
"משהו מדיני גדול עומד לקרות, הכל מוכן לזה"
ירדן, עומאן, סעודיה, הודו, ארה"ב, אירופה - וכמובן ישראל והאמירויות - משחקות תפקיד בסיפור הבלתי ייאמן של הטיסה שכמעט הפכה לאסון, שמגלם את המזרח התיכון החדש • וממנו, ומסדרת פגישות שקדמו לו, צפויות בקרוב התפתחויות מסעירות
פנטזיה מזרח תיכונית
טייס מהודו בחברת תעופה אמירותית מתריע על חטיפה לפקחים ירדנים, מציל את נוסעיו הישראלים מידי טרוריסט/טייס מעומאן, שלושה נוסעים ישראלים בעלי תושייה משתלטים על הטרוריסט ומייצבים את המטוס, רופא - נוסע ישראלי גם הוא - מציל את חייו של הטייס ההודי, וצוות אירופי חלופי מנחית את המטוס בסעודיה. שם מקבלים הישראלים אירוח מסביר פנים ומשולחים חזרה הביתה בריאים ושלמים. לכל זה מתלווה מהלך ביטחוני־מדיני בשיתוף ארה"ב, ישראל, סעודיה, האמירויות וירדן.
נשמע כמו אחד מהתסריטים שכל מפיק הוליוודי שמכבד את עצמו היה זורק לפח כפנטזיה שלא יהיו לה קונים. אבל זו המציאות שלנו בשנים האחרונות, מציאות שנראית לעיתים כפנטזיה ולעיתים כחלום בלהות טראומטי. וכל זה קורה כשבתחילתו של השבוע מתקיימת פגישה רבת משתתפים ממגוון מדינות ערביות מהמזרח התיכון וצפון אפריקה עם ראש ממשלת מדינת היהודים, ונושאה העיקרי הוא איך מתמודדים ומשתפים פעולה מול הטרור האסלאמי של איראן ושלוחותיה, ועד כמה הטכנולוגיה העילית הישראלית יכולה לסייע למדינות ערביות להתגונן מפני תקיפות טילים הנושאים שמות מהמיתולוגיה האסלאמית.
והאירוע המטורף של פליי דובאי ממחיש את זה באופן הקיצוני ביותר. לרגע כזה בדיוק תוכננו נוהלי העבודה הצבאיים של סנטקום והחמ"ל האזורי המשותף. מייד עם קבלת איתות החטיפה קוד 7500 מהטייס ההודי סמיט מצ'האר, על ידי בקרי הטיסה בסעודיה ובירדן, הופעל החמ"ל. נציגי צה"ל וצבאות סעודיה, ירדן והאמירויות חוברו אליו, מטוסי חילות האוויר הסעודי והירדני הוזנקו, והעדכונים הועברו בזמן אמת, לרבות הדיווחים מרשת הקשר שבאמצעותה דיברו עם הטייסים שעלו על ההגאים לאחר ההשתלטות על המחבל.
גם ההתדיינות על אופן העברת הנוסעים לישראל התקיימה בערוצים מדיניים וביטחוניים ישירים, אף שלישראל אין קשר דיפלומטי רשמי עם סעודיה. הסעודים היססו באשר למתן אישור למטוסים ישראליים לנחות על אדמתם ולהשיב את הנוסעים, מהלך שהיה מביא להכרת תודה ישראלית - וזו חשובה להם. אבל לבסוף החליטו לפעול לפי הבקשה של האמירויות וחברת פליי דובאי. האמירותים ביקשו לקחת אחריות מלאה על האירוע, ולהשלים את משימת הטסת הישראלים הביתה.
המחלוקת נפתרה, כך מספר גורם מעורב, בשיחה בין נתניהו למוחמד בן זאיד שליט האמירויות. בן זאיד התחייב אישית לביטחונם של הנוסעים, ונתניהו הציב תנאי - העלאה של מאבטחים ישראלים למטוס החילוץ של פליי דובאי, וכך היה. השניים סיכמו עוד על צוות ביטחוני מקצועי משותף שיקבע כללי ביטחון חדשים והדוקים לטיסות בין המדינות. עוד סיכום אחד הוא בנוגע לחקירת האירוע, בן זאיד התחייב לשקיפות מלאה לשיתוף ישראל בחקירה ולטיפול נחרץ בכשלים שנתגלו.
מול הסעודים התמונה מורכבת יותר. הם מחזיקים בטייס הטרוריסט העומאני, ולמעשה החלו בחקירתו זמן קצר לאחר הנחיתה ולאחר שקיבל טיפול רפואי. ההשערה המושכלת היא כי מדובר במחבל שעשה את המעשה כשלוח של ארגון טרור או משמרות המהפכה של איראן, או כמפגע בודד שהושפע מהאווירה העוינת בארצו ובכלל כלפי ישראל. כתבנו שחר קליימן תיאר כיצד המופתי של עומאן, אחמד אל־ח'לילי, מסית באופן קבוע נגד ישראל, מצדיק את הטרור החמאסי, לרבות 7 באוקטובר, וקורא לפעול בכוח נגדה.
בהקשר האיראני, גורם ישראלי הזכיר כי בשבועות האחרונים, מאז ההודעה האמריקנית על איסור הטיסות לאיראן, בכירים איראנים איימו כמה פעמים שאם מטוסים לא טסים לאיראן, איראן לא תאפשר למטוסים לטוס בכל האזור. גם תיאוריית הטייס המשוגע קיימת, ויש בישראל מי שחושש כי הסעודים יבחרו בה כדרך להסביר את האירוע כדי לצמצם חיכוכים אפשריים. גם האמירותים וגם הסעודים נזהרים במינוחים. "ברור שהיתה מריבה אלימה בין הטייס לטייס המשנה, לא ברורה הסיבה, החקירה בודקת את כל האפשרויות. הטייסים של פליי דובאי נבדקים ביטחונית בדיקות מדוקדקות, וגם במהלך שירותם כטייסים, עם דגש על מי שאינם אמירותים", כך אמר לי גורם ביטחוני מהמפרץ, אבל גם הוא העריך כי מדובר בפיגוע.
ההשלכות של האירוע המופלא הזה על מארג הדיפלומטיה האזורית יהיו משמעותיות, אבל כבר במהלכו, בדרך שבה הוא נוהל ונפתר, חזינו במזרח התיכון החדש, זה האמיתי - לא הפנטזיונרי.
זה בלתי נמנע
את שהתרחש בתחילת השבוע באבו דאבי תיאר לי גורם דיפלומטי לא ישראלי במילים האלה: "התשתית נוצרה בהסכם הגרעין הנאיבי של אובמה והאירופים, את אישור הבנייה נתן הנשיא טראמפ בכהונתו הראשונה, והמבנה הראשון עלה על הקרקע בהסכמי אברהם לפני שש שנים. באבו דאבי נפגשו השבוע הארכיטקטים ונציגיהם להשלמת בניית השכונה החדשה".
"לא הגזמת?", שאלתי, "פגישת תיאום ביטחונית־מדינית חצי־שגרתית, לא? האם זה רק חלק משגרת פגישות תיאום ביטחוניות בעיקרן, או בשורה על מהלך מדיני אזורי מרחיק לכת שישראל חלק מרכזי ממנו?". התשובה של הגורם הדיפלומטי המדובר היתה: "גם ובעיקר גם". כלומר, פגישת תיאום ביטחונית־מדינית חשובה מאוד עם שליט האמירויות, ולצידה הנחת תשתית מעשית ביטחונית ומדינית לרשת שת"פ אזורית, הכוללת מדינות שבשלב הזה אין להן קשר דיפלומטי עם ישראל.
"הכל מוכן לזה, האינטרסים המשותפים, הצרכים של המפרציות שישראל יכולה לספק, האויב של ישראל הפך לאויב שלהן וזה יקרה בטווח זמן לא רחוק"
לפי שלושה מקורות דיפלומטיים מאזורנו ומעבר לאוקיינוס, הפגישה נולדה ביוזמה אמריקנית דווקא, לאחר פניות של כמה מדינות מהאזור להבין לאן לוקח הנשיא טראמפ את המלחמה. שתי בעלות הברית המרכזיות של האמריקנים באזור - ישראל והאמירויות - הובילו את המפגשים, והיו יותר משניים. מפגש אחד היה בין נתניהו למוחמד בן זאיד, שליט האמירויות והמנהיג הערבי הקרוב ביותר לישראל. על הפרק: חיזוק השת"פ הביטחוני ובחינת בקשות של האמירויות בהיבט הזה, אבל גם ובעיקר החלפת דעות ותיאום מדיניות בהקשר של איראן.
