"האנטישמיות הקלאסית": טאקר קרלסון, משפיען מסוכן

טאקר קרלסון, מהקולות המשמעותיים ביותר בימין האמריקני, פרסם ביום שישי האחרון ראיון בן שעתיים וחצי עם מייק האקבי, שגריר ארה"ב בישראל. הראיון, שצולם ימים קודם לכן, הוא שיאו של מסע צלב שמנהל קרלסון נגד ישראל - ולמעשה נגד העם היהודי כולו, במערכה תקשורתית המבוססת על מה שרבים רואים כשיח אנטישמי גלוי, בוטה וקונספירטיבי.

קרלסון, בן 56, היה במשך שנים המגיש הפופולרי ביותר ב"פוקס ניוז", אף שנודע בהצהרות פרובוקטיביות, בחיבה לדמויות קיצוניות ובתיאוריות קונספירציה. הוא פוטר ב-2023, ומאז הפך לפודקאסטר עם יותר מ-17 מיליון עוקבים שנחשפים לעמדותיו הקיצוניות בפלטפורמה החדשה: ראיונות אוהדים עם פוטין הרוסי, פזשכיאן האיראני ואל-ת'אני הקטארי ועם משפיענים אנטישמים בוטים כמו ניק פואנטס וקנדיס אוונס, ובמה ל"היסטוריון" דריל קופר, שטען שארה"ב היתה בצד הלא נכון במלחמת העולם השנייה.

מה שהוביל לראיון עם האקבי היה מערכה חדשה של קרלסון, המכוונת ישירות ללב בסיס התמיכה של ישראל בארה"ב – הנצרות הציונית, באמצעות סרטונים שבהם הוא מנסה להציג את ישראל כאחת המדינות העוינות ביותר לנוצרים בעולם. באחד מהם הוא טען שהאקבי "נכשל בירושלים הנוצרית", והלה - כומר אוונגליסטי וסמל הנצרות הציונית בפוליטיקה האמריקנית - השיב לו ברשת X: "במקום לדבר עלי, למה שלא תבוא לדבר איתי?". קרלסון הסכים.

השיטה: עלילות מופרכות

עוד לפני הראיון נטען שקרלסון וצוותו עברו הטרדה בנתב"ג - טענות שהוכחשו על ידי שגרירות ארה"ב וישראל, וכן סרטון מהשטח שהראה את קרלסון מחבק בחום את אחד מאנשי הביטחון. אך קרלסון לא ויתר: את 25 הדקות הראשונות בראיון הוא הקדיש למונולוג שבו סיפר כי חשש שצה"ל יפיל את מטוסו, שישראל היא "המדינה האלימה ביותר בעולם" ו"מדינת משטרה" שמתקינה תוכנת מעקב בטלפון של כל מי שנכנס אליה, ועוד.

בראיון עצמו העלה קרלסון שורת טענות על היחס לנוצרים בישראל ועל מקלט שישראל מספקת לפדופילים אמריקנים, ואף הוסיף ביקורת על המלחמה בעזה. אחד מהחלקים המופרכים בראיון היה הצעתו לערוך בדיקות דנ"א לכל תושבי ישראל: "מי הם האנשים האלה ב-2026, ואיך אנחנו יודעים שהם צאצאיו של אברהם?", שאל.

כשלחץ את האקבי בשאלה אם יהודים אשכנזים - כולל נתניהו, שמוצא משפחתו מפולין - קשורים בכלל לארץ ישראל ותהה: "פיצחנו את הגנום האנושי, אנחנו יכולים לעשות את זה. למה לא?", השיב לו השגריר בפליאה: "אין לי מושג מה זה יוכיח. אם יש להם אותה שפה והם מתפללים לאותו אל ועוקבים אחרי אותם תנ"ך, תרבות ומסורת - זה לא נותן לך קצת מושג בקשר לזה?".

ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב, אונ' ת"א: "קרלסון בא מזרם חזק בימין האמריקני שבו תמיד היו גרעין התנגדות לישראל בגלל 'יותר מדי כוח יהודי', וגם האשמת היהודים ב'נאמנות כפולה'"

הנרטיב: ישראל היא עול

הנרטיב המרכזי שקרלסון מקדם ברור: ישראל היא עול על ארה"ב - מנהלת את מדיניות החוץ האמריקנית, עולה מיליארדי דולרים מכספי משלמי המיסים, מתערבת בגסות בפוליטיקה הפנימית באמצעות לובי פרו-ישראלי שקרלסון כינה "טקס השפלה מתמשך" לחברי הקונגרס, וכל מי שתומך בה חשוד בעיניו בנאמנות כפולה.

