
"זה אויב מסוכן": הבכיר שיודע היכן עלול לקרות הטבח הבא
ניצב אמיר כהן, מפקד מחוז מרכז, יודע שהשקט משטחי הרשות הפלסטינית שליד גזרתו מתעתע – ומכריז על שינוי דרמטי במבנה הכוחות בגזרה • 3 שנים לטבח, האיש שהכריז ראשון על פלישה לישראל ושנפצע בקרב בשדרות, מודה: "אין לי פריבילגיה לחשוב שזה לא יקרה שוב" • צפו בראיון
, עודכן
0השמעה
עיניו של ניצב אמיר כהן אמרו הכל. מפקד מחוז מרכז במשטרת ישראל סייר השבוע במסוק מעל גזרת קו התפר רגע לפני שהוא חונך מרחב חדש - מרחב אייל - שבין השאר יהיה ערוך לאפשרות של מתקפת פתע המזכירה את 7 באוקטובר.
ישראל מלמעלה נראית שלווה ופסטורלית, אולם מבטו של כהן ננעץ בכעס במשחטות הרכב העצומות שנגלות במרכזי הכפרים הפלסטיניים. משם סקרו עיניו את גדר ההפרדה המתעקלת, המלאה פרצות ומעברים ונראית מגבוה שברירית עד אימה. קשה היה שלא לחזור למראות הדחפורים, הטנדרים ואלפי המרצחים צמאי הדם, שפרצו את הגדר בין ישראל לעזה כאילו היתה עשויה קרטון.
"במרחב התפר יש אויב מסוכן, ואני מאוד מוטרד מקלקיליה ומטולכרם", הוא אומר לתוך הקשר הפנימי של המסוק המשטרתי. "כמעט בכל ערב צה"ל מבצע כאן מרדפים אחר מסתננים, שחוצים את הגדר משטח האויב".
נשמע מפחיד, במיוחד כשחושבים על הטבח.
"אכן. פה עוברים פלסטינים על בסיס יומיומי, ורבים מהם מעורבים בגניבות, בהברחת אמל"ח, בסמים ובאירועי רצח. הדרך לטרור עוברת דרך הפרצות בגדר. לא צריך 6,000 מחבלים, וגם לא 200. מספיק 25 שחוצים כאן עם קלצ'ניקוב. בדקות הם יכולים להגיע לכפר סבא, לרעננה, לראש העין, להוד השרון. האזרחים האלה הם באחריותי. לא פחות מחדירה רגלית אני חושש מרחפני נפץ. היכולות קיימות. לפני שבוע רחפן כזה הטיל רימון על עבריין מנצרת. הטסה של עשרות רחפנים לשטח ישראל לא נשמעת לי מופרכת".
אנחנו נותנים להם עכשיו רעיונות?
"את חושבת שהם צריכים אותנו? האידיאולוגיה שלהם בוערת בקרבם. ישראל היכתה את חמאס וחיזבאללה, חיסלה את המנהיגים הצבאיים והרוחניים שלהם, אבל שום דבר לא חיסל את רצונם לזרוק את כל היהודים לים".
ב־7 באוקטובר שימש ניצב כהן מפקד המחוז הדרומי. הוא היה בתפקידו חודש וחצי בלבד, אולם הוא ושוטריו זכו מהאזרחים להערכה גורפת על תפקודם ואומץ ליבם. כהן היה הראשון שהכריז ב־6:41 על פלישת מחבלים, נלחם בתחנת המשטרה בשדרות והמשיך לפקד ולהוביל את קרבות שוטריו גם לאחר שנפגע משני קליעים ומרימון רסס.
"אני לא מדבר מתוך שריטה שנשארה מאותו יום", הוא ממשיך, "אני רציונלי. מי שעיניו פקוחות וחי את העולם הפלילי עם הקשרים לאומניים, יכול להעריך שאיום של פלישה מאזור יהודה ושומרון יכול להתממש. רק לאחרונה נחשפו בקלקיליה שני פירים ששימשו למצבור נשק".
