מחמד, שיאמר זאת במקומו. הרי יש דברים שאפילו גוי מהוגן שהוא אנטישמי במידה, ולא מעבר לצורך, לא יכול לכתוב. למשל, את המילים "פתרון סופי" ו"יהודים" על כריכה אחת.

אפילו טאקר קרלסון הדרעק יודע זאת. משום כך יש לו עכשיו הוצאת ספרים. ובהוצאה יש לו מכונת כביסה חדשה. אברום בורג מצא שימוש חדש בתפקידיו הישנים: הוא המלבין של טאקר קרלסון. יו"ר הכנסת לשעבר, יו"ר הסוכנות לשעבר, יו"ר ההסתדרות הציונית לשעבר. כל שרשרת התארים הזאת נגררת עכשיו לבית ההוצאה לאור של קרלסון, כמו פחיות בירה ריקות מאחורי מכונית חתונה באלבניה. והחתן מאושר.

במארס ישב בורג באולפן של המו"ל ואמר לו: "תקשיב, טאקר, אני לא סובל אותך, אבל אתה אדם נחמד, אז אני מדבר איתך". קרלסון צחק ואמר שיקבל את זה כחצי מחמאה. 1.4 מיליון צפיות. את הביקור סיכם בורג בעצמו ברשת: "הייתי בתוכנית שלו. שנינו שרדנו". קרלסון צחק. ברור שצחק. הוא תמיד צוחק כמו קוקו. אבל הוא צחק כי הוא חשב על בורג בדיוק אותו דבר: אני לא סובל אותך, אבל אתה תהיה האידיוט היהודי השימושי שלי.

הספר החדש של בורג - 176 עמודים, כריכה קשה, 29.99 דולר - יצא ביום שלישי 17 בנובמבר. טאקר קרלסון הוא לא רק המו"ל, הוא גם כתב את ההקדמה. שם הספר: "שלום הוא הפתרון הסופי היחיד ליהודים".

שימו לב למילת היחס: "ליהודים". לא לסכסוך היהודי־ערבי, לא למזרח התיכון כולו - ליהודים. פותרים דבר שהוא בעיה, והספר של בורג נושא את הפתרון. ליהודים עצמם. ולא סתם פתרון, אלא פתרון עם שם תואר. "פתרון סופי". והצירוף הזה לא צריך הסבר.

שימו לב למילת היחס: "ליהודים". לא לסכסוך היהודי־ערבי, לא למזרח התיכון כולו - ליהודים. פותרים דבר שהוא בעיה, והספר של בורג נושא את הפתרון. ליהודים עצמם. ולא סתם פתרון, אלא פתרון עם שם תואר. "פתרון סופי". והצירוף הזה לא צריך הסבר

אגב השואה, לא מזמן מר קרלסון אירח מכחיש שואה שמעריץ את היטלר, ובסוף הראיון התנצל בפניו. לא על השואה, מה פתאום - על זה שפעם הוא קרא לו הומו. קופר, ההיסטוריון האהוב על טאקר, "הטוב והישר באמריקה", לדבריו, מסביר שהנבל הראשי של מלחמת העולם השנייה בכלל היה צ'רצ'יל.

גם בורג עסק לא מעט בשואה. ב־2007 הוא הוציא ספר בשם "לנצח את היטלר". התזה: ישראל מנצלת את השואה לכיבוש ולאכזריות, ידה, ידה, ידה. באנגלית השם של הספר היה "השואה נגמרה". וטאקר? בטח מסכים לגמרי עם השם הזה, מאה אחוז. הוא רק לא סגור על זה שהיא קרתה.

טאקר אמר בראיון לפואנטס שהוא סולד מנוצרים ציונים "יותר מכל אחד אחר". יותר מכל אחד. האיש לא שונא יהודים - הוא שונא נוצרים שאוהבים את ישראל. ואז יש את בורג, יהודי לא־ציוני כבר הרבה שנים, עם אותו שטיק. ביולי 2025, בורג שאל במאמר אם ייתכן שמדינת ישראל של היום "כבר אינה ראויה להתקיים", ובסופו קבע שאם לא נשנה כיוון, "נגמר. באמת נגמר. ואולי בצדק".