ישראל והאמירויות מאוחדות בדעה שהמלחמה צריכה להסתיים בכניעה מוחלטת של המשטר, שמשמעה הסרת האיום האיראני - הגרעיני והצבאי כולו, לרבות השיט החופשי בהורמוז. הקו המשותף הזה עלה בחלקו גם במפגשים ביום ראשון בנוכחות הנציגות האמריקנית והנציגים מהמדינות האחרות שהשתתפו. ההכנה למפגשים הללו הגיעה הן מהאמריקנים והן מהאמירויות, שמקדמת את הרחבת התיאום האזורי המשותף שישראל שותפה לו. כלומר, המיקום באבו דאבי למפגש הרחב אינו מקרי, מוחמד בן זאיד הוא ברוקר חשוב של ישראל בעולם הערבי. הוא לא ממתין לסעודיה, אלא לוקח את ההובלה. בין המדינות שהשתתפו היו - לבד מנציגות מרוקאית בכירה - גם בכירים מכווית ועומאן. כווית מוזכרת כאפשרות הבאה לכניסה להסכמי אברהם, בין השאר בעקבות סיוע ישראלי להגנתה מהתקיפות מאיראן באמצעות סנטקום.
העימות בין החות'ים לערב הסעודית והקשר לישראל | צפו בפודקאסט "על זה"
עוד סוגיה מרכזית היתה ההסלמה בתימן והאיום מצד החות'ים. ב"היום" חשפנו את הפנייה הסעודית לישראל דרך מפקד סנטקום לסיוע מודיעיני. ככל שניתן לפרסם, סיוע כזה ניתן, גם אם לא בהיקפים שביקשו הסעודים, והוא כבר סייע להם לא מעט במובנים שלא ניתן להרחיב עליהם. נתניהו קיבל מסר מהסעודים בסוגיה במהלך המפגשים, והכיוון הכללי יהיה הרחבת הסיוע ככל שהאיום יגבר.
בסעודיה חוששים לא רק מחסימת באב אל־מנדב, אלא גם מניסיון של החות'ים לפלוש קרקעית לדרום הממלכה. במסגרת הפורום המורחב מדינות נוספות דיברו על הצורך בהסתייעות בטכנולוגיות הישראליות להגנה על אינטרסים אסטרטגיים כמו בארות הנפט ומתקני הנפט. אחד מהנציגים אמר כי איום על משק הנפט העולמי מעלה את המחירים לא רק בארה"ב אלא גם בתל אביב. היכולות הטכנולוגיות של ישראל הולכות ומסתמנות כאחד מהכלים האסטרטגיים/מדיניים החשובים ביותר שיש לנו.
גורם ישראלי המעורב כבר שנים רבות ביחסים עם המפרציות אמר לי השבוע כי "יש באוויר את התחושה הזו שמשהו מדיני גדול עומד לקרות. הכל מוכן לזה, האינטרסים המשותפים, הצרכים של המפרציות שישראל יכולה לספק, האויב של ישראל הפך לאויב שלהן, וזה יקרה בטווח זמן לא רחוק". מתי, שאלתי, מה יהיה הטריגר? "סיומה של המלחמה באיראן שתוצאתה הסרת האיום האיראני הצבאי על מדינות המפרץ, או־אז הם יהיו בטוחים מספיק לצאת למהלך השלם". ומשלים הגורם הדיפלומטי הלא־ישראלי. "זה לא עניין של אם, זה בלתי נמנע, השאלה היא התזמון המדויק, לא לפני הבחירות בישראל ובארה"ב, ותלוי גם כמה זמן תיקח הקריסה הכלכלית של איראן. לא כל מדינות המפרץ", הוא מדגיש, "אבל זה יקרה".
הבהלה לזהב השחור
אחת הסוגיות שעלו באותו מפגש מדובר באבו דאבי היתה סוגיית הנפט, הנמצאת - כך מתברר - בשיאו של מפנה חיובי. לפי נתונים מאומתים, היצוא מהמפרץ של נפט גולמי ומזוקק מגיע ליותר מ־70% מהיצוא של לפני המלחמה, ואם מחשבים את יצוא הנפט דרך הצינור האמירותי ולכשיתחדש יצוא הנפט של הצינור הסעודי, כמעט כל הפער נמחק.
אם מחשבים את הנפט שעובר במצר יחד עם הצינורות העוקפים ונמלים חלופיים, סך יצוא הנפט הגולמי מהאזור הגיע בספטמבר לכ־16.3 עד 17.5 מיליון חביות ביום, המהוות כ־98% מהרמות שלפני המלחמה. ומנגד, יצוא הנפט של איראן הגיע לאפס.