אתה חושב שהיום הזה קרוב?
"אני יודע ששב"כ וצה"ל עושים הכל כדי למנוע מצב כזה. בניגוד לתקופה שלפני 7 באוקטובר, שבה המחוז הדרומי והמשטרה לא היו מעודכנים בתמונה המודיעינית, אני מאמין שלמדנו את הלקח. יש הבנה עמוקה יותר ליכולת של המשטרה לבלום אירועים, וכמפקד מחוז מרכז אני מרגיש מעודכן יותר".
לאחרונה חיבר ניצב כהן חוברת שכותרתה "מיקומה של משטרת ישראל בביטחון הלאומי של מדינת ישראל". את המסמך הוא צפוי להציג למפכ"ל, רב־ניצב דני לוי, בעוד כשבועיים.
"יש בי כעס ותסכול על כך שיכולתי לדעת יותר לפני הטבח. לא היינו חלק מהערכות המצב הביטחוניות. מאז אני מקדם רעיון לשינוי תפיסת הביטחון, כך שהמשטרה והמשרד לביטחון לאומי יהיו בקיאים יותר בתכלול המודיעין. כמו שיש מזכיר ביטחוני לראש הממשלה ולנשיא, כך צריך להיות גם מזכיר משטרתי. צריך להפוך את המשטרה לדומיננטית יותר".
שילוב כוחות
הסיור התקיים כחלק מייסוד מרחב אייל, והשאיפה היא לחנוך אותו רשמית בתאריך המשמעותי - 6 באוקטובר. המרחב יחלוש על תחנות המשטרה שבטייבה, בטירה, בכפר קאסם, בראש העין ובמודיעין, שהיו שייכות בעבר למרחבים שרון ושפלה.
כעת, בשטח צחיח, בקצהו של היישוב כוכב יאיר, נפגש ניצב כהן עם מפקד המרחב המיועד, ניצב־משנה אבי לוי ועם מפקד תחנת טייבה, סגן ניצב רותם גיל.
כהן בולט בשטח עם גובה של שחקן NBA, ואליו ניגשים שני צעירים מקומיים שמתגייסים בקרוב לצה"ל. "אנחנו טיפה חוששים, אבל תגברו כאן את האבטחה ויש יותר מודעות", הם אומרים בחיוך.
"אם תהיה פה התקפה", מנסה ניצב־משנה לוי להרגיע, "בכל יישוב יש כיתות כוננות ואנחנו נגיע להגן על האזרחים".
מה בעצם שונה ממה שהיה לפני תוכנית מרחב אייל?
"הרעיון הוא אחד מלקחי 7 באוקטובר, והמרחב יהיה פרוס לאורך 81 ק"מ של גדר ביטחונית. זה מרחב משטרתי ולא צבאי, ותפקידו יהיה קודם כל לאפשר לאזרח הנורמטיבי לחיות בבטחה ולאזרח העברייני לחיות ברדיפה. המהות שלנו היא לעצור את הפשע המחלחל למוסדות המדינה ולאפשר איכות חיים וסדר ציבורי.
"לצד זה, יהיו כאן יחידה טקטית שתפעל נגד מסתננים ויחידה לפשיעה לאומנית. אנחנו לא לוקחים אחריות מהצבא, אבל אם חלילה תהיה כאן התרחשות דומה לעוטף, המרחב יהיה ערוך הכי טוב שאפשר. מובן שבשוטף מפקד המרחב ומפקד תחנת טייבה יעבדו מול אוגדת איו"ש, החטיבות והגדודים, מול שב"כ ומול מג"ב. המטרה היא ליצור אחידות בפיקוד ובשליטה ולהיות מעודכנים במודיעין מהשטח".
היית מוסיף עוד מרחב למחוז מרכז לולא 7 באוקטובר?
"לא יודע, ייתכן שלא".
כמפקד מחוז אתה מעורה היום יותר במודיעין הביטחוני?
