יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן פנה למדינות במזרח התיכון - ובאופן עקיף, גם לישראל, בבקשות סיוע במלחמה מול החות'ים שבה, כך נראה, הוא סופג מפלות כבדות.
לפי גורמים דיפלומטיים מהאזור הפניות נעשו באופן ישיר למדינות המפרץ האחרות ולמצרים, ובאופן עקיף, דרך פיקוד סנטקום גם לישראל לסיוע מודיעיני ואחר כדי למנוע את חסימת באב אל מנדב בידי החות'ים.
סעודיה נקלעה למלכוד כמעט חסר תקדים: הורמוז ממזרח, באב אל-מנדב מדרום והנתיב היבשתי לים סוף - שלוש הדרכים שאמורות להבטיח את יצוא הנפט שלה - נתונות לאיום בעת ובעונה אחת.
על הרקע הזה צריך להבין את המפגש המתוכנן בעומאן בין שרי החוץ של מדינות המפרץ לשר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י. עומאן ואיראן מנסות לקדם הסדר זמני שיקל את השיט בהורמוז. מבחינת המפרציות, זו אינה התקרבות לאיראן אלא מהלך של מצוקה. הן יודעות שהסדר עם טהרן אינו פותר את הבעיה: איראן נותרת מסוגלת לשבש את הורמוז, והחות'ים מאיימים על באב אל-מנדב. זהו פלסטר למחלה קשה - אך כשהאפשרויות מצטמצמות, גם פלסטר הופך לאטרקטיבי.
המצוקה הסעודית מחריפה לנוכח תגובתה של ארצות הברית. לפי דיווחים, ריאד ביקשה מוושינגטון סיוע במאבק בחות'ים ובבלימת התקדמותם באזור באב אל-מנדב, אך הנשיא טראמפ לא נענה לבקשה להתערבות צבאית ישירה. מבחינת הסעודים, המסר מטריד: דווקא כאשר הממלכה מותקפת מכמה חזיתות ונתיבי היצוא שלה נחסמים, בעלת הברית המרכזית אינה מוכנה לעשות את מה שריאד מצפה ממנה.
לכן המגעים בעומאן הם גם איתות לוושינגטון. מדינות המפרץ אינן עוברות למחנה האיראני, אך הן אינן יכולות להמתין ללא הגבלת זמן לארצות הברית. אם וושינגטון אינה מספקת מוצא, הן יחפשו אותו בעצמן - גם באמצעות הסדרים חלקיים ובעייתיים עם טהרן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו