"תוהה אם יש יד מכוונת": החשש מ-7.10 במרכז הארץ מתגבר

רק לפני חודש וחצי עברה העיר כפר יונה, הממוקמת כ־5 ק"מ מטולכרם,פיגוע דריסה, כשמחבל הסיט את רכבו לעבר חיילים בתחנת הסעה. "פעם אחר פעם אנחנו חוזרים בדיוק לאותה נקודה, שבה שב"חים יוצאים מכל מיני פרצות ידועות ומוכרות בגדר, בשנייה אחת מתהפכים ומחליטים לבצע פיגוע - ומדינת ישראל לא לומדת דבר", אומר אלברט טייב, ראש העירייה.

לדבריו, "התושבים מאוד מוטרדים ומודאגים. חווינו פיגוע לא מזמן, רמת החרדה עלתה, אנחנו מתמגנים ומפעילים כוחות משלנו, ופעם אחר פעם זה קורה. לפעמים אני תוהה אם יש איזושהי יד מכוונת, שאותם שב"חים קופצים מאותו מקום בכל פעם".

אי אפשר למנוע את זה?

"בטוח שאפשר. צה"ל מונע את זה לתקופה מסוימת והכל נרגע, ואז מפזרים את הכוחות למקומות אחרים, ושוב פעם קופצים מעל הגדר. בכל פעם שהמשטרה עושה מבצע באזור, היא תופסת עשרות אנשים שנכנסים בכל יום בלי אישורים. ביום הפיגוע אצלנו מצאו כ־20 שב"חים באזור התעשייה שלנו.

"נכון, אין ידיים עובדות בחקלאות ואין ידיים עובדות בבנייה, אבל זה לא הפתרון. לפעמים אני חושב שיש פה איזושהי עצימת עיניים בכוונה תחילה. כביכול, המשק ייעצר אם הם לא ייכנסו, אבל גם אם המשק ייעצר אסור בשום פנים ואופן להכיל את זה. אתמול הוא שוהה בלתי חוקי, היום הוא מחבל. אני ציפיתי שאחרי 7 באוקטובר דברים ייראו אחרת".

יניב לוינסון, משכונת יפה נוף בכפר יונה, הוא אחד תושבים המודאגים. "המצב מסובך", הוא אומר. "אנחנו על הגבול, מהבניינים בשכונה רואים את טולכרם. העירייה עושה הכל כדי לקבל אישור יישוב זכאי לנשק. קיבלנו זכאות בחלק מהרחובות, אבל זה לא מספיק. אחרי פיגוע הדריסה אנחנו עושים הכל כדי שכל היישוב יקבל.

"אנחנו יודעים שהגבול הזה מאוד סוער, כוחות הביטחון עושים שם עבודה, ועדיין נכנסים דרכו. זה מפחיד וברור שיש מה לעשות עם זה, אנחנו לא רוצים לומר 'אמרנו לכם'".

"אין תועלת בלי חיילים"

חלק מיישובי מועצה אזורית דרום השרון גובלים בקו התפר וצמודים לעיר קלקיליה. אושרת גני גונן, ראשת המועצה זו השנה השביעית, אומרת ש"מיום שנכנסתי לתפקיד אמרתי שכאן גדר ההפרדה פרוצה יותר מאשר קיימת. גנץ כשר ביטחון תקצב את הגדר וסידרו אותה, אבל שב"חים עדיין יודעים לגזור אותה ולעבור.

"כלומר, זה לא מספיק לבנות גדר. הרי גם לפני זו הנוכחית נבנתה גדר במיליארדים, אבל במהלך השנים היא לא תוחזקה ולא נשמרה במצב של אבטחה שוטפת. יש לה ערך אם הצבא פרוס לאורך הגדר, אבל ברגע שמעבירים גדודים לעזה ולצפון היא לא נותנת מענה.

"מהצד השני של הגדר זה אנחנו, זה כיתת הכוננות והחמ"לים שלנו, זה שיתוף הפעולה הטוב שיש עם הצבא ועם חיילי המילואים, הגמ"ר (הגנה מרחבית), שעוד מעט מסיימים את התפקיד שלהם כאן, ומזה אנחנו מאוד חוששים. כי כשהם ייצאו מכאן תהיה גדר, אבל בלי חיילים - וראינו מה קרה בעזה, עם גדר מתוחכמת שבסוף הופלה מהר מאוד".

גני גונן אומרת שהסכנה מקו התפר משליכה לא רק על היישובים צמודי הגדר, אלא גם על מרכז הארץ. "המדינה צריכה לחזק את מערך הביטחון ביישובי קו התפר, כי נתיב שב"חים יכול להפוך בקלות לנתיב מחבלים. חשוב להדק את האבטחה על קו התפר, כדי שהם לא ייכנסו למרכז הארץ.

"אם לא יבינו שקו התפר והאבטחה שלו נחוצים כל כך להגנה - לא רק ליישובי קו התפר שנמצאים בחזית, אלא לכל תושבי מדינת ישראל - גם תושבי ירושלים, תל אביב ורמת גן לא ירגישו בטוחים".