"ייסדתי משהו שלא היה בעבר במחוז, והוא הערכת מצב שבועית בשילוב מפקדים מפיקוד מרכז ושב"כ. זה מה שיקרה גם במרחב אייל. אנחנו עושים תרגילים משותפים שבהם אנחנו מצליחים, אבל אותי זה עדיין לא מספק".
מדוע?
"כי אני רוצה לתרגל תרחישים לא רציונליים כמו סיוט של עשרות רחפנים הנושאים נשק ורימונים. אני לא חושב שמשטרה צריכה להיערך למלחמה ובשביל זה יש צבא, אני רק רוצה לדעת אם יש סימנים מחשידים כדי שאוכל להיערך. אני רוצה להיות המחסנית הרזרבית, חבל האבטחה השני, כך שאם חלילה הצליחו לעבור את הצבא אני אהיה מוכן, מאומן יותר, בכשירות מתאימה ועם תגובה מהירה".
"קיבלתי כדור בגב, הסתובבתי וחיסלתי את המחבל. זרקו עלי רימון וחטפתי רסיסים על כל הפנים. לא הצלחתי לראות כלום, הכל היה שחור"
אתה מאמין שטבח 7 באוקטובר יכול לקרות גם במרחב התפר?
"האם לאויבינו יש מוטיבציה לפגוע בנו שוב? כן. האם יש בהם תודעת הצלחה? כן. אין לי פריבילגיה לחשוב שאירוע כזה לא יחזור על עצמו. אני לא יכול לאפשר לאנשים עם כוונות זדוניות לפגוע באזרחים הישראלים.
"מצד שני, כיום יש כיתות כוננות משטרתיות עם מאות אנשים, המצוידים בנשק ובציוד לחימה רב. לצבא וליחידות המיוחדות של המשטרה יש יכולת לפעול בעומק הערים הפלסטיניות, בניגוד לעזה. האחיזה המודיעינית של שב"כ ביהודה ושומרון היא חזקה".
מפקד המחוז מעלה תופעה מוכרת, שאינה מדוברת מספיק לטעמו, והיא נקודת חיכוך ביטחונית הנובעת מחיבור בין אזרחות ישראלית לבין אידיאולוגיה פלסטינית.
"יש לא מעט אירועים לאומניים שבהם מעורבים ערבים־ישראלים", הוא אומר, "הם אמנם מיעוט בין אזרחים שומרי חוק, אבל אני לא יכול להתעלם מהתופעה. מצב כזה הוא הגרוע בעיניי. לדוגמה, המחבל מטייבה שביצע ביוני מסע ירי והרג מאזור כוכב יאיר-צור יגאל והמשיך עד ליישוב סלעית. לפני שבוע חשפנו בן 19 מכפר קאסם, שהתנדב לשירות לאומי בכבאות והצלה, אבל בבית הוא החזיק תשתית רחבה מאוד של פעילות נגד ישראל. הוא תכנן לבצע פיגוע ולפוצץ חוות שרתים של אמדוקס.
"אלה אנשים שמחזיקים תעודת זהות כחולה לצד תודעה פלסטינית ורשאים להסתובב בכל מקום. מתחילת השנה נעצרו 26 אזרחים כאלה בחקירות שמשותפות לנו ולשב"כ. חלק מהם תכננו לחטוף חיילים. חשוב שהנושא יהיה על שולחן של מקבלי ההחלטות. זו חתרנות של מיעוט ערבי־ישראלי, ויש להם נגישות לאמל"ח ויכולת להתחבר למדינות אויב. זו אידיאולוגיה שצריך לעקור, וגם החברה הערבית הנורמטיבית תשמח לפלוט אותם".