"קרלסון הלך לאן שהזרם לקח אותו", אומר ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל אביב. "הדמות שלו הולכת ומתפתחת יחד עם הימין האמריקני, ובמובן מסוים הוא גם הטריגר שלה. כשהיה הרגע של בוש והניאו-קונס (הזרם השמרני שדגל בהפצת הדמוקרטיה באמצעות כוח צבאי), הוא הלך שם. אחרי הקריסה של המפלגה הרפובליקנית הישנה והעלייה של הפופוליזם שטראמפ חרת על דגלו, הוא המציא את עצמו מחדש. הוא יצור אבולוציוני".

כך היה גם אחרי שעזב את רשת "פוקס". "זה גם שינוי מקצועי, בהבנה של לאן תקשורת הימין הולכת", אומר פרומר. "מבחינה אידיאולוגית, הוא בא מזרם מאוד חזק בימין האמריקני, America First, שבו תמיד היה גרעין של התנגדות לתמיכה בישראל - גם ריאליסטי, גם מהעניין של 'יותר מדי כוח יהודי' וגם האשמת היהודים ב'נאמנות כפולה'".

בהקשר זה, הראיון והמתקפה על האקבי הם אירוע חשוב במיוחד. פרומר: "הסיפור עם האוונגליסטים מאוד מעניין, כי זה הגרעין הכי קשה. הטענה של קרלסון נגדם היא לא מדינית, אלא תיאולוגית. הוא מראיין כל מיני היסטוריונים ותיאולוגים ואומר: 'הם לא קוראים נכון את הברית החדשה. הדור הקודם של האוונגליסטים טעה'. גם פה הוא מזהה את הפרצה שהדור הצעיר של האוונגליסטים תומך בישראל פחות מהוריו".

הסכנה: גיבוי מהימין

הירידה בתמיכה של צעירי האוונגליסטים מוליכה לשאלת עתיד ההנהגה במפלגה הרפובליקנית, וקרלסון עשוי למלא בה תפקיד חשוב - ואירוע אחד, שעבר כמעט מתחת לרדאר בישראל, יכול לשקף עד כמה המצב מסוכן.

בחודש נובמבר האחרון, לאחר שקרלסון ערך ראיון אוהד עם מכחיש השואה ניק פואנטס, יצא להגנתו נשיא קרן הריטג', מכון המחקר השמרני המשפיע ביותר בוושינגטון. אף על פי שתגובתו חוללה סערה ומרד פנימי, עצם המחשבה שהמוסדות החשובים ביותר בימין האמריקני לא מסוגלים להתרחק מקרלסון מעוררת חרדה מוצדקת.

"אני לא חושב שיש מישהו שמתקרב אליו ברייטינג", אומר פרומר. "הוא גם מוביל אחרים - כמו מייגן קלי, שהיתה הכי אוהדת ישראל - כי הם ראו ששם הכסף. קרלסון פורץ דרך בזה שהוא מראה שישראל היא לא פרה קדושה. אני נדהם איך הוא תמיד מצליח לקשר לישראל דברים שלא קשורים לה בשום צורה. זו אנטישמיות קלאסית - כל דבר חוזר לקונספירציה היהודית. ייתכן שהימין המסוים הזה יעלה, כשביסודו אידיאולוגיה אנטי-ישראלית שבבסיסה אנטישמיות".

מסר מדאיג לעתיד

המועמד המרכזי שמוזכר כיורשו של הנשיא טראמפ הוא סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, שבביוגרפיה שלו ובעמדותיו הפך לנער הפוסטר של תנועת MAGA.

המאבק על נשמתה של התנועה עלה בכנס הראשון של תנועתו של צ'ארלי קירק המנוח לאחר הירצחו, כשהפרשן השמרני היהודי בן שפירו תקף חזיתית את קרלסון על שנתן במה למכחיש שואה, וכשקרא לתנועה השמרנית להציב גבולות ברורים - ספג עלבונות חזרה.

ואנס היה הנואם המרכזי באותו הכנס, ומי שקיווה שסגן הנשיא יצטרף לקריאה להרחיק מהתנועה דוברים קיצוניים - התאכזב: "לא הבאתי איתי רשימה של שמרנים שצריך לגנות או להחרים", אמר ואנס - והמסר הזה עשוי וצריך לעורר בישראל דאגה לעתיד.