שר האוצר האמריקני סקוט בסנט העריך כי יצוא הנפט מאיראן לסין ייפסק בתוך פחות משבועיים. בסנט העריך כי לאיראן נותרו רק כ־15 מיליון חביות נפט "על המים" במשלוחים שנרכשו כבר על ידי סין ונמצאים במכליות באוקיינוס ההודי. להערכתו, ברגע שמשלוחים אחרונים אלו יגיעו ליעדם במהלך השבועיים הקרובים, לאיראן לא יישאר יותר נפט זמין למכירה או למסחר, ויכולתה להשיג סחורות בתמורה לנפט תיעצר לחלוטין, איראן תאבד לחלוטין את מקור ההכנסה העיקרי שלה.
למהפך הזה תרמו שני אירועים חשובים: 1. ארה"ב יצאה למתקפה ייעודית לפני חודש נגד מכ"מים, אמצעי גילוי ומשגרים איראניים ששימשו אותם לפגוע בספינות. בלעדיהם, האיראנים לא מצליחים לאתר בזמן את המכליות העוברות בנתיב הדרומי הקרוב לעומאן. 2. האמריקנים מאבטחים באופן הדוק את המכליות, והם שכנעו חברה מקוריאה הדרומית, סינוקור שמה, לבצע את רוב שיוטי המכליות מהמפרץ והחוצה דרך הורמוז למפרץ עומאן.
המחירים נמצאים עדיין ברמה גבוהה יחסית, מ־90 דולר לחבית נפט אמריקני ועד 105 לנפט מסוג ברנט, אבל הם צפויים לרדת. הבעיה היא שזה לא בקצב שהנשיא טראמפ מייחל לו לפני בחירות האמצע.
למחיר הגבוה עדיין יש כמה גורמים. ראשית, לא כל היקף היצוא מלפני המלחמה חזר, ונוסף על כך איראן יצאה, כאמור, משוק היצואניות. כמו כן, מדינות רבות השתמשו במלאי חירום והן רוכשות כמויות גדולות כדי למלא אותם בחזרה. המחיר משקף גם את האיום הקיים עדיין מאיראן על תשתיות הנפט במפרץ.
שר האוצר האמריקני סקוט בסנט העריך כי בתוך שבועיים לא יישאר לאיראן יותר נפט זמין למכירה או למסחר, ויכולתה להשיג סחורות בתמורה לנפט תיעצר לחלוטין. איראן תאבד לחלוטין את מקור ההכנסה העיקרי שלה
וזה המרוץ האמיתי של הגיאו־אסטרטגיה האמריקנית־ישראלית־מפרצית. מרוץ בין הצלחת המצור הכלכלי בדרך להכנעתה של איראן, יחד עם חידוש יצוא הנפט מהמפרץ, אל מול מחירי הנפט שלא ברור מתי יחלו לרדת שוב ויגבירו את סיכויי טראמפ ומפלגתו לשמור על לפחות אחד מבתי הקונגרס בבחירות האמצע. אוקטובר שוב מסתמן כחודש קריטי להיסטוריה העולמית, ובמיוחד זו שלנו.
טראמפ זעם השבוע על דיווח תקשורתי על אודות ויתורים שהוא מוכן לעשות לאיראנים. וזו התשובה שקיבלתי מגורם בסביבתו לשאלה הקבועה שלי מהזמן האחרון, אם טראמפ נחוש ולא ייסוג. Hell NO. He is fully engaged to the historic move.
דני זקן
מסקר את האזור המופרע שלנו, המזה״ת, כבר כמעט ארבעה עשורים - מהאינתיפאדה הראשונה, דרך אוסלו, האינתיפאדה השנייה, לבנון 2, ההתנתקות, חמאס בעזה וסבבי הלחימה, ועד הסכם הגרעין, הסכמי אברהם ו־7 באוקטובר. מתמחה בגיאו־אסטרטגיה אזורית, העולם הערבי, כלכלה מול דת, מנועים מרכזיים בתהליכים וגם בתקשורת. מנתח מה מניע תהליכים, מנהיגים ותנועות, ומפרש אירועים והצהרות. נושא תואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה העברית, ובעיצומו של מחקר על הכתבים הפוליטיים בישראל. בעבר מפקד גלי צה"ל, כשהמורשת העיקרית היא שינוי בתהליך הקבלה שהביא לעלייה של פי שמונה במספר גלצניקים עיתונאים מהפריפריה.