עניין של 20 שניות
ניצב אמיר כהן (57), נשוי ליפעת ואב לשלושה, התגייס למג"ב בשנת 1988. הוא שירת לאורך השנים בתפקידי לחימה ופיקוד, עד שמונה ב־2021 לתפקיד מפקד מג"ב. משם המשיך למחוז הדרומי, וכעבור חודש וחצי התמודד עם אחד האירועים המכוננים בקריירה שלו. "בשישי בערב היינו בבית שלנו בשדרות עם חברים ושניים מהילדים שלנו: שיר, עורכת דין שהיתה אז בהיריון ראשון, ושוהם, שהיתה אז לוחמת במג"ב", הוא משחזר. "הבן שלי, קצין ביחידת המסתערבים, היה אצל בת הזוג שלו במרכז. אחרי הארוחה שוהם יצאה עם החבר שלה לחוף זיקים ושהתה שם עד 3 לפנות בוקר. הם ניצלו בנס כי שלוש וחצי שעות אחר כך הגיעו לשם מחבלים".
היתה לך תחושה שמשהו כזה עלול לקרות?
"חד־משמעית לא. מתחילת התפקיד עשיתי לא מעט פעולות שקשורות למוכנות לחירום, אבל לא הייתי מוטרד. בכל שבוע, כולל שלושה ימים לפני הפלישה, עשיתי הערכת מצב ביטחונית עם נציגים מפיקוד מרכז, אוגדת עזה ושב"כ, ומהסקירות שלהם לא עלה שום חשש לאירוע כזה.
"בשבת בבוקר קמתי כמו כל התושבים בדרום וראיתי רקטות וטילים מכל הכיוונים. ב־6:31 הכרזתי על פקודת 'דורס תלם', המתייחסת לירי מעזה, כי היה ברור שיש נפילות, נפגעים וזירות הרס. התקשרתי לאלוף הפיקוד ושאלתי 'את מי לעזאזל חיסלתם?', והוא ענה שיבדוק ויחזור אלי. כמה דקות אחר כך פיזרנו את מסיבת הנובה, החלטה שלדעתי הצילה אלפי אנשים".
ב־6:41 בבוקר היה זה ניצב כהן שהכריז על פקודת "פרש פלשת", שהיא התרעה על חדירת מחבלים לשטח ישראל. בשעה שמפקדי וחיילי צה"ל בשטח הבינו כמוהו את הסיטואציה, בצמרת הפיקוד הבכיר לא הפנימו את המצב.
איך ידעת ראשון על הפלישה של חמאס?
"ראש ענף מודיעין של המחוז מתגורר בסמוך לחוף זיקים והוא שמע קולות ירי. הוא עלה על גג הבית, ראה את הקרבות בין חיל הים לסירות של מחבלי הנוחבה ומייד הודיע לי. זו היתה הפעם הראשונה בתולדות ישראל שהמשטרה מתחיילת ונמצאת בקו האש הראשון. עדכנתי את המפכ"ל קובי שבתאי והחלטתי לצאת לכיוון משטרת אשקלון, שהיא הקרובה לזיקים.
"נכנסתי לרכב, קראתי את תפילת הדרך במשך 20 שניות ונסעתי מבלי לדעת שאני יוצא לקרב חיי, לקרב על חיי השוטרים שלי, על חיי האזרחים והמדינה שלי. האירוניה היא שלמחרת, ב־8 באוקטובר, היינו אמורים להכניס 50 אלף פועלים מעזה לישראל".
20 שניות התפילה, שאותן הוא קורא מאז נהרג אביו בתאונת דרכים, הצילו את חייו של כהן. במהלך נסיעתו הוא חצה את כיכר שמיר בשדרות, ולא ידע ש־20 שניות קודם לכן עברו במקום הטנדרים הלבנים של חמאס. ביציאה מהעיר הבחין בשורה של כלי רכב שרופים ובהם גופות, והיה בטוח שהם חטפו פגיעה ישירה של רקטה. הוא נסע לכיוונם, ואז שמע צרורות של יריות שהרעידו את האוויר.