לישראל בלי יסוד מוסרי, קבע בורג, "אין הצדקה להתקיים". ומהו אותו מוסר? מה שנראה למר בורג מוסרי. והוא מדייק: "לא בגלל מה שקרה ב־7 באוקטובר", אלא בגלל כל מה שקדם לו. לפי בורג, מדינת היהודים חייבת להצדיק את קיומה באמות מידה מוסריות שהן בלעדיות לעם היהודי, ואת כל זה הוא כותב אצל המו"ל קרלסון.

המדינה אולי איבדה את זכות קיומה, לפי מר בורג - אבל אני יכול להבטיח לכם שמבחינתו, הוראת הקבע של הפנסיה שלו לא איבדה את זכות קיומה. לכן זה מאוד משעשע שבורג רואה בעצמו סוג של הנביא ירמיהו, מתנגד משטר אמיץ, בזמן שהמשטר משלם לו.

יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר - יעני, היו"ר של כל היהודים בכל העולם - אמר שמי שקורא לישראל "מדינת העם היהודי" הופך "כל בית כנסת למוצב וכל יהודי לחייל בכוח", וכך "נותן לגיטימציה", חלילה, לכל התקפה על יהודים. את המשפט הזה חיפשו הרבה אנשים הרבה שנים - ויו"ר כל היהודים בעולם לשעבר נתן להם אותו.

בדף ההוצאה, בורג מוצג כמי ש"גדל בצל טבח חברון והשואה", ובהמשך אותו משפט, כמי שמראה איך הטראומה המכוננת של ישראל התקשתה ל"מכונה קבועה של פחד שמצדיקה את עצמה".

הפתרון של בורג כבר לא מפתיע. בראיון לעיתון בדרום אפריקה ביולי, הוא הסביר לעיתונאי ש"הרגע הדרום־אפריקני" יגיע כשסנקציות בינלאומיות "יפילו את ישראל". כרגע, הוא הודה, הן רק "מטרידות", אבל יש דרכים להטיל סנקציות אפקטיביות "על ישראלים כיחידים ועל ישראל עצמה". כלומר, בורג מייחל שהבנקים של העולם יסגרו לכולנו את החשבון, כדי שנגיע לרגע של התרסקות. בורג יסתדר, אני מניח. יש לו דרכון זר.

כאמור, לא קראתי את הספר, ואני גם לא אקרא, אבל ראיתי את שכניו למדף. באותו דף, תחת "כותרים קשורים": יש את "כללי סטון" מאת רוג'ר סטון, "המדריך המלא למיומנויות, טקטיקות וטכניקות של ה־CIA", "עלייתו של הרייך הנורמלי החדש", ו"ישו נגד הציונות" - שזה ספר שמסביר למה נוצרים חייבים להתנגד לקיום ישראל. הפתרון הסופי של בורג עם ההקדמה של טאקר מתאים בול.

האיש שמטיף לנו להיחלץ מטראומת השואה בחר להוציא את ספרו אצל האיש שאומר שחבל שבריטניה לא נכנעה להיטלר, ושצחק כמו מטורף באזכרה לצ'ארלי קירק כשדיבר על אוכלי החומוס שרצחו את ישו.

בורג, כמובן, יחרטט על ציונות רוחנית, ועל זה שהוא מדבר בשם היהדות האמיתית. אבל היהדות האמיתית לא היתה כותבת על איפא"ק "ישות חמקמקה וחסרת גבולות, חמושה בעושר עצום ובהשפעה פוליטית כמעט מאגית". במשפט הבא, מר בורג האשים את איפא"ק שהיא מפיחה חיים "בכל תיאוריית קונספירציה קדחתנית על יהודים, כסף וכוח". הם גם אשמים בתיאוריות קונספירציה, והם גם הקונספירציה בעצמם. היהודי הרוחני בורג כינה את החרדים והמתנחלים "השיילוקים של החמדנות". שייקספיר לפחות לא היה יו"ר הסוכנות היהודית.

באותו ראיון בדרום אפריקה, בורג סיפר שב־2007, יומיים אחרי שיצא הספר "לנצח את היטלר", הוא עמד בתור בבנק ואדם רותח פנה אליו: "כתבת נגד השואה". בורג ענה: "ואתה? היית כותב בעד השואה?". הוא סיפר את זה כבדיחה - אני חושב שזו ראיה. מי שתופס אדם בתור בבנק על מילת יחס לא טועה במילת יחס על כריכה. המילה "ליהודים" נכתבה בכוונה.