"הבנתי שיש מחבלים בתוך שדרות ופניתי חזרה. התקשרתי לפיקוד דרום ושאלתי היכן הצבא. אי אפשר לדמיין את עוצמת האש. בדיעבד מה ששמעתי היה ירי אר.פי.ג'י על תחנת המשטרה. בדרך לשם עצר אותי לוחם ימ"מ, שהתפלל בבית כנסת והציע שניסע יחד בדרך עוקפת. זה היה מזל כי אחרת היינו נקלעים למארב של מחבלים. היה שם שטח השמדה. ובתוך כל המהומה יש עוד זירות ועוד זירות ואינספור שיחות של אזרחים למוקד המשטרה".
איך הרגשת באותו רגע?
"כאילו אני עובר רעידת אדמה, צונאמי, סופת חול וסופת שלג בו בזמן".
ניסים ביום שחור
בשום שלב לא שיער ניצב כהן שהוא בדרכו לאחד הקרבות ההרואיים של אותו יום שחור. בשלב מסוים נטש את הרכב והתקדם ברגל. "ליד התחנה ראיתי לראשונה את הטנדרים הלבנים. גופות היו מפוזרות מסביב ואש יצאה מהתחנה. שמעתי יריות, רימונים ופיצוצים שנמהלים בזעקות 'הצילו'. זה נראה כמו סרט על סוף העולם. לא רחוק ממני ראיתי את קצין האג"ם של התחנה, מתי צרפתי, ארבעה שוטרים ורבש"צ. אמרתי להם 'קדימה, נסתער' ורצנו לכיוון המחבלים.
"מספיק 25 שחוצים עם קלצ'ניקוב, ובדקות הם בכפר סבא, ברעננה. אני חושש גם מרחפני נפץ. היכולות קיימות. הטסה של עשרות רחפנים היא לא מופרכת"
"ניהלנו קרב, ואז מתי נפגע. מייד אחריו הרבש"צ. אחד מקציני המשטרה חטף כדור בראש ונפל. אחריו קיבלתי כדור בגב. הסתובבתי וחיסלתי את המחבל. כדור נוסף פגע בעמוד ברזל ומשם פילח לי את כל הגב. הרגשתי כאילו מישהו נתן לי בוקס עצום. בזמן שהגיעה אלינו עזרה, זרקו עלי רימון וחטפתי רסיסים על כל הפנים. לא הצלחתי לראות כלום, הכל היה שחור. עד היום אני רואה מטושטש בעין ימין".
נראה שבאותו יום בזבזת כמה נשמות.
"היו לא מעט ניסים ביום השחור הזה".
כהן הועבר למיגונית, והקרב על התחנה הועבר לידי ימ"מ. הוא המשיך לפקד על עשרות זירות בעודו פצוע, ולא מקבל עזרה. הוא שלח שוטרים לנובה וביקש שכוחות מג"ב יגיעו ליישובי העוטף. בתחילה נשלח לחלץ אותו מפקד תחנת רהט, ניצב־משנה ג'יאר דוידוב, וכהן סירב. לאחר מכן היה אמור להגיע מפקד תחנת שגב שלום ניצב־משנה יצחק (בזוקה) בוזוקשוילי ז"ל, וכהן שלח אותו לחלץ קודם את דוידוב, שנפל בדרכו לנובה. בהמשך נכנס בזוקה לקיבוץ רעים כדי לסייע בקרבות, ושם נפל יחד עם פקודו יקיר בלוכמן ז"ל.
לפעמים אתה חושב שאם אחד מהם היה מחלץ אותך, אולי היה נשאר בחיים?
"אני חושב על זה בכל יום. גם על סנ"צ אבי עמר ז"ל, קצין מיחידת יואב. כשחולצתי לטיפול רפואי בכניסה לשדרות וקיימתי במקום הערכת מצב עם המפקדים, רציתי לשלוח קצין אחר בראש קבוצת שוטרים לקיבוץ בארי, אבל ראיתי כמה אבי רוצה ללכת. הסכמתי והוא נפל שם מירי אר.פי.ג'י לאחר שחיסל לא מעט מחבלים".
באחת מהערכות המצב בצהריים הביט כהן בעיניהם הטרוטות של השוטרים וביניהן הבחין לפתע בבנו המסתערב. "שכחתי לגמרי שהוא שם עם היחידה שלו. שוחחנו קצת והוא ביקש את ה־M16 שלי. שמתי לו את הרצועה על הצוואר תוך שאני אומר לעצמי 'מטומטם, מה אתה עושה?', נתתי לו נשיקה ואמרתי לו שילך להילחם".
בשעות אחר הצהריים הקרב על משטרת שדרות היה עדיין בעיצומו. הימ"מ המשיך להילחם מהגגות מול עשרות המחבלים שהתבצרו בתוך התחנה. "הייתי מוטרד מהחושך והחלטתי להקריס את התחנה על המחבלים. זה היתה החלטה כואבת כי מדובר בסמל שלטון. ביקשתי שיביאו לכאן טנק".
לא חששת שנשארו שם שוטרים חיים?
"ביקשתי מהסגן שלי, חיים, שיבדוק את זה והוא אמר שכל הפצועים פונו. אחר כך דיברתי עם מפקד כוח הימ"מ. גם מפקד תחנת שדרות, דביר ארובס, נתן לי אותה תשובה. בדיעבד התברר שהם לא טעו".
בסביבות 22:30 עמד מול התחנה טנק ומעליה ריחף מסוק קרב. "לראות אותם יורים על תחנת משטרה שלנו היה סוריאליסטי", אומר כהן. "הם ירו וירו וכל פגז חרץ את הלב. אם ספילברג היה עושה סרט על האירוע, הוא לא היה מגיע לכזו עוצמה רגשית. הרגע הקשה ביותר היה אחרי שהאש פסקה והוצאנו גופות של שוטרים ומפקדים שהכרנו. בלילה הגיע D9 וקילף את הקירות. עד הבוקר לא היתה יותר תחנה".
נערה אדמונית, ירויה על האספלט
נראה כי ניצב כהן עדיין חי ב־7 באוקטובר. הוא זוכר כל רגע, כל שעה. "אף מחבל לא חצה את גבולות הגזרה של המחוז הדרומי", הוא אומר. "הם נעצרו ביד מרדכי, בשדה תימן ובשער הנגב. כשנתתי את פקודת 'פרש פלשת' ב־6:41, היא יצרה מחסום כמו החומה הסינית. 37 מחבלים רצו להיכנס לקיבוץ יד מרדכי ונעצרו על ידי לוחמי מג"ב וימ"מ, ובהם ארנון זמורה ז"ל. אם הם היו מצליחים, היה נפרץ ציר לשפלה, לתל אביב ולשרון ומאות מחבלים היו חודרים לעומק ישראל. מהמפות שלהם עלה שהם כיוונו לבסיסי חיל אוויר כדי להשתלט על מטוסים".
אתה חולם לפעמים בלילות על הטבח?
"המראות האלה נמצאים איתי כל הזמן. אני רואה את הנערה אדמונית השיער, ששכבה על האספלט כשהיא ירויה בראשה. אני רואה את הגופות המפוחמות בצידי הדרכים, ועדיין שומע את קריאות העזרה של השוטרים בשדרות. כשאני נרדם, אני מתעורר מסיוטים וכולי שטוף זיעה".
"אני מקדם רעיון לשינוי תפיסת הביטחון, כך שהמשטרה תהיה יותר בתכלול המודיעין. כמו שיש מזכיר ביטחוני לראש הממשלה ולנשיא, כך צריך להיות גם מזכיר משטרתי"
ניצב כהן המשיך לכהן כמפקד מחוז דרום, וביום העצמאות 2024 נבחר להדליק משואה. בהמשך יצא ללימודים, ובדצמבר 2025 נכנס לתפקידו הנוכחי ועבר להתגורר באזור השרון. מחוז מרכז מתאפיין באוכלוסייה מגוונת, הכוללת גם ארגוני פשיעה וחיסולי חשבונות במגזר הערבי. "הגברתי את מספר הניידות בשכונות מעורבות וביישובים ערביים והורדנו את מספר הנרצחים במגזר מ־50 ל־33 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד".
ועדיין נמתחה ביקורת על חקירת הרצח של בנימין ימנו זלקה, למשל שהאירוע סווג בתחילה כקטטה ולא כניסיון רצח, שלקח זמן עד למעצר החשודים, ושהחקירה לא היתה אמורה להתנהל במשטרת פתח תקווה אלא לעבור מייד ליחידה ללוחמה בפשיעה.
"מוטיבציית היתר שיש לחלק מהקולגות שלך גרמה להם לחפש תקלות במקום שבו לא היו כאלה. משטרת פתח תקווה טיפלה באירוע בצורה מצוינת, ובהתחלה אכן התייחסנו לזה כאל קטטה אלימה שבה נדקר אדם. העברתי את התיק לימ"ר שרון בבוקר, עוד לפני שזלקה ז"ל נפטר בלילה. באותו רגע האירוע סווג כרצח. מישהו ניסה לייצר באזז מתוך מניעים פוליטיים. לולא פעולות החקירה המהירות, המקצועיות והאכפתיות, ייתכן שהנאשמים היו עדיין חופשיים".
מדוע החשוד העיקרי הואשם ברצח באדישות במקום ברצח בנסיבות מחמירות?
"תשאלי את הפרקליטות".
ואם הם יגידו שלא היו מספיק ראיות?
"אין סיכוי שיגידו את זה".
יש חקירה שמטרידה את מנוחתך יותר מהשאר?
"הרצח של ליה מלכה ביוני השנה. היא היתה בדרך לעבודה, כשמטען חבלה התפוצץ ברכב שלה במהלך נסיעה בנתיבי איילון. זה מקרה טרגי של אמא לילדה בת שנתיים, שאינה עבריינית, ושנבלה בן נבלה החליט לקחת את החיים שלה. אני מאמין שבקרוב נתפוס את הרוצח".
לפני כשנתיים היה ניצב כהן אחד המועמדים לתפקיד המפכ"ל, אולם השר איתמר בן גביר בחר בדני לוי. כהן החליט להישאר במשטרה.
נעלבת?
"לא. אני לא שם את עצמי בתחרות. נבחר מפכ"ל מצוין והתקשרתי לברך אותו על המינוי".
איך אתם מסתדרים?
"יש לנו מערכת יחסים מצוינת, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. המפכ"לות היא תפקיד כפוי טובה, הכי קשה והכי מורכב בחברה הישראלית".
תרצה לכהן כמפכ"ל?
"אם יציעו לי ואחשוב שזה לטובת אזרחי ישראל התשובה שלי תהיה חיובית, אבל כרגע אין מה לדון בזה. יש מפכ"ל וצריך לתת לו את כל הגיבוי".
אם לא תזכה, הפעם תפרוש?
"ארגיש שמיציתי את תפקידיי במשטרה ואעזוב כשאני גאה ומאושר. אודה למשטרת ישראל על האמון, אסתכל אחורה בסיפוק ואפנה את מקומי לדור הבא".
היית הולך לפוליטיקה?
"אגלה לך סוד. הציעו לי הצעה נדיבה, אבל החלטתי שכרגע זה לא הזמן".
טל אריאל יקיר
כתבת מוסף "שישבת" משנת 2017, העוסקת בתחומי משטרה, פלילים, צבא, החטופים בעזה, מגיפת הקורונה וכן בראיונות עומק. החלה את דרכה העיתונאית לפני כ-24 שנים, ככתבת פלילים ומשפט בעיתון "ידיעות תל אביב". לאחר מכן שימשה כעורכת חדשות ברשת "ידיעות תקשורת" וכמשנה לעורך "ידיעות תל אביב". ב-2008 עברה למעריב ככתבת מוסף "סופשבוע" / "סופהשבוע". לאחרונה שינתה את שם משפחתה מאריאל אמיר לאריאל יקיר. מייל: TalA@IsraelHayom.co.il

